האם חוק חופש המידע בדרך לתפנית שתיתן יותר כוח לאזרחים ולתושבים? על רקע המחאות בחדרה אודות "סתימת פיות" ברשתות חברתיות והרצון לראות יותר שקיפות, הוגשה בשבוע שעבר הצעת תיקון לחוק על ידי ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), אשר קובעת כי יוטלו סנקציות כלכליות על רשות ציבורית שלא תספק מענה לאזרח שפנה בבקשה לקבל מידע מרשויות שונות.
הצעת החוק נכתבה בשיתוף לובי 99 ובתמיכת מיזם "100 ימים של שקיפות" והיא תטיל סנקציות תקציביות על רשות ציבורית שתפר את חובת הדיווח שלה יותר מפעמיים ברציפות. בין היתר יושת על אותה הרשות גם פיצוי בסך 50 אלף שקל למי שלא קיבל ממנה מענה – באם החוק יתוקן.
על פי נתוני הדו"ח השנתי של היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים, ב–2016 הוגשו לממשלה 6,659 בקשות חופש מידע, מתוכן טופלו 90.7% מהבקשות וב–73.5% המידע נמסר באופן מלא או חלקי.
ב-"100 ימים של שקיפות" אמרו: "מה משותף למפגעי סביבה, פעילות המשרד לשירותי דת והסדרי ניגוד עניינים? כולם אמורים להיות שקופים- ועדיין, הם חסויים. המקרים האלו חמורים מאחר ובמשרד המשפטים הנחו את המשרדים הממשלתיים כן להשיב לבקשות המידע, ועדיין אותם משרדים בחרו להמשיך שלא לפעול כנדרש".
