קבוצת הכדורסל של מכבי חדרה ממשיכה להתאושש מפתיחת העונה הלא-טובה שלה, והשבוע רשמה ניצחון ליגה שלישי ברציפות, אחרי שגברה על גלבוע ברוש, 69:91.
בעקבות הניצחון, החבורה של ניב רבי, שבתחילת החודש שעבר עוד הייתה בעיצומו של רצף של ארבעה הפסדים עם מאזן של שישה הפסדים ושלושה ניצחונות בלבד, כבר נמצאת במאזן של שישה ניצחונות ושישה הפסדים, והעפילה למקום הרביעי בטבלת המחוז הצפוני של הליגה הארצית.
תוסיפו לכך את ההעפלה לשלב חצי גמר גביע האיגוד ואת החזרה לעניינים של כמה שחקני מפתח פצועים, ועושה רושם כי חדרה מתכוונת לתת פייט רציני במשחקי הפלייאוף שייצאו לדרך בעוד כחודשיים וחצי.
אובר טירוף
מי שאמנם אינו מוביל את הקבוצה בדקות משחק או נקודות, אבל בלי ספק אחד המנהיגים הבולטים על הפרקט ובחדר ההלבשה הוא אלירן גואטה הבלתי נגמר. גואטה, שחגג לפני שבועיים יום הולדת 45, מוכיח שגם בגילו המתקדם יש לו מה לתרום לקבוצה, שאליה הגיע אחרי 16 עונות באליצור נתניה.
1 צפייה בגלריה
גואטה. "עלייה? צריך להיות ריאלי" | צילום: אסף פרידמן
גואטה. "עלייה? צריך להיות ריאלי" | צילום: אסף פרידמן
גואטה. "עלייה? צריך להיות ריאלי" | צילום: אסף פרידמן
"אנחנו נמצאים בתקופה טובה, ובאמת נראים טוב יותר במשחקים האחרונים, אחרי שהתאוששנו מהפציעות שסבלנו מהן בתחילת העונה", אומר גואטה השבוע. "אני תמיד מצפה ושואף שהקבוצה שלי תהיה בצמרת, ואני חושב שאנחנו קבוצה טובה, אבל לפני שנצא בהצהרות, אני חושב שצריך להיות סבלניים. ברור לי שאף קבוצה לא תרצה להגיע איתנו לסדרה בפלייאוף, אבל אנחנו צריכים להמשיך ככה ולהיות עם מאזן טוב יותר".
מי שמוביל אתכם בינתיים הוא עזמי אבו אחמד, שנותן עונה נפלאה.
"עזמי באמת שחקן טוב ומיוחד במה שהוא נותן, אבל יש לנו כמה שחקנים טובים כמו נבות ינאי, וכמובן אני ומתן נאור ואחרים. אם עזמי ימשיך לקלוע במספרים יפים והקבוצה תמשיך להצליח ולנצח זה אחלה, אבל אם הוא ימשיך לקלוע והקבוצה לא תנצח, זה לא ישנה כלום".
מה איתך? יש לך עוד כוח בגילך המתקדם?
"אני ממש אוהב את המשחק. האנרגיה קיימת ואני תמיד בטירוף, אפילו באובר טירוף. ביום שיימאס לי לראות את המאמן, את האימונים ואת החבר'ה, אז תתחיל הבעיה".
אז מה היעד? עד איזה גיל אתה חושב להמשיך לשחק?
"עוד לא חושב על זה, לא קבעתי דד-ליין. ברגע שארגיש שלא כיף לי ושאני לא יכול לתרום, אגיד די. העונה רציתי לראות אחרי 16 שנים ברציפות באגודה אחת, איך ארגיש במועדון אחר, ולשמחתי הגעתי למקום חם שהוא כמו בית".
מוטיבציה ורצון יש וזה יפה מאוד, אבל אני מניח שהיכולת בגיל 45 אינה דומה לזאת של גיל 25.
"יש הבדל אולי בקטע הפיזי. פעם הייתי מטביע בצורה אחרת או רץ יותר מהר, אבל מצד שני אני היום הרבה יותר חכם, מבין את המשחק בצורה אחרת ורואה איפה אפשר לעקוץ או להרוויח. לכל דבר יש היתרון והחיסרון שלו. אולי אני לא השחקן שרץ הכי מהר להתקפה, אבל כשאני מגיע לשם, אין שום הבדל".
בקיצור, זאת לא עונת הפרישה שלך.
"לא חושב. החלום שלי הוא שהבן שלי שקד ישחק איתי בבוגרים יום אחד, ואז אפרוש. הוא אמנם רק בן 13, אבל זה ריאלי".
אם זה יקרה תוכל לפרוש בשקט?
"כן, אבל אני לא רוצה שהוא ישחק איתי בליגה א' אלא בליגה גבוהה יותר. הוא משחק בילדים לאומית בנתניה".
