מעטים מכירים את הסיפור יוצא הדופן מאחורי דוכן הקאפקייקס החדש שנפתח בשדרות וושינגטון בפלורנטין, תל אביב, ופועל בימי שישי.
1 צפייה בגלריה
עילי (משמאל) ויוני בדוכן
עילי (משמאל) ויוני בדוכן
עילי (משמאל) ויוני בדוכן
(צילום: יעל רום)
קראו עוד:
הבעלים של הדוכן והקונדיטור הוא עילי רגב (23) שנמצא על הרצף האוטיסטי. לצידו בדוכן עובד אחיו התאום יוני שהוא יזם ופעיל חברתי. "המטרה של עילי היא שאנשים כמוהו שלא מתקשרים טוב, יוכלו להשתלב בחברה דרך המודל שאנחנו בונים", אומר יוני.
עילי, שנולד וגדל בעמק חפר ועבר לתל אביב עם אחיו בתחילת השנה, בהחלט מהווה מודל כזה. כשהוא סיים את התיכון, עילי פתח בעזרת משפחתו בית קפה בכפר חגלה והמקום מאוד הצליח. במקביל לקונדיטוריה, עילי גם מוכשר מאוד בציור ולפני כחצי שנה אף העלה תערוכה בת כ-70 ציורים ברוח הסגנון האבוריג'ני והציג איתה בסינמטק תל אביב. לצד קאפקייקס (בטעמים של בירה, אוריאו ושוקולד) הוא מוכר בדוכן גם חלק מהציורים.
"היה לנו אמנם מאוד נח ונעים בעמק חפר", יוני אומר. "אבל החלטנו לעבור לתל אביב כי אנחנו אנשים הישגיים שרוצים לגדול ולהתפתח. כשהשתחררתי מהצבא החלטתי שאני רוצה להיות חלק מהעסק של עילי וראיתי איך אני יכול להתפתח יחד איתו. כשהגיעה הקורונה אמרנו 'מה עכשיו?' כי נאלצנו לעשות הפסקה יזומה מהפעלת הקפה בעמק חפר. החלטנו לעבור רק שנינו לבד ולקדם את מודל העצמאות של עילי. מאז שעברנו בעלי העסקים בסביבה ותושבי השכונה מכירים אותנו ומברכים אותו לשלום".
השניים גרים קרוב מאוד לדוכן שלהם בבניין 'קומיוניטי' ייחודי שכולל חללים משותפים וציבוריים שהפעילות בו מסייעת לעילי להשתלב. "אנחנו מכירים את השכנים וכך מרגישים בטוחים", יוני מסביר. "עילי משתמש במטבח המשותף ושם הוא מכין את הקאפקייק שלו. המתכונים מוצגים בתמונות ודרך התמונות האלה הוא יודע איך להכין את הבלילה".
עם המתכונים עצמם סייע הקונדיטור של 'מגזינו' ברק כהן. "החלטנו להקים את הדוכן רק עם קאפקייק כי יש בזה משהו מאוד אישי ויפה", ממשיך יוני. "עבור עילי הדוכן הוא סיבה טובה לפגוש אנשים ולתקשר עמם".
אבל לצד החוויות הטובות בעיר הגדולה, השניים נתקלים לפעמים בתגובות פחות נעימות מהסביבה. "לפני כמה ימים למשל, האחים רגב חצו מעבר חצייה ליד הבימה עם האופניים ופגשו נהג חסר סבלנות וסובלנות. "עצרנו לפני שחצינו והזכרתי לעילי שצריך להסתכל לצדדים לפני שחוצים", משחזר יוני. "המטרה היא שעילי בסופו של דבר יוכל לנסוע לבד בעצמאות. התעכבנו בכמה שניות ופתאום הרכב שהיה במעבר חצייה התחיל לצפור לנו בלי שום רגישות. הנהג עשה תנועה עם היד ואמר 'יאללה תתקדמו כבר'. בשלב הזה הרגשתי שאני הולך להתפוצץ עליו. ירדתי מהאופניים והלכתי לכיוון הרכב. שאלתי תוך כדי הרמת קול: 'תגיד לי מה נסגר איתך?'. עילי קטע אותי, ניגש לבחור והושיט לו את היד ללחיצה והם לחצו ידיים. אם הם היו מחוץ לרכב עילי היה מחבק אותו. שאלתי את הנהג אם יהרוג אותו לחכות עוד כמה שניות עד שנעבור את המעבר הוא אמר שלא. חייכתי, אמרתי תודה והמשכנו לדרכנו. בפעם הבאה שזה יקרה לאדם הזה, אני מקווה שהוא יחכה בסבלנות". מטרת העל של האחים היא לבנות מודל שיאפשר לעוד אנשים בעלי צרכים מיוחדים לפתוח חנות או דוכן שיציעו את מרכולתם.
לעדכונים: חדשות חדרה