סגיב כהן הוא אחד הישראלים המנוסים בהתמודדות עם הקורונה. הזמר מחדרה היה מראשוני המבודדים בגל התחלואה הראשון, לאחר ששב מהופעות בתאילנד. בעקבות החוויות שעבר אז אף כתב שיר שעוסק במגיפה. אולי זו הסיבה שהוא מסרב להתרגש מהסגר השני, שמתחיל היום.
כהן אמנם סבל מהבידוד שנכפה עליו בחודש פברואר וגרם לביטולי הופעות ולהפסד כספי - בעקבותיו אפילו שלח מכתב לשר הבריאות דאז יעקב ליצמן, בבקשה לפצותו. אולם במבט מפוכח לאחור הוא טוען כי הסגר היה תקופה מאושרת שאותה בילה בחיק משפחתו, ושהעניקה לו זמן לכתוב ולהלחין את אלבומו השביעי.
קראו עוד:
הגרוב התימני
"היינו הטיסה הראשונה ששבה ארצה ונשלחה לבידוד", הוא משחזר. "בזמנו זה נראה לי כל כך מנותק מהמציאות שאדבק רק כי חזרתי משם. בדרך הביתה משדה התעופה לחדרה קראתי פוסטים ושמעתי חדשות והבנתי שאני מכניס את עצמי לבידוד. חשבו שאני מצורע או משהו כזה. פספסתי את כל ההופעות שתוכננו לי לפני. את השיר 'קורונה' כתבתי כסוג של בדיחה אחרי ריאיון אצל רפי רשף, כדי להבין ולהתמודד עם המצב הזה שנכפה עליי".
מה שאז נראה כמו מציאות הזויה, הפך היום לשגרה.
"הקורונה היא המציאות שלנו כרגע, זה רצון האל. כשהבנתי שהכל נעצר ידעתי שאני צריך לראות איך אני מוציא מהתקופה הזו את הכי טוב שניתן, מבחינת לקחים וצמיחה. עם ילדיי הרווחתי זמן שלא יסולא בפז. אם ברוטינה אנחנו שולחים אותם משמונה עד ארבע למסגרות, ובשלוש השעות המסכנות שהם איתנו אנחנו מארגנים אותם ליום המחר, ואני עצמי מתארגן להופעות, הקורונה אפשרה לי להכיר לעומק את ילדיי, לנבור בנשמתם. זו מתנה נפלאה ואין לי ספק שילדיי יזכרו את התקופה הזו לנצח".
כהן הוא אב לחמישה ילדים: קשת (בת 19.5) ומעיין (בן 18) מנישואיו הראשונים; גפן (בת תשע), הדר (בן שש) ולביא (אוטוטו בן חמש) מנישואיו הנוכחיים. הוא יליד זכרון יעקב, גדל בפרדס חנה על מוסיקה שאותה הוא מגדיר "פיוז'ן": מוסיקה תימנית שורשית בשילוב מוסיקה עם אוריינטציה מערבית כמו "פינק פלויד", "הביטלס" ולהקת "כוורת".
לשורשים התימניים שלו יש גם חלק נכבד בהיותו מוסיקאי. "בגלל הגרוב התימני הזה עם כל הסאונד של התיפופים שגדלתי לתוכו הייתי מנגן בכלי הקשה, מתופף כל היום בבית, על כל דבר. החלום שלי היה שבבר המצווה שלי הוריי יקנו לי תופים", הוא מספר. "הם אמנם הבטיחו, אך חזרו בהם, ותחת זאת קנו לי גיטרה וקלידים, וזה בעצם מה שפתח לי את הדרך לעולם המלודי וההרמוני ועזר לי ליצור. בתקופת הנעורים התחברתי יותר לרוק כבד, אחר כך לרוק קלאסי ובזמן לימודיי ב'רימון' הלכתי שבי אחרי מוסיקה שחורה לגווניה. עד היום אני משתף פעולה עם אנסמבל איריס פורטוגלי. כשהגעתי להקליט את אלבומי הראשון הוא היה תמהיל של כל האהבות המוסיקליות שלי".
כותב מבוקש
אלבום הבכורה שלו, "חכי עוד רגע", ראה אור בהפקה עצמית בשנת 2004. מאז הספיק כהן להוציא עוד חמישה אלבומים; לכתוב ולהלחין תקליט לגלי עטרי; להתחפר בשורשים עם אלבום פיוטים ותפילות מבית אבא; לשתף פעולה עם אגדת זמר ים תיכוני כמו דקלון, שאיתו הוציא אלבום משותף ויצא לסיבוב הופעות; להוציא אלבום משותף עם אהובה עוזרי ולזכות בפרס אקו"ם בקטגוריה פרס עידוד היצירה למלחין. כיום נחשב כהן לאחד הכותבים והמלחינים המבוקשים בארץ. הוא כתב והלחין לאמנים כמו ריטה, גלי עטרי, מירי מסיקה, חיים משה, מרגלית צנעני, איתי לוי, אביבה אבידן ועוד.
ובכל זאת, למרות העשייה הנרחבת והעובדה שהטקסטים שלו עושים הרבה כבוד לשפה העברית, שמו של כהן אינו שגור בכל פה ואינו מוכר בכל בית.
איך אתה מסביר את זה?
