ארז אריאב, פעיל חברתי מכרכור, פנה לשרת הפנים איילת שקד, בבקשה לחלק את הארנונה שמתקבלת מתחנת הכוח אורות רבין בחדרה בין היישובים הגובלים בה, וזאת, לאור פגיעתם לאורך השנים, מזיהום אוויר.
קראו עוד:
אריאב, שמציע חלוקה דיפרנציאלית, נסמך בבקשתו על החלטת השרה שקד, שפורסמה לאחרונה, לפיה עשרות מיליוני שקלים שנגבו מדי שנה ממפעלי ים המלח, והיו עד כה ברשותה של המועצה האזורית תמר, יחולקו מעתה בין תשע רשויות נוספות בנגב.
במכתב שהעתקים ממנו שוגרו גם למנכ"ל משרד הפנים, יאיר הירש, לראש מועצת פרדס חנה־כרכור, הגר פרי-יגור, לראש עיריית חדרה צביקה גנדלמן ולראש המועצה האזורית מנשה, אילן שדה, ו כתב אריאב: "אני רואה הקבלה ישירה בין הכנסות מפעלי ים המלח לבין הכנסות תחנת הכוח אורות רבין הממוקמת באזור מגוריי. לתחנה יש השפעה משמעותית על זיהום האוויר במרחב שרון כרמל כשהיישובים ממזרח לחדרה וביניהם, פרדס חנה-כרכור, הם הנפגעים העיקרים מאותו הזיהום. רק לאחרונה פרסם המשרד להגנת הסביבה דו"ח של 2020 בו ניתן לראות בבירור ש'אורות רבין' זכתה בתואר המפוקפק כמפעל המזהם ביותר בישראל".
את מכתבו חתם, בבקשה להשית את דין מפעלי ים המלח בנגב גם על תחנת אורות רבין בחדרה: "לאור התשלום או המס הבריאותי של תושבי היישובים הסמוכים לחדרה, הסובלים לאורך עשרות שנים מהזיהום באורות רבין, יש להפעיל גם כאן את מודל שיוויון הנטל ולקדם צדק חלוקתי במיסי הארנונה המתקבלים מתחנת הכוח אורות רבין. מהמידע שידוע לי גובה הארנונה שמשלמת אורות רבין עומד על כ־42 מיליון בשנה, כך שבהחלט ניתן לבנות מודל דיפרנציאלי עבור שלל ישובי האזור".
ממשרד הפנים נמסר: "התהליך מתחיל בבקשת הרשות אשר עוברת לדיון וקבלת החלטה למנדט בוועדה הגיאוגרפית באזור".
ממועצה אזורית מנשה וממועצת פרדס חנה־כרכור לא נמסה תגובה.
מעיריית חדרה נמסר: "במידה ותידרש, עיריית חדרה תציג את עמדתה בפני הגופים הרלבנטיים".