ואיך היורש?
"הוא כמוני עם הטירוף של המשחק, אבל בניגוד אליי, הוא משחק בעמדת הגארד ויודע לכדרר הרבה יותר טוב מאבא שלו. אני לא מאמין שהוא יגיע לגובה שלי, כי אמא שלו נמוכה, אבל נקווה שיהיה גבוה מספיק".
ובכל זאת, אתה בן 45 ומגיע לחדר הלבשה עם חבר'ה בני 20 וקצת, שיכולים להיות הילדים שלך. איזה מכנה משותף יש לך איתם?
"מאחר שאני כל הזמן בתחום הזה, אז לדעתי זה לא משנה. זה לא כמו שאתה עובד במפעל או בהייטק, ובגיל 45 אתה יושב בשולחן עם החבר'ה בני ה-20. כאן אני כבר לפחות 15 שנה נחשב למבוגר, ואני רגיל לזה. החבר'ה לפעמים אומרים לי 'מדהים, אתה בגיל של אבא שלי, אני לא רואה את אבא שלי בגיל הזה רץ כמוך על המגרש', אז זה מעודד אותי וזה כיף".
לא רק השחקנים צעירים ממך, אלא גם המאמן, ניב רבי.
"ניב הוא הסיבה העיקרית שהגעתי לחדרה. אני מכיר אותו שנים כשהוא אימן את נתניה, ותמיד הערכתי אותו כששיחקתי נגדו. אני חושב שהוא מחובר מאוד למועדון, למרות שהוא יכול לאמן בליגה גבוהה יותר. לדעתי, הוא יכול להגיע רחוק גם עם הקבוצה הזאת, ואולי זה כבר יקרה השנה".
עליתי עם חדרה
לא הרבה יודעים או זוכרים, אבל לגואטה, שכמובן מזוהה עם נתניה, זאת לא העונה הראשונה בחדרה, ולמעשה מדובר בסוג של סגירת מעגל עבור הפורוורד הוותיק.
"אתן לך סקופ", הוא אומר. "שיחקתי בחדרה לפני 20 שנה ועליתי עם הקבוצה לליגת העל בעונת 2000. אז עוד הייתה קבוצה בבית אליעזר שהייתה היריבה של חדרה. עשו איחוד ובנו קבוצה יקרה עם תקציב גבוה".
אולי תסגור מעגל בצורה מושלמת כשתעלה שוב עם חדרה, גם אם זה רק ללאומית הפעם.
"הלוואי, בעזרת השם. המטרה שלי היא תמיד להיות במקום הראשון, אבל צריך להיות ריאלי, ולהגיד שאנחנו שם כרגע זה לא רציני. כשנהיה שם? אני הראשון שיצעק את זה".
כדי שזה יקרה, תצטרכו לגבור על לא מעט יריבות חזקות בצמרת.
"אין ספק. כרגע חלק מהקבוצות בליגה טובות יותר מאיתנו, ורואים את זה במיקום בטבלה. עובדתית, ניצחנו את כפר סבא גם בליגה וגם בגביע האיגוד, וביום ראשון אנחנו פוגשים אותם שוב בליגה באולם שלהם, והם בטח ירצו להחזיר לנו, אז יהיה קשה ומעניין. ההבדלים בינינו לקבוצות שכרגע נמצאות מעלינו הם לא כאלה גדולים, ודאי עכשיו כשנכנסנו לקצב. אבל אנחנו צריכים להיות צנועים, כי אנחנו אפילו עדיין לא במאזן חיובי".
איך זה לשתף פעולה עם אגדת כדורסל כמו מתן נאור?
"שיחקתי עם מתן בנתניה, ועלינו יחד ללאומית לפני שנתיים. אני אוהב מאוד ומעריך אותו כשחקן וכבן-אדם. הוא אחד השחקנים הכי מחויבים למערכת ברמה הקבוצתית. הוא היה חסר לנו מאוד בתחילת העונה, וכמו שאומרים עליי ושואלים למה אני לא פורש, אני יודע שאומרים את זה גם על מתן, ואני לא חושב שהוא צריך לפרוש. במשחקים שלנו רואים את התרומה שלו. רק במשחק האחרון היו קטעים ברבע השלישי שהוא החזיק את הקבוצה לבד, אז למה לא להמשיך, אם אתה נהנה וכיף לך ואתה עושה את זה טוב?".
לסיום, איפה תפס אותך הסיפור של קובי בראיינט?
"האמת, הבן שלי הודיע לי כשיצאתי מאימון. בהתחלה חשבתי שהוא צוחק עליי. כואב לשמוע על זה, ועוד שהבת שלו נהרגה איתו יחד, וכמובן האנשים האחרים שנהרגו שם. הוא היה ווינר אדיר, ומדהים איך בחיים דברים יכולים להשתנות בשנייה. תיהנו מכל מה שאפשר".