בחודש מאי 2019 דיווחו אתרי הספורט על החתמה מפתיעה: עומר חנין, השוער המחליף של הפועל חדרה, חתם לארבע שנים במיינץ מהבונדסליגה הראשונה בחוזה ארוך טווח.
"לחתום במיינץ זה חלום אמיתי ורגע מרגש עבורי", אמר אז השוער בהתרגשות והוסיף: "אני לא שוכח לרגע מאיפה הגעתי, אני מעריך כל רגע". חנין שסוגר שנה וחצי מאז החתימה משחק בקבוצת המילואים של מיינץ, ולדבריו, התרגל כבר למציאות, לפיה הוא חלק מקבוצת כדורגל בליגה הגרמנית הראשונה.
גרמנית שוטפת
הוא מתגורר בעיר מיינץ המרוחקת כעשר דקות ממגרש האימונים וכרבע שעה מהאצטדיון וכבר הספיק לעבור כמה חוויות לא פשוטות כמו שתי פציעות מהן כבר הספיק להחלים. "התאקלמתי במדינה ומבחינה חברתית בצורה מושלמת, מבחינת מחיה ושפה. יצרתי מערכות חבריות עם חברים, בעיקר עם חברים מהקבוצה אבל זה לא היה פשוט".
ספר על הקשיים.
"היו לי שתי פציעות בברך שהובילו לחמישה חודשי היעדרות, שהיו משבר בפני עצמן. אחר כך הגיע משבר הקורונה, שבועיים בבית לבד. זה לא היה פשוט אבל זה שינה בי הרבה".
עד כדי כך?
"אחרי הפציעה השנייה הבנתי שעליי לתת עוד הרבה יותר ממה שנתתי עד כה. ליצור מעטפת של צוות שתקפיץ אותי עוד מדרגה. בפציעה השניה השיקום היה ארוך יותר. ניצלתי את הסגר בבית כדי להעמיק בתוך עצמי מנטאלית ולבריאות הנפש והוצאתי מעצמי את המקסימום. קראתי ספרים, עשיתי מדיטציות, יצרתי לעצמי חדר כושר בבית והתאמנתי שלוש פעמים ביום. צמצמתי את הפער וזאת היתה נקודת המפנה".
כשאתה מדבר על מעטפת למה הכוונה?
"למשל במקביל לשיפור היכולות הפיזיות אני נעזר בז’אן טלסניקוב שהוא המאמן המנטלי שלי. יש לו המון ידע וניסיון ואפשר להגיד שאני לומד ממנו המון וזה מחזק אותי מאוד ומאפשר לי להתמודד עם דברים יותר בקלות".
עד כמה קשיי השפה משפיעים?
"חצי שנה לפני שחתמתי התחלתי ללמוד גרמנית. בתוכי ידעתי שאני רוצה להתפתח בגרמניה ששם זה אפשרי כשוער. עשיתי משהו כדי לייצר את המציאות הרבה לפני. במעמד החתימה כבר ידעתי כמה משפטים בגרמנית שזה יצר רושם אחר. היום אני מדבר כבר גרמנית שוטפת".
בדידות טובה
כמו כולם גם חנין נאלץ להתמודד עם השפעות נגיף הקורונה והריחוק החברתי. הנגיף אינו מאפשר לו להתראות עם משפחתו כבר למעלה משבעה חודשים ועם בת זוגו, קרין אותה הכיר כששיחק בחדרה: "זה לא פשוט. אבל לפעמים זה גם טוב להתגעגע".
"אני לא חושב שבדידות היא משהו רע. מפה צומחים רגעי היצירתיות הכי גדולים. כשבן אדם בתוך מדיטציה משם הוא מגיע לדברים שבתוכו. אני בחור בן 22 שמעמיק בשביל להיות הגרסה הכי טובה של עצמי"
יש הבדל בין געגוע לבדידות.
"אני לא חושב שבדידות היא משהו רע. מפה צומחים רגעי היצירתיות הכי גדולים. כשבן אדם בתוך מדיטציה משם הוא מגיע לדברים שבתוכו. אני בחור בן 22 שמעמיק בשביל להיות הגרסה הכי טובה של עצמי".
איך אתה מסתדר ברמה היומיומית?
"למדתי לבשל לעצמי מאכלים טעימים, רובם מהמתכונים של סבתא שלי. אני מסתדר גם עם השאר נהדר".
אילו הבדלים יש בין הכדורגל בגרמניה לכדורגל בישראל?
"אי אפשר לשים את האצבע על דבר אחר. זה הרבה דברים שקשורים אחד לשני. ספורטאי ישראלי יכול להצליח, אבל כדורגל ישראלי הוא משהו אחר. תרבות הספורט היא אחרת ויחס המדינה שונה. בארץ למשל הכדורגל נעצר כמה פעמים בגלל הסגר ופה מאז שהחליטו להחזיר זה לא נעצר בגלל יחס המדינה לספורט וכדורגל בפרט".
קראו עוד>>
אתה חושב לפעמים מה היה קורה אילו היית נשאר שוער שני בחדרה?
"היום אני נמצא במקום אחר שאני שלם ומאושר בו. היתה לי מטרה שהגשמתי. עכשיו המטרה הבאה היא הופעת בכורה בבונדסליגה ואני באמונה שלמה שאשיג אותה גם".
אתה נשמע אופטימי.
"אני מאמין שאהפוך בסופו של דבר לשוער הבכיר של מיינץ. הרי הגעתי לכאן בשביל לשחק בשלב מסוים בבונדסליגה. אני שמח להיות פה ולומד המון מחבריי לקבוצה. כדורגל זה מקצוע בו אתה חייב להילחם על המקום שלך בכל יום וכך אני עושה".
ומתי זה יקרה להערכתך?
"הזמן יגיד. אני באמונה שלמה שאגשים את המטרה כמה שיותר מהר. אני כבר מרגיש מוכן וכשזה יגיע אהיה יותר מוכן".
אתה עוקב אחרי חדרה?
"מדי פעם. יש לי שם כמה חברים. זה מועדון שנתן לי במה ראשונית בליגת העל ולכן הוא גם יקר לליבי".
יום השואה מתקרב ואתה על אדמת גרמניה. איך זה מרגיש?
"מאז שאני בגרמניה הזיקה לארץ ולדת התחזקה אצלי. אני מרגיש גאווה להיות יהודי שמייצג את ישראל בגלל ההיסטוריה. זה חלק מתפקידי לספר ולהסביר בתוך המעגל שאני נמצא פה בגרמניה מה עבר העם היהודי".
אתה חושב על חזרה לארץ?
"לא. זאת החלטה ביני לבין עצמי. אני נמצא בליגה בכירה ואני היום במקום אחר. לחזור לא מדבר אליי".
