רבים נוטים לחשוב כי תפקידו של עובד סוציאלי הוא לסייע למטופל למצות את הזכויות הסוציאליות המגיעות לו, אולם עבור חולים ומטופלים רבים, מדובר בעוגן וקרש הצלה בתקופה קשה ומאתגרת בחייהם. בעקבות יום העובדים הסוציאלים שצוין בשבוע שעבר, מספרת נועה רבינוביץ' (48) תושבת קציר, שמגיעה פעמיים בשבוע למכון הנפרולוגי במרכז הרפואי "הלל יפה" כדי לעבור טיפולי דיאליזה, כמה העובדת הסוציאלית מעין אברמוב סייעה לה וממש "החזירה אותי לחיים".
1 צפייה בגלריה
נועה רבינוביץ' ומעין אברמוב. "זכיתי במטפלת שהחזירה אותי לחיים"
(צילום באדיבות "הלל יפה")
לדיאליזה הגיעה רבינוביץ' אחרי היסטוריה רפואית מורכבת, הכוללת פעמיים התמודדות עם מחלת הסרטן, כריתת מעיים וקריסת מערכות בעקבותיה הייתה מורדמת ומונשמת במשך 11 ימים. במסגרת טיפולי הדיאליזה אותם היא עוברת בשלוש השנים האחרונות, היא מלווה על ידי אברמוב אותה היא מכנה "המלאכית שלי".
אברמוב: "כשהכרתי את נועה לא יכולתי שלא להתפעל מהחוזק שלה, לא כל אדם היה שורד את הקשיים והאתגרים שעברה במהלך חייה ועוד בגיל כה צעיר. לראות בחורה צעירה שמתמודדת עם אתגרים בריאותיים רבים ובמקביל מצליחה לשלב אורח חיים נורמטיבי לחלוטין, זה לא דבר של מה בכך".
קראו גם:
רבינוביץ' מצידה מספרת כי במפגשים הראשונים הייתה סקפטית, אולם בדיעבד היא מבהירה כי הליווי של אברמוב הציל אותה, לא פחות מאשר הטיפול הרפואי: "הייתי די סגורה ולא רציתי לשתף מישהי זרה בחיי הפרטים. חשבתי שאחרי כל מה שעברתי מבחינה רפואית, אני חזקה מספיק כדי להתמודד לבד גם מבחינה נפשית וסוציאלית.
עם הזמן הבנתי שאני זקוקה לטיפול ותמיכה מאיש מקצוע. מול מעין הרגשתי שאני יכולה לפרוק את כל הכעסים, את ההאשמות והתסכולים", היא אומרת השבוע, "בדיעבד אני יכולה להגיד שמעין הצילה את המשפחה שלי. היא סייעה לי להתמודד עם בן זוגי וילדיי ובעיקר לימדה אותי לקבל את עצמי כפי שאני".
הקשר שנרקם בין השתיים הוא מיוחד. "בעבודתי במכון הדיאליזה אני נפגשת מידי יום עם מטופלים מורכבים מבחינה בריאותית שזקוקים לתמיכה פסיכו־סוציאלית מרגע קבלתם למכון ובכל תקופת הדיאליזה שעשויה להימשך שנים", אומרת אברמוב.
"כמי שעובדת על פי הגישה המערכתית, אני רואה את המטופל מעבר לבעיה הרפואית שלו: את המערכת המשפחתית, הקהילתית, והתעסוקתית שלו ובמיוחד כשאנו מדברים על מטופלת בגיל עבודה כמו נועה. אני עדה למטופלים רבים החווים את הכניסה לדיאליזה כאירוע משברי, המשליך על המשפחה לא פחות מאשר על המטופל ומכאן החשיבות ללוות מטופלים אלו".
לדבריה, עם רבינוביץ' נוצרה כימיה מצוינת והחיבור איתה כאשה צעירה, יצירתית ונמרצת הוא שעשה את ההבדל: "ההסתכלות עליה הייתה דרך החלקים בהם היא פוגשת את האישה שבה, את האימהות לילדיה הצעירים, את הזוגיות, את עולם העבודה, את החברות שלה ואת המשפחה המורחבת, כשהדגש הוא כל הזמן לחזק את החלקים הבריאים והמתפקדים בחייה ולתת להם משמעות", הסבירה.
רבינוביץ': "זכיתי במטפלת שהחזירה אותי לחיים. בלי התמיכה הנפשית שלה, ספק אם הייתי מצליחה לשרוד בגבורה את הטיפולים המורכבים והתחושות הקשות שמציפות אותי יום יום".
לעדכונים - חדשות חדרה
