הסגר שעל אופיו והיקפו התנהלה בשבועות האחרונים מלחמה בכנסת, הכניס גם את בעלי העסקים בעיר לחשש כבד מהפסדים נוספים ולתחושות דה ז'ה וו קשות מהסגר בגל הראשון. רבים סיפרו כי עד שהתאוששו קמעא מהסגר הראשון, מאיים הסגר הנוכחי להנחית עליהם מכת מחץ, ממנה יתכן כי לא יקומו.
קראו עוד:
אבנר מלקן, תושב חדרה והבעלים של סניף "מאניה ג'ינס" בקניון עופר לב חדרה במרכז העיר ו"מאניה ג'ינס" ו"נויז" במתחם מול החוף, סיפר כי בענף ההלבשה מחכים כל השנה לתקופת השיא של החגים, בעיקר לראש השנה ופסח. אולם השנה, בעקבות הסגר והשלכותיו, הם חווים ירידה קריטית בהיקפי המכירות.
"הגל הראשון של הקורונה היה בלתי נסבל. אחרי שהתאוששנו קצת והתחילו לדבר בחדשות על נתוני תחלואה וסגר, חווינו ירידה בעבודה כמו בגל הראשון של הסגר", מספר מלקן. "אין שום הרגשה של חג. כל הדיווחים בתקשורת מכניסים את כולם לחרדה. אנשים חוששים לקנות. אם יש להם כמה שקלים הם שומרים את זה לאוכל. אנחנו בסימן שאלה גדול, לא ידענו מה להשיב לעובדים, עובדים היום או לא, כי גם לגבי ראשית הסגר לא היתה ודאות באיזה יום יתחיל. כולנו באותה שרשרת מזון. אם אני לא אעבוד, גם אני לא אקנה אצל ההוא וההוא וכך הלאה. זה מצב שבאמת שלא חשבתי שנגיע אליו בדור הזה".
לדבריו, כמו בכל שנה, מילא את החנויות בסחורה, אולם השנה ללא דרישה מצד הקונים: "בחנות הילדים ("נויז") ההורים קונים בערך שבוע לפני החג, השנה אין תנועה. החנויות מלאות סחורה, תגברנו עובדים לקראת לחץ של חג, 'מוכנים לקרב' ועבודה אין. לדעתי, בשביל 5,000 חולים לא צריך להשבית מדינה של 9 מיליון איש ושל 100 אלף עסקים. עד שלא יהיה חיסון או תרופה, ימשיכו לסגור אותנו ולפתוח לסירוגין - וזו לא דרך. ברשת הורדו המחירים מהפחד להיתקע עם הסחורה. אנחנו לא בובות. יש לנו משפחות ועובדים ואנשים שתלויים בנו. העצמאים זה ממילא המגזר שהכי פחות דואגים לו במדינה".
עדי וגלעד וזנה, בעלי המסעדה "פסטה-לוקו" ברחוב הלל יפה 20, מסכימים כי העבודה לא חזרה להיקפים רגילים לאחר גל הקורונה הראשון: "הייתה התאוששות מסוימת, חלק מהאנשים חזרו לעבוד אחרי חל"ת והרשו לעצמם קצת יותר לאכול בחוץ", סיפרו. "בשבועיים האחרונים, מאז החלו לדבר על סגר, התנועה ירדה מאוד. אצלנו מדובר באוכל, שאין לו חיי מדף ויכולים להיות הפסדים מאוד גדולים. יש התחיבויות לספקים והתמודדות עם שכירויות ואין מי שיפצה. זה הרבה יותר מורכב ממה שחושבים, לא כולם מקבלים פיצויים, וגם אם כן לא את מה שהפסדת. זה יוצר תחושה מסוימת של חוסר אונים. אנו משתדלים גם לא לפגוע בעובדים שלנו, לא להגיע לפיטורים. בשבילנו זה מפעל חיים, זו לא רשת גדולה שיש מאחוריה גב כלכלי רחב. אנחנו די עם הגב לקיר".
לדבריהם, דווקא בעת הזו חשוב לחזק את העסקים המקומיים: "האני מאמין שלנו, גם לפני הקורונה, זה שחדרתיים קונים בחדרה. גם אנחנו לעסק קנינו הכול מחדרה. אנחנו מכירים את כל בעלי העסקים בעיר, והפרגון הזה חשוב, כדי שאחרי הקורונה יהיה לאן לצאת ויהיה שפע אפשרויות. אנחנו קוראים הרבה טרוניות שאין מספיק מקומות לצאת אליהם, אז זה מן גלגל כזה. אם עסק מתאמץ ומשקיע ושומר על הכללים, ולקוחות מגיעים - זה משמר אותו. אנחנו חדרתיים, מגדלים כאן את ילדינו ואין לנו כוונה ללכת לאף מקום אחר, אז חשובה לנו הבעת האמון של הציבור".
בעל חנות ספורט ותיקה ברחוב הנשיא הספיד אף הוא את מצב העסקים טרם הסגר וערב החג: "אני חושב שזה שפל של כל הזמנים במצב הקופה. לא די בכך שהרחוב עצמו סובל מהעדר תנועה בימים כתיקונם, מאז הקורונה אנחנו רחוב רפאים של ממש. בחגים היה השיא, אנשים היו רוכשים נעליים בכמויות לבית כנסת, לערב חג, לילדים ולשאר צרכים בחגי תשרי. היום לא רק שאין אווירת חג, יש כאן אווירת נכאים".
כל העדכונים - חדשות חדרה
