לפני שנתיים התהפכו חייו של אהרון טובול, תושב בית אליעזר. בגופו של כדורסלן העבר, 46 נשוי ואב לארבעה, אובחן סרטן יחיד מסוגו בעולם. כל כך נדיר, עד שהוא ממוקם במקום לא ידוע.
מאז הגילוי עבר טובול שורה של טיפולים מייסרים, אך הם לא הצליחו לעצור את התקדמות המחלה. פעם אחת כמעט ונפטר. כמוצא אחרון נחתה המשפחה לאחרונה בניו יורק, לטיפול ניסיוני בבית חולים פרטי בברונקס המתמחה במחלות נדירות. כעת מבקשת המשפחה מהציבור סיוע במימון השהות שם, על מנת שאהרון יוכל לעבור את הטיפולים ולשוב ארצה בריא.
תקווה באמריקה
את טובול מכירים רבים מתושבי העיר ככדורסלן אהוב. הוא היה קפטן מכבי חדרה במשך שבע עונות ונחשב לאחד הסמלים של המועדון. בנוסף שיחק גם במכללה בארצות הברית, במכבי רמת גן ובעמק יזרעאל. בגיל 37 פרש ממשחק והחל לעסוק בשיווק ובפרסום. לפני שנתיים, הוא מספר, התגלתה אצלו המחלה. "אחרי בירורים של סוג הסרטן הבינו שיש לי מפלצת בגוף ושאני מקרה יחיד בעולם. לא היה עוד מקרה כמוני", הוא מספר. "הסרטן שלי במקור לא ידוע, בטפולות העור והוא שולח גרורות לחלקים בגוף. כיום אני בדרגה 4 פלוס של המחלה, שזה הכי גבוה שיש".
טובול עבר בארץ טיפולים כימותרפיים בבית החולים איכילוב וגם טיפול ביולוגי שאינו מוכר בסל התרופות שעלותו 30 אלף שקלים לטיפול. בטיפול השישי גופו קרס. הוא נזקק לזריקת אדרנלין והיה כפסע ממכות חשמל וממוות. לאחר מכן אושפז במחלקה לטיפול נמרץ במשך חמישה ימים כשהוא מחובר למכונות הנשמה.
כשהשתפר מצבו, המשיך לסדרה של שישה טיפולים ביולוגיים, אלא שהם לא סייעו. אחר כך ניסה טיפול נוסף בעלות של 44 אלף שקלים לטיפול שגם הוא לא צלח ואף הביא לקריסה נוספת של הגוף. "אחרי שהבנתי שבאיכילוב לא יהיה פתרון עברתי לטיפול במרכז דוידוף בבילינסון שם טופלתי בקיטרודה", הוא מספר. "אחרי ארבעה טיפולים הבנו שגם קיטרודה לא עוזרת והמחלה ממשיכה".
כעת ממתין טובול בלונג איילנד בדירה שארגנה עבורו הקהילה היהודית שם, לטיפולים בבית החולים בברונקס. "בית החולים הזה מתמחה במחלות נדירות ויש כאן את פרופסור הירשפלד שאומרים שהוא עילוי ורוקח קוקטיילים שמורכבים מטיפולים כימיים וביולוגיים ואחוזי ההצלחה שלו גבוהים", הוא אומר. "למרות שבמקרה שלי יהיה קשה, אבל אנסה להתמודד".
לחפש אלטרנטיבה
את טובול מלווה במסע הזה, משפחתו. רעייתו שירן וארבעת ילדיהם: רומי (12) בתה של שירן מנישואים קודמים, קורן(11) מנישואיו הקודמים של טובול, עופרי(8) וראם (5). "לא ראיתי את עצמי עובר טיפולים בלי המשפחה שלי, זה היה קשוח מדי", הוא אומר. "הילדים מבינים שאביהם חולה, בזכות הקטן אני בכלל על הרגליים, אחרת אני לא יוצא מהמיטה. הוא פשוט קופץ לי על הגוף במיטה, רק שאזוז איתו, אי אפשר להבין את ההשפעה של זה עליי".
עד היום לא גילו היכן ממוקם הגידול?
"זה נמצא בטפולות העור, בין חומצת החלב לשערות, זה יכול להיות בכל מקום בגוף, המקור לא מזוהה, זה יכול להיות אפילו בזרת וזה כל הזמן שולח עוד גרורות. ניסינו לסרוק את הגוף עשרות פעמים ללא הצלחה והמחלה ממשיכה להתקדם כששום טיפול לא עזר. לפני חודשיים ישבנו עם הרופא בבילינסון, והוא הציע שניקח הפסקה כדי שהגוף ינוח קצת ונראה מה עושים. פשוט לא מצליחים להבין איך כלום לא עוצר את התקדמות המחלה. שם הבנו שצריך לחפש אלטרנטיבה".
איך הגעתם לבית החולים הזה בארצות הברית?
