את מאיר גאוי בן ה-54 מאור עקיבא, כמעט כל תושב מהאזור מכיר. גאוי הוא האיש שאחראי על מופעי סוף השנה בבתי ספר באזור כבר 25 שנה. הוא כותב, מלחין ומביים.
1 צפייה בגלריה
מאיר גאוי. "אני מודה לאלוהים, שאני עושה משהו שאני אוהב לעשות. זו האמנות שלי"
(צילום: אלעד גרשגורן)
קראו עוד:
בתקופת השיא ביים במקביל שלושה מופעים לשלושה בתי ספר בחדרה. כיום, לדבריו, בעקבות הנסיבות, הוריד הילוך והשנה הפיק, כתב וביים מופע סיום יחיד, של בית הספר נעמ"ת אותו הוא מלווה מאז שנת 2006.
גיטרה ופסנתר
גאוי מוכר באזור גם בזכות פעילותו בתחום להקות הנוער. הוא ממקימי להקת "דור" באור עקיבא, שפעילה כבר כמה עשורים ולהקת "צעירי הגבעה" בגבעת אולגה. הלהקות הופיעו באירועים עירוניים רבים ובפסטיבלים בחו"ל עם חומרים מקוריים שכתב להם. את להקת דור שהושבתה מאז הקורונה, הוא מנסה לדבריו להחזיר למסלול בימים אלו.
גאוי למד בבית הספר תחכמוני באור עקיבא ואת שירותו הצבאי עשה בחיל התובלה. מאז ומתמיד ידע שיעסוק בתחומי הבמה. "כבר כנער כתבתי לעצמי וניגנתי על גיטרה וקצת על פסנתר", הוא מספר. "מתחום להקות הנוער התגלגלתי לבימוי וכתיבה של מופעי סיום שנה בבתי ספר בחדרה. היו בתי ספר שרצו מופעים שמבוססים על חומרים קיימים כמו 'גריז' ו'קזבלן' אבל על פי רוב הייתי עובד עם חומרים מקוריים שלי שנוגעים בהווי התלמידים באותה השנה ובחוויותיהם: בית הספר, הגיוס הקרב ועוד".
מה השתנה במופעים ב-20 השנים האחרונות?
"לתחושתי, בעבר הנוער היה שונה, יותר קשוב ופתוח להקשיב, כיום, עם הקידמה והעובדה שהם מאוד חשופים ליוטיוב ולכל ערוץ בידור אפשרי, קשה יותר לתת להם הוראות בימוי, הייתה בעבר היענות יותר גדולה מצידם. בנוסף, קשה לגייס אותם בסוף שנה לחזרות, כשיש להם כבר אווירת סוף לימודים וחופש גדול בפתח. מה גם שלא כול אחד מהתלמידים פתוח לשיר ולרקוד. הם גם רוצים כיום דברים שהם מכירים ואצלי זה חומרים מקוריים. אבל ברוך השם הם מצליחים להתחבר לדברים שכתבתי".
"בעבר הנוער היה שונה, יותר קשוב ופתוח להקשיב, כיום, עם הקידמה והעובדה שהם מאוד חשופים ליוטיוב ולכל ערוץ בידור אפשרי, קשה יותר לתת להם הוראות בימוי, הייתה בעבר היענות יותר גדולה מצידם"
מופע סיום השנה של נעמ"ת, בית ספר הבית של גאוי בשנים האחרונות עסק באופן טבעי בנושא הקורונה. "טיפלנו בזה באופן הומוריסטי עם נגיעות מעולמם של הילדים", הוא מספר. "אם זה 'שיר המסכה' או קטעים שעסקו במצבים של בדידות בתקופה הזו. זה מופע בן 40 דקות שכלל שירים, קטעי קישור ומערכונים בהשתתפות כל התלמידים שחפצו בכך. על המופע עבדנו כחודשיים-שלושה כולל זמן כתיבה שלי. חשוב לי מאוד שיהיה לא רק מופע מקצועי אלא גם שהכול יהיה באווירה טובה".
