אחרי יותר מ-30 שנה שבהן חיו באושר, חיי הנישואים של ע' ו-ש' נקלעו למשבר. היחסים המתוחים הובילו לטיפול זוגי שלא הניב תוצאות, ובדיוק כששקלו המשך טיפול וחיפשו דרכים להשקיע בזוגיות, פרצה המלחמה. הם מצאו את עצמם עם שני בנים מגויסים בצו 8 ועסק עצמאי שספג חבטה כלכלית קשה.
ש' הייתה הראשונה לאבד את הסבלנות. היא פסקה שהחיים לא מחכים לאף אחד, שניסתה מספיק לתקן את נישואיה ועדיין לא טוב לה. בני הזוג הגיעו לגישור לקראת גירושים.
רק תחילתו של הגל
תופעת הגירושים בעת המלחמה עדיין לא מתבטאת במספרים בבתי הדין הרבניים, אבל אנשי מקצוע מזהים את הניצנים, וצופים שבשנים הקרובות חדרי הטיפולים של יועצים זוגיים ומיניים יהיו עמוסים במטופלים ובניסיונות לאחות קרעים שהמלחמה יצרה.
6 צפייה בגלריה
עו"ד אורית מדר. "כמו במחלות שחבויות בגנטיקה והתפרצותן תלויה בנסיבות חיצוניות"
(צילום: תומר קצת לקיו עילית)
"במלחמה אנשים מקבלים החלטות של 'אם לא עכשיו אימתי', כי החיים שבירים, וצריך לחיות כמו שרוצים", אומרת אורית מדר, עו"ד לענייני משפחה ומגשרת המטפלת בבני הזוג ע' ו-ש'.
"אחרי חודשים שבהם ההלם והאבל לא אפשרו מקום למערכות היחסים, בימים אלו כבר רואים את המחיר הכבד שמשלמים זוגות בבית, וזו רק תחילתו של הגל. ברוב המקרים זו לא המלחמה שמביאה אנשים לסף גירושים, היא מכריעה את הכף אחרי תקופה ארוכה של מתח ולבטים. כמו במחלות שחבויות בגנטיקה והתפרצותן תלויה בנסיבות חיצוניות, גם כאן כשהיסודות רעועים, המלחמה מוציאה אל הפועל קושי שבנסיבות אחרות אולי יכולנו להתמודד אתו".
הזקפה הישראלית צנחה
גדי (שם בדוי) השתחרר משירות מילואים בעזה והגיע לקליניקה של מאיה שטיין, פסיכותרפיסטית קלינית, מטפלת פרטנית וזוגית. "הוא פגש עין בעין את המוות וראה גופות של ילדים ויותר מדי שקיות שחורות", מספרת שטיין.
"אנשים שעוברים חוויית עומק כזו שואלים את עצמם האם הם מרוצים מחייהם, והאם אלה החיים שהם רוצים לחיות. חיילים מתפכחים מהאשליה שיש זמן. גדי אמר לי: 'קיבלתי סטירת לחי שגרמה לי להתעורר על עצמי. אני רוצה לחיות הכי קרוב לחיים שאני באמת רוצה. מה הטעם להיות בזוגיות שלא עושה לי טוב? אני לא יכול לבזבז כך את חיי'. הבקיעים בזוגיות שלו החלו כבר קודם, והמלחמה הייתה הזרז".
גם שטיין רואה בקליניקה שלה בחודשים האחרונים זוגות שהמלחמה טלטלה את האיזון ששרר ביניהם, ויודעת לומר שהמלחמה נכנסת גם אל חדר המיטות:
"היציבות קרסה בכל היבט. התחושה שתמיד יגנו עלינו התפרקה, ובהיעדר ביטחון אנשים חיים במתח, סף התסכול נמוך, העצבים גבוהים והכי קל להפנות אותם כלפי בני הזוג. כשהגבר חוזר מהמילואים הוא מצפה להתקבל בצהלולים, אבל צהלולים יש בפייסבוק ובאינסטגרם, לא במציאות. הנשים מותשות, מוצפות, חרדות, עצבניות ולא ישנות בלילה, ומתפוצצות על מי שציפה לשטיח אדום.
"בנוסף, הליבידו של מדינת ישראל ירד והזקפה צנחה. גברים שחוזרים אחרי שראו חברים נהרגים לידם, הדבר האחרון שבא להם זה לקיים יחסי מין. האישה בבית מצפה שהאיש שלה ימטיר עליה חיבוקים, נישוקים וסקס, והוא לא שם. הוא נכנס למיטה ויש לו פלאשבקים. הוא לא מסביר, היא חושבת שמשהו אצלה לא בסדר ונוצרים ריחוק וכעס".
רומנטיקה בשדה מוקשים
פרופ' ארנון אדלשטיין מהמכללה האקדמית אשקלון, קרימינולוג, יועץ זוגי ומגשר לגירושים, כבר חווה מלחמה או שתיים ויודע שהאנשים הפונים כרגע לעזרה מקצועית הם רק ההתחלה, והוא ממש לא אופטימי: "אנחנו בתחילתו של גל שחלקו יהיה בייבי בום כמו תמיד במלחמות, חלקו יסתיים בגירושים וחלקו הגדול יתמשך בטיפולים וייעוצים זוגיים ארוכי טווח. כי משהו דרמטי נשבר אצלנו.