"כתבנו פוסט ברשתות החברתיות ודרכו פנתה אלינו בחורה מקסימה, שקישרה אותנו לקהילה בארצות הברית ולפרופסור הירשפלד. שלחנו לה את התיק הרפואי שלי מתורגם לאנגלית, וקיבלנו הזמנה להגיע לארצות הברית. זה מאוד יקר ולא הצלחנו לגייס כסף כמו שצריך, לכן זה טיפה התעכב, אבל אז פנה אלינו בחור מדהים בשם מנחם לנדאו, ותוך שבוע הכול סודר עבורנו, ויזות, כרטיסים, לינה, רכב, כל מה שצריך בשביל טיפולים. אנחנו עטופים וההרגשה מאוד טובה, בקרוב יש חופשת חורף של 10 ימים, מיד אחר כך הילדים יצטרפו ללימודים ויסיימו כאן את שנת הלימודים. בעזרת ה' אם הכול יעבור בשלום, נחזור ארצה תוך שישה עד 24 חודשים".
תמיכה מהארץ
לצורך מימון הטיפולים והשהות מגייסים בני המשפחה כספים שיסייעו לאהרון להתרכז בהחלמתו. "השהות כאן מאוד יקרה", הוא אומר. "למרות שהקהילה מסייעת לנו גם בחלק משכר הדירה, יש המון מסביב לשרוד את היום במצב הזה, כמו ביטוחים, תרופות שמחוץ לביטוח שאצטרך, אוכל. פנינו לכל מי שאנחנו מכירים בכדי שיפתחו את הלב ויתרמו, ככה שנוכל לעשות את הטיפולים בשלום. למרות שאני כבר תשע שנים לא ספורטאי פעיל, חברים מהכדורסל וכאלה ששיחקו איתי תרמו והרבה. יש לנו חברה בשם טלי שמחוני שעשתה ערב זומבה כהתרמה וגייסה 5,000 שקלים. ראינו את זה בשידור לייב והתרגשנו שיש כאלה אנשים טובים שזה לא עובר לידם. המשפחה והחברים בארץ מחזיקים אצבעות, תומכים ותרמו כספים. השכנים בארצות הברית כל הזמן שואלים איך אפשר לעזור, אבל אנחנו מסרבים בעדינות, לא רוצים להיות נטל על אף אחד".
בטח קשה למשפחה בישראל להיות רחוקה ממך.
"אימי חלתה בסרטן לפני כמה שנים ומאז היא חולת דמנציה ככה שהיא לא ממש מבינה מה קורה והיא הייתה החלק היותר דומיננטי בחיי. אישה חזקה עם המון כוח. תמיד כשאני מדבר איתה היא שואלת 'מתי אתה בא' או 'למה אתה לא בא', היא לא לגמרי חיה בהווה לצערי. אבא מחזק משם, דואג, תומך ומקווה לטוב".
בזמן ההמתנה ללו"ז הטיפולים, לקחה הקהילה היהודית את משפחת טובול לביקור בקברו של הרבי מלובביץ' וטובול לראשונה הצליח לאסוף כוחות ולצאת מהמיטה: "היינו קצת עם הילדים בקניון לא רחוק. ליד הבית יש נהר ממש מדהים, ככה שיש רגעים משמחים. יש מצבים שאני מרגיש טיפה יותר טוב, אז אני מנסה להיות עם הילדים, להרחיק מהם את המחלה. אמנם אנחנו במדינה זרה, אבל מנסים כמה שיותר לשים דגש על המשפחתיות, כל הארוחות משותפות, אנחנו עושים להם הום סקול בינתיים, ולפחות המשפחתיות נבנית פה בצורה ממש חזקה".
קראו גם:
אתה אופטימי?
"אני מקווה שהכול יעבור בשלום ונחזור הביתה כמה שיותר מהר, כי אין כמו בארץ. אנחנו כאן שבוע וכל הצוותים החינוכיים דיברו איתנו כמה פעמים, מורות ויועצות, המערכת מבינה את המצב הרגיש ותומכת מאוד. בעזרת השם, אנחנו מקווים שנחזור כיחידה אחת לישראל. יש לנו את כל התמיכה שאפשר לתאר מבחוץ, אבל הדברים שאשתי שירן עושה פה בלתי ניתנים להבנה. עד שחליתי אני הייתי הדבר בבית ומאז היא תפסה פיקוד, אני חי היום בזכותה. היא דוחפת אותי לקום מהמיטה, מרימה אותי ואת כל המשפחה על הגב מתפקדת כאבא ואמא, כל הריצות עם הילדים, החוגים, בתי ספר, עזבה את עבודתה כמנהלת חשבונות והתרכזה רק בטיפול בי. מגיע לה הכול".
כך אפשר לעזור לאהרון טובול
לתרומות בביט או בפייבוקס 053-3037888
להעברה בנקאית: אהרון טובול בנק הדואר, סניף 001,
בנק הדואר 09, חשבון מספר: 27328592