יכול להיות שזה המופע המטורף והמרגש של אמילי דמארי שקיפצה בבלומפילד (ועל הדרך הראתה לחמאס ממה אנחנו עשויים). יכול להיות שזו החזרה של ערן זהבי להרכב. אולי בכלל הניצחון על הפועל חיפה שהגם שהושג מול תשעה שחקנים, היה אחרי הרבה זמן חד וחלק במעמד צד אחד. ואולי בכלל, זה הסיום, שבו אף אחד לא דיבר על מה שחסר ומקולקל במכבי ת"א, אבל רגע לפני משחק העונה בין הצהובים כחולים של לאזטיץ' לאדומים של רן קוז'וך, יש תחושה של מהפך באוויר.
פתאום מכבי, שצלעה לאליפות בעוד ב"ש רצה אליה באמוק עם הסטופטקס קדימה, נראית יותר בשלה, יותר אפויה ויותר מתאימה לזכיה בצלחת. בעוד ב"ש, אחרי עונה מטורפת ובלתי נשכחת גם אם היא לא תזכה בתואר, נראית עייפה, מותשת ובעיקר, עם יתרונות מנטליים ולא יתרונות מקצועיים.
לאזטיץ' צריך מבחינת מכבי פשוט לא להפריע. לתת למומנטום, לשקט ולהתמקדות במטרה, לעשות את שלהם. קוז'וך, עד כמה שזה יישמע מוזר, חייב בשבוע הקרוב, לנסות ולייצר אפקט שיצית מחדש את סף הגירוי של השחקנים שלו.
יורגן קלופ שבר בליברפול נאחס של שלושים שנה בלי אליפות, כי עונה שלמה, הוא הוציא את השחקנים שלו מדעתם באופן חיובי כמובן. הוא היה מקיים אימונים, בהם במשחק אימון פנימי היה מודיע לקבוצה אחת שהיא בפיגור 0:2 ושנותרו 10 דקות לסיום. הכל כדי להכניס אותם לשיגעון.
רן קוזו'ך הוא מאמן העונה גם אם לא יזכה באליפות, אבל כולם, וזאת ראינו בטדי מול בית"ר וב-65 הדקות מול מכבי חיפה לפני הקאמבק - קלטו שב"ש מתקשה כשחונקים לה את הקישור, מצרים את צעדיו של קאנגווה ומתנגדים לפיזיות שלה ולמהירות שלה בעזרת טכניקה. קוז'וך חייב למצוא רעיונות חדשים כי זה יהיה פלייאוף קשה וארוך, ואם הוא יצטרך גם להתחיל לרדוף אחרי מכבי בהנחה שיפסיד במשחק העונה לא בטוח שיש לקבוצה שלו אוויר כדי לחצות ראשונה את קו המטרה.
ומה עם החצי השני?
הפרצוף של ברק בכר בסיום התיקו 3 מול בית"ר ירושלים אמר הכל. בכר היה עם הבעה של, "קיבינמט, כלום לא הולך לנו השנה", למרות שלא אמר זאת במפורש.
מכבי חיפה סיימה ב-27 ימים שלושה משחקים בתיקו 3. שימו לב: עונה שלמה מתעסקים שם בשדרוג החוזה של דין דוד; מחתימים זרים להתקפה במיליונים שלא תורמים כלום; משלמים כסף להפועל חיפה כדי לשחרר שחקן שמסיים חוזה כי דחוף כאן ועכשיו חלוץ. בין לבין בוכים על ההברזה של אצילי אבל שוכחים שיש עוד חלק חשוב במגרש הכדורגל שקוראים לו הגנה ושם, חיפה, אולי בגלל הדי.אן.איי, אולי בגלל הרצון להיות גם יפה וגם אלופה - פשוט מתבטלת.
אז ההתקפה שלה על שלל בעיותיה כובשת בצרורות וגם מחמיצה בצרורות, אבל ההגנה שלה והשוער שלה הם מסננת וככה אי אפשר להגיע לכלום.
ועוד מילה על שריף כיוף. "שוער", אמר פעם המאמן המיתולוגי דוד שוויצר עליו השלום, "הוא מוראל של קבוצת כדורגל. זה נכון שכיוף לא אשם בחלק גדול מהשערים שסופגת חיפה. נכון גם שנוח לבוא אליו בטענות, אבל הנוכחות של כיוף לא משרה ביטחון. זו אחת הבעיה שלו ושל חיפה. הסניגוריה לפיה הוא סופג שערים שאין לו בהם אשמה, לא מחפה על כך.
משפחה לפני הכל
תמיר לוזון הוא איש השבוע שלי. לוזון ג'וניור היה אמור, כפי שנהוג במדינתנו ובמיוחד בכדורגל שלנו, להחליט שהוא מתחבא מאחורי הסינר של אבא שלו, נאחז בקרנות המזבח וממשיך להיות מאמן בליגת העל במכבי פתח תקוה גם אם בסוף התינוק יישפך עם המים.
