1. האמיץ
שבע נקודות לקח השנה ברק יצחקי ממכבי ת"א, ואם ירדן שועה לא היה מחמיץ מול מכבי פנדל בבלומפילד בדקה ה-93, יצחקי היה רושם סוויפ מתוק במיוחד על האקסית.
לא בטוח בכלל שיצחקי בשל להיות המאמן הישראלי הראשון מזה עידן ועידנים בקרית שלום, אבל צריך לתת לו את כל המחמאות על ההתפתחות שלו כמאמן. במצוותו, ותפיסת עולמו, יצחקי לקח השנה כמות נקודות ממכבי ת"א שאולי תעלה לה באליפות כי הוא פשוט לא מפחד ממנה. בניגוד גמור לשנים עברו בהן בטדי היו קונים תיקו והפסד מינימלי מול הכסף הגדול של הצהובים כחולים - יצחקי יודע מצוין מהן נקודות התורפה של קבוצה שהוא ינק מקרוב את הדי.אן.איי שלה.
אם יצחקי כזה גדול תשאלו, איך ייתכן שהשנה הוא לקח רק נקודה אחת מבאר שבע? ראשית, כי את הלך הרוח בטוטו טרנר יצחקי לא מכיר כמו זה שמוכר לו כל כך בצד הצהוב של ת"א. אבל הרבה מעבר לכך - בהפסד הראשון לב"ש העונה הוא הימר ונכשל, במפגש השני היה עדיף וסיים בתיקו ובשלישי האדום של עדי יונה טרף לו את הקלפים.
כמה מאמנים אתם מכירים שפותחים בהרכב שכולל את שועה, אצילי, קאני וג'ורג' במשחק מול הקבוצה הכי טובה בארץ, או לפחות קבוצה שעל הנייר טובה ממנו בשתי דרגות? כמה מאמנים אתם מכירים שניצח את מכבי בעשרה שחקנים והגיע לבלומפילד כדי לתקוף כאילו אין מחר ומה שיהיה יהיה? יצחקי, אגב, טען השבוע שהוא "אמיץ בזכות השחקנים שלי". נו, שוין. לא משנה למה, העיקר שיש וובוס.
מן העבר השני: מישהו צריך לשאול את קברניטי מכבי ת"א - עם עבודה כל כך יפה שיצחקי עושה בבית"ר ורן קוז'וק עושה בב"ש, לא הגיע הזמן להפסיק להתעקש על מאמן זר? ועוד משהו: מכבי, גם אם נניח שתזכה בסופו של דבר באליפות (וכן, גם עכשיו יש סיכויים לא רעים לכך), ובהנחה שתאבד את ערן זהבי שיפרוש - צריכה איזה אס, שיצית אצלה את הדימיון מחדש בקיץ. לאזטיץ' הוא לא הקלף הזה. גם לא כדורגלן ישראלי שובר שיויון שכרגע לפחות אין בנמצא.
יצחקי יישאר בבית"ר בקיץ, אבל הגיע הזמן להתחיל לבחון מחדש את תעודת הזהות של האיש על הקווים.
אולי יעניין אתכם:
2. הבכיין
דיא סבע, פורסם השבוע באחד מאתרי הספורט המובילים, זעם בסיום המשחק מול מכבי נתניה משום שבמינהלת הליגה קבעו ששער הניצחון שלו הוא למעשה שער עצמי של בלם מכבי נתניה, מוחמד דג'טי ולא ייזקף לזכותו. המוציא לפועל של חיפה, כך נכתב, אמר לחבריו: "לכל שחקן אחר היו נותנים את הגול. אין מה לעשות".
סבע שחקן גדול. כנראה גם האיש שמחזיק את מכבי חיפה על כתפיו ובלעדיו היא אפילו לא היתה נאבקת על כרטיס לאירופה.
אבל בצד הכישרון והתפוקה, נראה כי מדובר בבכיין לא קטן. זה שלאחרונה התלונן שלא ייתכן שלא נבחר במשך עונה שלמה לשחקן החודש. וגם זה זה שבמקום לשמוח שקבוצתו זכתה בשלוש נקודות יקרות, שאולי ימתיקו במשהו את העונה הזו אם הירוקים יסיימו במקום השלישי - עסוק בחשבונאות ופנקסנות.