"אני לא רואה את התמונה הרומנטית בחייל השב הביתה משדה הקרב, וגם לא את המצב של התשוקה הבוערת. יש המון געגועים, אבל גם לימים שלפני ה-7 באוקטובר, לפני שהכל התמוטט לנו. אנחנו לא יכולים לחסל את החמאס, לא פתרנו את עניין החטופים, כל מה שהיה מוכר לנו לא קיים יותר ולעולם לא נרגיש בטוחים כמו שהרגשנו במדינה שלנו.
"התחושה של ההפקרה משליכה על הזוגיות. בת הזוג מרגישה שבעלה הפקיר אותה והיא צריכה להסתדר, ואם אישה לא בוטחת בבעלה, הטריגר של ההפקרה יכול לצוץ גם בלי קשר לכלום. איש המילואים חוזר הביתה עם מטענים קשים, הוא עצוב, מדוכא, מתוסכל וכועס, ועל מי יוציא את הכעס? זה סלט שלם שצריך לפרק למרכיביו השונים בהמון אהבה וסבלנות, ועוד לא דיברנו על הייעוץ המיני שכל כך הרבה זוגות יזדקקו לו. במחשבה הרומנטית חייל שב משדה כשהוא מלא בתשוקה, אבל החיבוק והנשיקה הם רק הרגע הראשון, ואז כבר לא.
"כל אחד מבני הזוג רוצה לשתף במה שעבר עליו והתחרות בלתי הוגנת כי אין מכנה משותף להשוואה, והרבה גברים, כמו גברים, לא חושבים שגם לבת הזוג מגיע לשתף במה שעבר עליה. נוצר מעגל בעייתי ומאוד לא רומנטי. ממש שדה מוקשים, והנישואים ברמת פיצוץ גבוהה".
רבים ומתנחמים במיטה
עו"ד זהר רון מזהה שמגמת העלייה בקרב זוגות שמחליטים להתגרש, היא בעיקר בקרב זוגות טריים או זוגות עם ילדים קטנים. "יש לתופעה הזו מספר סיבות", היא מסבירה. "ראשית, רבים מגלים שלאחר שחששו לגדל לבדם את הילדים, הם דווקא מצליחים להסתדר גם בהעדר החצי השני ולבצע את מטלות הבית בעצמם. הם מבינים שהם חיו יחד כי התרגלו לכך אבל הם יכולים לחיות גם אחרת.
"סיבה נוספת, היא מחלוקות בין בני הזוג בנוגע למקום המגורים והיכן להימצא בזמן אזעקות. יש כאלו שרבים איזה אזור מסוכן יותר ואיזה פחות, אם להיות במקום עם ממ"ד צמוד וכו'. הגיעו אלי בני זוג מהצפון שהבעל לא הסכים בהתחלה להתפנות, והריב ביניהם התגלגל עד לגירושים.
קראו גם:
"עוד סיבה היא שהות משותפת בבית במשך ימים ארוכים, כשבני הזוג רבים מי יישאר עם הילדים ומי ילך לעבוד, ובאופן כללי הם מגלים שהם פחות מסתדרים ביחד. גם בזמן הקורונה היו משברים בנישואין ולא מעט זוגות התגרשו, כי גם אז זוגות רבים היו בבית זמן ממושך.
"מצד שני, יש לא מעט זוגות שרבים ואז מתנחמים ביחסי מין ולכן רואים גם עלייה בשיעור הילודה לאחר מלחמות. היה לי מקרה שבו זוג החליט להתגרש בהסכמת שני הצדדים אבל בעקבות התערבות שעשו הם נסעו לחו"ל, חזרו עם היריון והחליטו להתגרש בכל זאת".
ובנימה אופטימית זו
אז מה צפוי לקרות בתחום בעתיד הקרוב? המומחים אינם תמימי דעים. "למרות שהמצב עדיין קשה, הדברים אמורים בהמשך להיכנס לשגרה, אבל אם תתפתח מלחמה בצפון, אנחנו נראה שוב עלייה בכמות המתגרשים", טוענת עו"ד רון, ועו"ד מדר מוסיפה: "יש קצת אופטימיות, כי זוגות שהיו בהליכים מסובכים או כאלה שההליכים המשפטיים היו בשיאם וחיכו ל'אחרי החגים' כדי להנחית מכה ניצחת על בן הזוג בהליך המשפטי, פתאום מקבלים פרופורציות.
"לקוחה אמרה לי: 'פתאום המריבה הענקית שלנו, שבגללה לא יכולתי להסתכל עליו חצי שנה, נראתה לי שולית בתוך ים הדאגות'. ולפעמים - לא הרבה – יש שאפילו לוקחים צעד לאחור".
רגע לפני שהמצב מסלים
מיכל פרידמן, מטפלת הוליסטית תודעתית, מסכימה שהמלחמה אינה המקור לגירושים, אבל היא מסלימה מצב קיים: "גם זוג שהיה מאוד יציב עלול לחוות משהו חדש, שמתעורר בעקבות מצב קיצון. יש אצלי כרגע זוג שהעניינים ביניהם צצו עוד קודם, והם עכשיו לקראת פרידה.
אז מה לעשות?
● דברו על הדברים ותנו לגיטימציה למה שאתם מרגישים
● אל תשכחו שלכל אחד יש מנגנון אישי מול קטסטרופות ואנשים לא מגיבים אותו דבר
● אל תחליטו החלטות הרות גורל בתקופה כזו, כמו למשל קניית דירה. דחו – וקבלו אותן ממקום של חוסן וודאות
● פנו לעזרה מקצועית וקבלו תמיכה מחברים
● אפשרו לבן הזוג זמן להתאווררות
פורסם לראשונה: 07:25, 26.01.24
