ד"ר מיקי דודקביץ, מנהל המרכז הרפואי "הלל יפה", מתריע: "נגיף הקורונה אינו פוסח על איש. הסגר כשלעצמו אינו הפתרון": "וירוס הקורונה העמיד אתגרים נוספים לעומס הקיים ממילא בבית החולים. בשלב הראשון עמידה במוכנות לשעת חירום, ובהמשך עבודה בצל הקורונה. לעומס ה'שגרתי' במחלקות הפנימיות נוספו שתי מחלקות קורונה שבהן מטופלים מאומתים רבים.
הקבלה למחלקת הקורונה ב'הלל יפה'הקבלה למחלקת הקורונה ב'הלל יפה'
הקבלה למחלקת הקורונה ב'הלל יפה'
(צילום: דוברות בית החולים)
קראו גם >>
מחלקות הקורונה הן בעצם מחלקות פנימיות מורכבות וקשות במיוחד, ואנו מוכנים לכך שנצטרך אף לפתוח מחלקה שלישית. המיון הביולוגי הייעודי לחולי קורונה עמוס לעייפה ובמיונים הייעודיים ליולדות וילדים מתקיימת פעילות לא מעטה. כל העת צצים מצבים שדורשים היערכות מיוחדת, ואנו מוצאים פתרונות מיידים להם - כמו ניתוח חירום לחולה שמאושפז במחלקת קורונה, יולדת מאומתת או חשודה לקורונה, וכיוצא בזה.
"נגיף הקורונה אינו פוסח על איש. 'הלל יפה' מרכז סביבו אוכלוסייה של500 אלף תושבים באזור שבו יישובים רבים המוגדרים 'אדומים'. לפיכך, נפח הפעילות שלנו המתייחס לנגיף קורונה הוא אחד הפעילים והעמוסים במדינה, ובפרט באזור השרון. למרות זאת, כלל עובדי בית החולים נרתמו ולא פסקו ולו לרגע מלתת מענה בתחומי רפואת השגרה.
ד"ר מיקי דודקביץד"ר מיקי דודקביץ
ד"ר מיקי דודקביץ
(צילום: רפי קורן)
"בנוגע לסגר הנוכחי, הסגר יכול לעצור את העלייה בתחלואה, אך כשלעצמו אינו הפתרון ובוודאי לא לאורך זמן. יש לבנות תוכנית מסודרת, תוך שיח מכבד ובלתי אמצעי עם התושבים, שתוביל להפחתת התחלואה. נוסף על כך יש להשקיע משאבים בבתי החולים ובמחלקות הקורונה ולהוסיף תקני כוח אדם חיוניים בבתי החולים, בכלל הסקטורים, כדי לטפל בצורה מיטבית בחולים".

עומס כפול ומכופל

ד"ר סעיד יונס, רופא בכיר במחלקת זיהומית ב' ב"הלל יפה" ואלכס בבט, אח אחראי במחלקת זיהומית א' בבית החולים מספרים על חיי היום־יום במחלקה: "אין ספק שמספר החולים עולה ובהתאמה גם מספר החולים הקשים", אומר ד"ר סעיד יונס. "לאחרונה יש חולים צעירים יותר, בגילאי 30-40 ללא מחלות רקע, שמוגדרים כחולים קשים.
האח אלכס בבט (מימין) וד"ר סעיד יונסהאח אלכס בבט (מימין) וד"ר סעיד יונס
האח אלכס בבט (מימין) וד"ר סעיד יונס
(צילום: רפי קורן)
"עם זאת, אחד הקשיים המרכזיים שלנו הוא שלא רק שאנחנו נדרשים לטפל במחלת הקורונה אלא גם במחלות הרקע, שהן לעיתים קרובות מורכבות ממנה. זה יוצר אתגר חדש, שכן על מורכבות המחלה הרגילה בעצם מתווספת הקורונה. הצוותים שלנו נאלצים לשהות זמן רב יותר בתוך המחלקה וכשאתה לבוש בסרבל חם, כפפות ומסכה, זה לא קל, בלשון המעטה.
"מה גם שפתיחת המחלקה שלנו (השנייה) למאומתי קורונה באה על חשבון מחלקה פנימית ויצרה עומס נוסף גם על המחלקות הפנימיות הקיימות. במידה שהעלייה בתחלואה תמשיך לטפס מעלה, לא ניתן יהיה להימנע מקריסה".
האח אלכס בבט מוסיף: "בשבועיים האחרונים אנחנו נמצאים בתפוסה מלאה עם חולים מורכבים מאוד, שנזקקים לתמיכה נשימתית. אם יש לדוגמה חמישה חולים מונשמים במחלקה, הם צריכים לקבל טיפול בדומה לחולים השוכבים במחלקת טיפול נמרץ, דהיינו נדרש מעקב קפדני וצמוד של צוות סיעודי.
"מלבדם יש עוד עשרות מטופלים שגם להם צריך לתת מענה סיעודי, תרופתי וכן לדאוג לצרכים של כל אחד ואחת מהם. מלבד העבודה הסיעודית, זמן לא מבוטל מוקדש גם לעניינים אדמיניסטרטיביים. במסגרת עבודתי כאח אחראי אני צריך לדאוג למכתבי סיכום רפואיים של המשתחררים, ליצור קשר עם מוסדות סיעודיים שיכולים לקלוט חולים סיעודיים וכן לתאם מול פיקוד העורף העברות של חולים קלים למלוניות. ואם לא די בכך, יש עובדים שנאלצים לצאת לבידוד לאחר שנחשפו לחולים מאומתים, מה שמחמיר עוד יותר את מצוקת כוח האדם".
כל העדכונים - חדשות חדרה