אבל הילד, שסופר חמישה הפסדים רצופים ובהחלט היה צריך לפנות את מקומו, יצא גבר. הוא דחה על הסף את כל הניסיונות של אביו לתת לסיפור הזה צ'אנס נוסף. הוא אמר לו השבוע במשפט שצריך לגזור ולשמור: "אבא, אני לא מגיע לאימון". במציאות בה בן משפחתו של תמיר, גיא, מצפצף על מבחן התוצאה ונשאר מאמן הנבחרת האולימפית, ולא מעט אישי ציבור להבדיל או שלא, ממשיכים ללכת כל בוקר לעבודה שבה הם נכשלו - לוזון ראוי לכל ההערכה והמחמאות.
הסיפור הוא לא רק לוזון ג'וניור אלא בעיקר לוזון סניור. אבי לוזון עשה המון דברים גדולים בכדורגל הישראלי, כולל הפיכתה של מכבי פתח תקוה לפס ייצור של שחקנים שצריך ללמד בכל אוניברסיטה לכדורגל. אבל מוזר עד משונה, שהקבוצה של לוזון, שעלולה לרשום ירידת ליגה רביעית ב-12 שנים, נופלת כל הרבה פעמים עם הליהוק לעמדת המאמן. רשימה חלקית: דן רומן ותמיר לוזון העונה, ההחלטה לתת את המושכות לעומר גולן לפני שלוש שנים ועוד.
הדברים נכתבים לפני שלוזון האב, בחר מאמן למכבי פתח תקוה, וגם כאן הרשימה היא בעייתית. נועם שהם בהחלט איש מקצוע עם עתיד אבל עם אפס ניסיון בליגת העל. מסאיי דגו לא הצליח להרים את הפועל ת"א, סלובדן דראפיץ' התרסק עם בני סכנין ו אלי לוי אימן רק באשדוד וגם שם לא הצליח במיוחד. יגיד לכם לוזון בצדק, שאין אופציות.
האופציות ובכן, היו צריכות להיות בתחילת העונה. בסיטואציה הנוכחית, מכבי פתח תקוה צריכה למצוא איש מקצוע מוכח וגם ותיק. יוסי מזרחי או אלישע לוי למשל. אם קלאודיו ראנייירי חזר מפרישה כדי להציל את רומא זה גם יכול להתאים למכבי פ"ת. למרות שלוזון כנראה יילך על משהו אחר לגמרי.
קראו גם:
איפה? מתי?
נתעלם לחלוטין מהשכונה שעשתה בני סכנין בכל התנהלות משחק רבע גמר הגביע גם מהעובדה שבית הדין קבע לה הפסד טכני ובית הדין העליון זרק את ההחלטה מכל המדרגות. זו כבר היסטוריה. עצובה ומרגיזה, אבל נחלת העבר.
מישהו יכול להסביר איך יכול להיות שמשחק כל כך חשוב לאוהדי שתי הקבוצות, לכדורגל הישראלי וגם לבני ריינה שתפגוש את אחת מהן בחצי הגמר ואף אחד לא יודע איפה הוא ישוחק? האם הוא בכלל יתקיים?
הרי סכנין רוצה שהמשחק יהיה בדוחא כי זהו מגרשה הביתי. בהנחה שהמגרש יאושר על ידי משרד התמ"ת וההתאחדות, המשטרה צפויה להטיל וטו. כחולי המדים גם לא יאפשרו את המשחק בעכו כפי שקבע המפכ"ל בפעם הקודמת. יונה יהב לא יסכים לארח בסמי עופר. בלומפילד בדיוק כמו בפעם שעברה, יצריך כמעט 600 מאבטחים שסכנין לא השיגה בפעם הקודמת. בקיצור, מסטיק דביק ולעוס שלא מוסיף כבוד לסכנין לכדורגל הישראלי וגם לא למשטרת ישראל.
כוכב עליון
עומרי כספי פרץ את הדרך ועשה היסטוריה, גל מקל הגיע אבל לא הצליח להטביע חותם ודני אבדיה לא ייאמן הוא כבר מזמן לא שחקן אנ.בי.איי לגיטימי אלא כוכב כדורסל שלוקח הגב קבוצה שלמה.
תארו לכם את אחד מכוכבי הכדורגל הנוכחיים, אוסקר גלוך או מנור סולומון, מככב לא בקבוצה אירופית אלא בקבוצת צ'מפיונס ליג, נניח, בורוסיה דורטמונד. שערו בנפשכם כמה כדורסלנים בעולם רוצים היו להגיע רק לשחק בליגה הטובה ביותר, חלקם מפוזרים בכל הקבוצות בגלובוס כי לא הצליחו לגלות את אמריקה ותבינו שאבדיה היום הוא השגריר הטוב ביותר שלנו.
בימים בהם בכל פינה בעולם, להיות ישראלי ויהודי זו בעיה, לא משנה אם אתם אנשי הלייקרס או הסלטיקס, או שגדלתם על הבולס, האמת, בכלל לא משנה אם אתם אוהבים כדורסל, תחזיקו אצבעות לקבוצת פורטלנד טריילבלייזרס, וכמובן - תחזיקו אצבעות לדני.
אתם אמרתם
"שמתי עליו את הידיים, אבל לא נגעתי בו"
דולב חזיזה כנראה רוצה להיות אלון מזרחי כשהוא יהיה גדול
/ ערוץ הספורט /
