ביום שישי התקיים אירוע רכיבת סוסי פריזיאן לזכרו של הצלם החדרתי, דודו גינת ז"ל, שנפטר לפני כחמישה חודשים ממחלת הקורונה והוא בן 50.
פטירתו של גינת שמוכר בעיר יותר כ"דודו ספונטני" הותירה את משפחתו ומכריו שבורי לב. אלמנתו מירב הבטיחה כי מעתה הרכיבה לזכרו תהפוך למסורת שנתית.
גינת היה חבר במועדון סוסי הפריזיאן בישראל והיה בעליו של סוס מהזן הזה. ביום שישי התקבצו ובאו חבריו מהמועדון לביתו. משם יצאו לרכיבה משותפת באזור הפרדסים והשדות של בית אליעזר, השכונה בה התגורר גינת. מי שהוביל את הרכיבה היה אורון, בנו הבכור של גינת ז"ל, שרכב על סוסו של אביו. לרוכבים חולקו חולצות הנושאות את הכיתוב: "כסוס יפה ואציל דהרת בחייך וכבשת הרים ופסגות". המעמד, שנחתם בארוחת צהרים, הוגדר על ידי הנוכחים כמרגש במיוחד.
צפו באירוע הרכיבה המיוחד >>>
תמי אפרת, חברת המשפחה ומי שסייעה רבות בהפקת האירוע, סיפרה: "הרעיון נולד כשמנכ"ל המועדון התקשר למירב אלמנתו של דודו לנחם אותה, והציע לה לקיים את המחווה הזו. מירב נענתה להצעה בהתרגשות. מכל רחבי הארץ הגיעו 70 רוכבים עם סוסי פריזיאן, בני משפחה, חברים, מכרים ונבחרי ציבור כמו חדוה יחזקאלי, ניר בן חיים ורומן גישר. דודו היה דוגמא ומופת בנתינה שלו, איש חסד שכולם אהבו בעיר, וכל מי שהכיר אותו נותר שבור ממותו. אנחנו מאוד רוצים להנציח אותו בעיר באופן שיכבד אותו, אולי באמצעות כיכר. לשם כך, כבר התחלנו ביצירת קשר עם עיריית חדרה".
קראו גם:
האלמנה מירב גינת: "בני אורון ממשיך את אביו גם בתחום הצילום וגם ברכיבה והוא הוביל את הרוכבים. דודו היה אהוב עד כדי כך שאנשים שהכירו אותו אמרו לנו 'חבל שהכרנו אותו בכלל כי עכשיו הוא הותיר לנו חור בלב'. הוא היה אבא מושלם לחמשת ילדינו וששת נכדינו, ובעל מושלם שבמשך 33 שנות נישואים קרא לי מלכה. איך שאנחנו קמים משנת האבל חודש אחרי יש לנו בר מצווה לאחד הילדים והחוסר כואב וקשה. חבריו למועדון אמרו לי במהלך האירוע שלא נתקלו בצער כל כך עמוק כשלי, על בעלי.
לדברי מירב, לא רק הרכיבה לזכרו של דודו תהפוך למסורת. בכוונתה לציין מדי שנה גם את יום הולדתו: "הבית שלנו היה מאופיין בשמחות וריקודים ונהיה לי פתאום בית שקט. החלטתי שכדי להכניס שמחה לבית נציין את יום הולדתו של דודו ב-31 במאי בכל שנה. בשנה שעברה חגגתי לו 50 באולם גדול, בנוכחות כל מי שהוא אוהב, עם אמנים והרבה שמח. כאילו עשיתי לו מסיבת פרידה וחודשיים אחרי הוא כבר נפטר. הוא היה האהבה שלי, גם בהספד אמרתי לו: 'אתה לא בסדר, למה לא לקחת אותי איתך'. אני מאוד מקווה שיסתייע לנו להנציח את זכרו בצורה מכובדת בעיר שכל כך אהב".
לעדכונים - חדשות חדרה