מעניין שסבע שכח או לא שם לב, שבמהלך המשחק מול נתניה הוא ביצע עבירת "נעיצה" שפגעה ברגלו של מקסים פלקושנצ'קו וניצל מכרטיס אדום. האדום, והכחול, דווקא כן בלטו ברגלו של קשר מכבי נתניה, שבסיום שאל את חבריו: "איך עבירה כזו היא לא הרחקה?". כנראה שסבע מסתכל רק על מה שנוח לו, ואם יבקיע במשחק הבא בטדי מול בית"ר ירושלים, זה רק בגלל שהוא לא ישב ביציע, כי בכלל הוא היה אמור להיות מורחק.
3. הנביא
"ננצח את הפועל ב"ש 0:3 ונזכה באליפות" אמר אושר דוידה בסיום המשחק של מכבי ת"א בטדי. רן קוז'וק צריך לתלות את הציטוט הזה בחדר ההלבשה בטוטו טרנר, ובמכבי ת"א צריכים לקרוא לדוידה למשרדי המועדון ולהודיע לו שהתבטאות כזו גורמת רק נזק.
דוידה כנראה כיוון למקום טוב של ווינריות, אבל המשפט הזה איך שלא תסובבו אותו הוא יהיר, מעצבן וגם מוסיף לא מעט מוטיבציה ליריבה הישירה שלך על התואר והוא בעיקר גורם ללא מעט נשמות טובות להחזיק אצבעות שדוידה יאכל את הכובע.
דוידה אחראי על השער של מכבי ת"א בטדי ועל לא מעט נקודות שהשיגו הצהובים במהלך העונה. שחקן יקר, עשה טובה - דבר במגרש.
4. הקאמבק
הפועל פתח תקוה חזרה השבוע לליגת על. זה בשורה נהדרת כי במציאות שבה משחקי הפלייאוף התחתון "עמוסים" בפחות מ-200 צופים למשחק, הנה מגיע לו מועדון עם גרעין אוהדים של 5,000 עד 7,000 איש למשחק ומוסיף צבע (בטח כשהפועל ת"א תהיה המצטרפת השניה) לליגת העל שלנו שזקוקה לכמה שיותר חשמל ביציעים.
אבל הבשורה בחזרה של המלאבסית הבכירה, היא גם בזכות זה שהכדורגל שלנו צמא לקבוצות שיש להן קהל גדול ומסורת. התגעגענו לפתח תקוה, אנחנו מתגעגעים לבני יהודה, וגם מי שיש לו איבה עמוקה להפועל ת"א, מרגיש שהיא חסרה לו.
השאלה הגדולה היא האם יש בפתח תקוה מי שמבין שהגיע הזמן לשנים יציבות בליגת העל. שהנדנדה הזו בין הליגה הבכירה לשניה, תוציא בסוף את החשק לאוהדים הנאמנים וגם למי שרוצה לקחת את הקבוצה ברצינות.
ומשהו מרגש יותר לסיום - רס"ר אור ברנדס, הי"ד, הוא גיבור ישראל שנפל במלחמת חרבות ברזל. אחד הדברים האחרונים שאמר לאביו, שהעביר לו בגנים את האהדה להפועל פ"ת, היה: "לא נורא אבויה, אל תדאג, הפועל פתח תקוה תשתקם ותעלה ליגה".
הקבוצה קיימה השבוע את צוואתו. כל כך חבל שהוא לא היה ביציע כדי לחגוג את הרגע הזה.
5. המשיא
אין ויכוח שהבחירה לתת לדני אבדיה את הכבוד להשיא משואה ביום העצמאות ה-77 של מדינת ישראל היא ראויה, נכונה, וגם חשובה בזכות הכבוד שהוא מביא לנו והעובדה שהכוכב משמש מודל לחיקוי לילדים ונוער.
אבדיה מצטרף לרשימה מכובדת של ספורטאים, שבה מככבים מיקי ברקוביץ', טל ברודי, אלי אוחנה, אורי מלמיליאן ואחרים, כולל כמובן אורן סמדג'ה שגם הוא יעמוד על הבמה בהר הרצל בשבוע הבא.
ופנייה קטנה לשרה מירי רגב או מי מטעמה שבוחן את הנבחרים למעמד המרגש והמחייב הזה: תנו את הכבוד לשלמה שרף. על הישגים מופלאים בענף הכדורגל, על אינספור אנשים שהעלה לגדולה כמאמן וכמחנך שהעניק להם כלים לחיים, וכן, גם בעקבות היותו סב שכול.
אתם אמרתם
"בישראל שינו את לוח השידורים בשבילי"
דניאל פרץ מעביר לכם ערוצים , "מגזין באיירן מינכן"
