לפני למעלה משבוע נמצאה גופתה של צאלה שמחוני ז"ל בדירתה בפרדס חנה-כרכור. שמחוני ז"ל הייתה מטפלת רגשית בתנועה ובעשר השנים האחרונות עשתה זאת בעיקר בבית הספר שדות בכרכור, שם הפכה לדמות אהובה על כולם.
נוגה יונה הייתה חברתה הטובה של צאלה. בטקסט מרגש היא נפרדת ממנה.
"צאלה הייתה אישה חכמה ורגישה מאוד", היא מספרת. "אשת מקצוע מעולה, מנוסה מאוד, שלא חדלה מללמוד ולהתפתח. היא בחרה להתקרב, לגעת, להבין ולתמוך בילדים (בעיקר על הרצף האוטיסטי). לטפל בנפשם של הילדים ומשפחותיהם. היא השפיעה על חייהם ועל חיי משפחותיהם בצורה עמוקה ומשמעותית.
היא הייתה אהובה ומאוד משמעותית לנו, הצוות שעבד איתה. תמיד תמכה בנו וידעה להגיד את המילה הנכונה. עזרה לנו להרגיש, להבין ולראות לעומק את הילדים. עזרה לנו להעצים אותם ולפעול בדרך הנכונה.
כמו רבים מחבריה, המטפלים הרגשיים, היא הייתה מכילה, תומכת ומחבקת. אבל לא רק. צאלה הייתה מאוד דעתנית ואסרטיבית, הביעה באותנטיות את הרגשות שלה ואת הצרכים שלה, לא חששה להביע גם רגשות קשים ופחות נעימים, לכעוס, להיעלב או להיפגע. היא ביקשה ודאגה שיראו אותה ואת המטופלים שלה, שייקחו אותה בחשבון, שישתפו אותה כי היה לה כל כך הרבה מה לתת. היא תמיד ראתה את המציאות בעיניים פקוחות. בצורה אמיתית, רגישה וישירה. לא ייפתה, לא ויתרה על האמת שלה. ראתה ברגישות כל עוול ושאפה לתקן אותו.
צאלה הייתה אישה של אנשים, של קשרים רבים ועמוקים. עם מלא חברות, קשובה מאוד לאנשים שמסביבה. רואה אותם. משתפת בפתיחות על חייה האישיים על הרגעים השמחים והקשים. אוהבת וגאה בילדיה.
קראו גם:
יפה, אנרגטית, רוקדת ושרה בכל הזדמנות. המוות שלה לא נתפס. היא חייתה את החיים בעוצמה ובאינטנסיביות, אהבה בילויים ויזמה אותם. אהבה תרבות, הופעות, צחוק וכיף מכל הסוגים. היא הייתה אוהבת ונאהבת.
צאלה היוותה לנו השראה והייתה אכפתית ומעורבת מאוד. גם במעגלים המקצועיים של המטופלים, המשפחות, הצוות ובית הספר. וגם במעגלים רחבים יותר של מה שקורה בחברה שלנו ובמדינה שלנו.
כולנו כואבים מאוד את מותה הפתאומי ומשתתפים בצער המשפחה. היא תחסר לנו מאוד".