היצירה שלי
גאוי מספר שהוא מתרגש בכל מופע כאילו מדובר במופע הראשון: "אם אין לך התרגשות, לא משנה כמה זמן אתה עושה את זה, אתה לא אוהב את העבודה שלך. זה רגש טבעי ואחריות שהמופע יעבור בשלום, יהיה טוב וכיפי וכולם ייהנו. אני גם דקדקן ופרפקציוניסט. תמיד מנסה לעשות את המופע על הצד הטוב ביותר. זו היצירה שלי, אלה חומרים מקוריים אז זה עוד יותר גורם לי להרגיש את כובד המשקל ויש רצון שכולם יהיו מרוצים".
יש געגוע לתור הזהב של מופעי הסיום?
"תמיד יש געגוע. תמיד אני זוכר מופעים שעשיתי לפני שנים, אבל אני באישיות שלי תמיד גם מסתכל על המחר. אני לא אדם שמתרפק על העבר, לא מתעכב עליו. ב-12 השנים האחרונות הורדתי הילוך. יש כמה בתי ספר שנסגרו ועם השנים גם אני התבגרתי, אז היום אני יותר עובד בניחותא, לא באטרף".
אולי בני הנוער מרוכזים היום בנשפי סיום מפוארים ולא בהצגות סוף שנה?
"אני אף פעם לא חשבתי ככה, כי זה משהו שונה. המופע הוא חלק מטקס הסיום הרשמי של בתי הספר, ואני בא כאיש מקצוע. כשהתחלתי עם מופעי הסיום, התופעה של נשפים הייתה בחיתוליה אז אף פעם זה לא הפריע וגם כיום לטעמי אין לכך שום קשר. מופע סיום שנה יתקיים תמיד ללא קשר לנשף, אפילו בשנה שעברה, שנת הקורונה, עשינו מופע בנעמ"ת, כמובן בקפסולות, מצומצם יותר ובמגבלות משרד הבריאות, אבל זה חלק אינטגרלי מסיום הלימודים".
"כשהתחלתי עם מופעי הסיום, התופעה של נשפים הייתה בחיתוליה אז אף פעם זה לא הפריע וגם כיום לטעמי אין לכך שום קשר. מופע סיום שנה יתקיים תמיד ללא קשר לנשף, אפילו בשנה שעברה, שנת הקורונה, עשינו מופע בנעמ"ת"
בעבר היית צדי צרפתי של האזור, אף פעם לא עלתה מחשבה לצאת מגבולות חדרה, אור עקיבא?
"אף פעם לא. אני בן אור עקיבא, הורי הגיעו לכאן בשנות ה-50 וגם אני עדיין חי כאן. אוהב את האזור, אהבתי לעבוד באולגה ובאור עקיבא. חייתי ואני חי את האזור. כאן המקום שלי. כל הנושא הזה של מוזיקה ומופעים היה מאוד רדום והחייתי אותו במסגרת עבודתי בבתי ספר. הכנסתי מקצועיות, ואני מרגיש שעשיתי את שלי בתחום הזה. אני מודה לאלוהים, שאני עושה משהו שאני אוהב לעשות. זו האמנות שלי".
אתה עצמך הופעת במופע הסיום כשסיימת כיתה י"ב?
"לא! יש לי פחד במה, ואני אחד שלא אוהב להתבלט, מאוד אוהב את הפרטיות שלי והאינטימיות. יכול להיות שהמופעים שאני מפיק הם הדרך שלי להוציא על הבמה מה שאני לא מסוגל בעצמי. גם כשמזמינים אותי בסוף המופע לקבל פרחים לא נוח לי. אף פעם לא הייתי על במה".
לאחרונה חבר גאוי לשחקן דני אבנעים מהסדרה "משיח" ולזמר המקומי איציק עובדיה וכתב את השיר "מן החולות" לרגל חגיגות 70 שנה לאור עקיבא, לאחר שבעבר כתב גם את שיר ה-60. "דווקא בגלל שזה כור מחצבתי כאן, היה לי קצת קשה לכתוב את השיר", הוא מסביר. "הרבה זמן לא כתבתי שיר לאור עקיבא ורציתי שהוא ייגע בכולם. לשמחתי זה צלח, מבצע אותו גם זמר מקומי מאוד מקצועי וטוב בשם איציק עובדיה. בסך הכול אני מאוד מרוצה מהמקום שלי בחיים".
