אבירם ימין, 32, מוזיקאי מחדרה, מורה לגיטרה, בוזוקי ויוקלילי, הוא גם אמן שיוצר מגיטרות מקולקלות יצירות אמנות מרהיבות. הגיטרות שלו הפכו לשולחן סלון, למראה ומתלה לאמבטיה, לארון אחסון למוצרי קוסמטיקה, לאריזת שי ועוד.
ימין הוא חדרתי חדש יחסית. לעיר הגיע לפני שנתיים ממבשרת ציון לאחר שרכש דירה בשכונת הפארק. "יש לי אחות שמתגוררת באור עקיבא, כך הגעתי לחדרה וקניתי דירה בשכונת הפארק שבה אני גר, מלמד ויוצר", הוא מספר. "אני מאוד אוהב את העיר ומתחבר אליה. זה שיש פה ים, זה פלוס ענק. רוב התלמידים שלי מחדרה הגיעו ללמוד בוזוקי אבל יש גם תלמידי גיטרה".
טווח גילאי התלמידים שלו נע בין שבע ל-80. לדבריו חשב שאת היצירות שלו ירכשו מוזיקאים, אולם ההתעניינות מגיעה מהקהל הרחב ולאו דווקא ממוזיקאים.
איך התחלת עם האומנות הזאת?
"אני מת על מוזיקה ועל גיטרות במיוחד. זה תחביב שצמח מתוך האהבה למוזיקה. מאז שהייתי קטן התעסקתי עם עצים, הייתי מנסר ואוהב את כל העיסוק הזה בעצים. התחלתי לשלב את החיבה לנגרות עם האהבה למוזיקה. זה התחיל מדגם אחד שעשיתי וראיתי שאנשים אהבו. היו תגובות מעולות וככה נולד עוד דגם ועוד אחד. חלק מהעבודות הן בעקבות רעיונות של אנשים. על חלק חשבתי בעצמי. פשוט ישבתי בלילות עם דף ועט וציירתי דגמים. זה תהליך שלא קרה ביום אחד, זה התפתח וגדל לאורך השנים".
את הגיטרות עליהן הוא עובד הוא רוכש מחנויות יד שניה. "אנשים קונים את העבודות למתנות, למשל מישהו שקונה לחברה שלו שמנגנת, או שאנשים רוצים להפתיע מישהו ליום הולדת עם מתנה ייחודית, אבל הרוב רוכשים את זה לעצמם בקטע עיצובי ואמנותי לבית. כך או כך משמח אותי שמתחברים ואוהבים את העבודות".
יש כוונות להתרחב עם האמנות לאפיקים אחרים ?
"בעתיד אני חושב להתפתח לכיוון של עבודה על תופים ואורגן. אני שוקל את זה עדיין כי מדובר בציוד שהוא מאוד יקר".
אל עולם המוזיקה הגיע בגיל 11, כשהחל ללמוד אצל שכנו, שהיה מורה לגיטרה. "לא התחברתי מייד", הוא מספר. "הלכתי לחוג, אבל לא התאמנתי בבית, לא השקעתי בזה יותר מדי. השינוי קרה כשראיתי חברים שלי מנגנים ממש יפה, במיוחד אחד מהם ומשהו נדלק אצלי. אמרתי לעצמי, שגם אני רוצה לנגן ככה. זה משהו שנתן לי דרייב מאוד חזק. התחלתי להשקיע ולהתאמן הרבה שעות ביום. עד הצבא הייתי מופיע בטקסים בעיקר ואחרי הצבא כבר התחלתי להופיע בכל מיני אירועים קטנים, ובקבלות פנים, ימי הולדת וערבי שירה בציבור. את החלום הקטן שלי להופיע עם הגיטרה בכל מיני מקומות ואירועים כבר הגשמתי ואני נורא נהנה. החלום הגדול עוד לא התגשם, אבל אני מאמין שזה בדרך. הייתי רוצה להגיע למצב שאהיה נגן מוכר בארץ, או לנגן עם אחד האומנים הגדולים".
עד לפני עשור ימין ניגן רק על גיטרה, אבל אז החליט להרחיב את המנעד המוזיקלי שלו ולמד לנגן גם על בוזוקי. כלי שתמיד נמשך אל הצליל שלו: "תמיד היה לי בראש את הצליל של הבוזוקי. אני מאוד מתחבר אליו. תמיד גם הסתכלתי על האצבעות של פוליקר מנגן והוקסמתי. אבל אמרתי לעצמי, 'מה, אכניס עצמי לבלגן הזה של ללמוד כלי כזה. זה נראה לי קצת מאתגר. אבל התגברתי על הפחד והלכתי ללמוד בוזוקי, ככה שהיום עשר שנים אחרי, אני מלמד לנגן בוזוקי. זה כלי טיפה קשה, אבל אני מאמין שהכול אפשרי. זה הולך היום בארץ, הרבה אנשים אוהבים את הצליל ויש לזה הרבה ביקוש. אני גם מלמד לנגן על יוקללי, שזה כלי מאוד פשוט. בשיעור אחד אפשר כבר להגיע למצב שלומדים לנגן שניים-שלושה שירים".
קראו גם:
ימין סיפר כי האומנים האהובים עליו בארץ, שגם היוו השראה עבורו הם קובי אפללו, יהודה פוליקר ועידן רייכל. באשר לאומנים מחו"ל הוא אוהב את "רד הוט צ'ילי פפרס."
יש סיפורי הצלחה של תלמידים שהגיעו אליך?
"יש לא מעט. למשל יש לי תלמידה שכבר מופיעה בבתי קפה ובכל מיני מקומות, היא גם ברמה שהיא יכולה כבר ללמד גיטרה אבל לא עושה זאת. כשאני רואה את ההצלחה שלה, ובכלל תלמידים שלי שמתקדמים ומגשימים את עצמם, זה מרגש. אני מרגיש חלק מזה וכמובן שמח לראות את זה. אני אוהב גם כשבאים אליי תלמידים מבוגרים. הם באים ואומרים שבטח מאוחר מדי והם לא יצליחו בגיל כזה ללמוד. ומה שקורה זה שבתוך שנה שנתיים הם מוצאים את עצמם מנגנים שוטף שירים של שלמה ארצי ודיוויד ברוזה. זה כיף לראות. כי ההצלחה של התלמידים היא ההצלחה שלי".
מהעבודות המיוחדות של ימין אפשר להתרשם בדף הפייסבוק "גיטרות נוי" ובפרופיל הפרטי שלו, אבירם ימין.