"זה מורכב. יש את עניין הפלייליסט ברדיו, שאם אתה לא נכנס אליו אתה לא מושמע. נכון שהיום המדיה הישנה לא כל כך משמעותית, כשיש את כל הרשתות החברתיות ויש פריווילגיה לכל אחד לייצר את הפלייליסט לעצמו, אבל בכל זאת, עדיין יש לזה השפעה. אם אני מסתכל על הקריירה שלי אני אומר תודה ענקית לבורא עולם שאף פעם לא הרגשתי שאני תלוי בגורם מהמדיה כדי שהגרף שלי יעלה. משנה לשנה, עד לקורונה, חשתי עלייה מתונה ונוחה להכלה, גם כלכלית.
"בכל דבר שעשיתי התפרסתי לקהלים כאלה ואחרים. יש לי, למשל, את קהילת ריקודי העם, כיוון שהמון משיריי הפכו לריקודים. אף פעם לא הרגשתי שאם אני לא בפלייליסט הלכה לי הקריירה. אני מפזר נפט ודלק ברחבי הגלובוס. יש גורמים שמחזיקים את הגפרורים, שביכולתם לעשות אש. אבל גם אם הם לא מדליקים, ברוך השם אני דולק".
סיבה נוספת לכך שטרם הפך לכוכב ענק היא, לדבריו, הרצון לשמור על פרטיותו: "אף פעם לא שמתי את עצמי בחזית. אני אפילו קצת קנאי לפרטיות שלי, לאנונימיות שלי. זה מין קונפליקט כזה שמצד אחד אתה רוצה שהמוסיקה שלך תצליח ותיגע בכמה שיותר נשמות, ומצד שני, לא בכל מחיר. שואלים אותי תמיד 'למה אתה לא הולך לריאליטי', כאילו זה חיוני לפרסום ולהצלחה שלי, ובעיניי זו הבעיה. היום מחנכים את הילדים על 'מי זה' ולא על 'מה זה', שזו המהות. יש לי שיר שנקרא 'שמה', שמדבר על זה בדיוק: 'חשבתי מה אוכל עוד לשתף את הבריות בעולם שבו נשאר רק לשתף או לא להיות... מצאתי לי מקלט בתוך מילים ומנגינות. כי שמה לא צריך אפילו לנסות להיות כל מי שאני לא'".
לדבריו, הוא מקבל פניות לא מועטות מתוכניות ריאליטי – אך מסרב, למעט פעם אחת שהיה מוכן לחרוג ממנהגו. "פנו אליי מגולסטאר, שקלתי את זה בחיוב ואפילו הלכתי לאודישן", הוא מספר. "בגלל שכדורגל כל כך רחוק מעולמי ואין לי שום הבנה בתחום, סקרן אותי ומשך אותי לנסות להבין את העולם הזה. אבל לא התקבלתי וכנראה שזה לא נועד לקרות".
מוסיקת הרקע כשמחייגים אליו היא "הולך נגד הרוח" של שלום חנוך, ואולי לא במקרה. על אף ששירתו מתאפיינת גם בסלסולים, הוא אינו נמנה עם ז'אנר הזמר הים תיכוני הקלאסי, ובמובן הזה הוא אכן הולך נגד כיוון הרוח. "המוסיקה הים תיכונית היא מוסיקה להמונים וזה סבבה לגמרי", הוא אומר. "לאמנים שמשתייכים לז'אנר חשוב לדבר למכנה המשותף הכי רחב. אני מבין את זה ושזו המטרה. אבל בשבילי זה לא עובד, להתפשר על האמנות. תמיד הגדרתי את עצמי כז'אנר בוטיק. ברור שאשמח שהשירים שלי יהיו יותר מוכרים, אבל לא במחיר של להשתנות או להפוך למה שאני לא. יש מקום לזה ולזה ואני חושב שהבמה צריכה להינתן גם ליוצרים שמביאים גוון שונה - כמו נתן גושן לדוגמה, או ישי ריבו המקסים שמכבד את העברית כל כך, ואני מאוד שמח שהם פה".
בדרך אליכם
הוא צנוע ונטול גינונים. מקבל את פניי יחף ובאמצע הכנת סלט ירקות דק, ומתנדב לשיר ולנגן בלי גחמות ותירוצים. קולו בהיר ונעים גם ללא עזרים טכניים, וכבנו של מורה ללשון, שפתו מתובלת במטבעות לשון למכביר ובביטויים מן המקורות. "בסגר הראשון ישבתי במרפסת לנגן ולשיר, אחותי תופפה, צילמנו שידור חי עם הפלאפון ולא חשבנו שמישהו שומע אותנו", הוא מספר. "להפתעתנו, איך שסיימנו שיר ראשון שמענו פתאום מחיאות כפיים מכל המרפסות. קהל זה משהו שמאוד חסר בימים אלה".
בחודשים האחרונים מצא כהן פתרון לגעגועיו לקהל: הוא קרע את הארץ בהופעות ביתיות בחצרות ובכיתות אמן, בהתאם להנחיות משרד הבריאות. "חשבתי איך לפגוש קהל", הוא אומר. "אני זקוק לזה כשם שאני זקוק לאוכל ומשקה. זה ממלא אותי. נולד לי רעיון, לערוך סרטון עם תמונה שלי וגיטרה והכיתוב 'בדרך אליכם, בסלון, בחצר, בכיתת אמן'. שמתי בעמוד פייסבוק שלי, ונדהמתי מההיענות. הופעתי אפילו בראש הנקרה ובוורד יריחו. בהופעות האלו אני מעמיק את הקשר שלי עם הקהל דרך השירים ואת הקשר עם השירים דרך הקהל. יש לי זמן לספר את הסיפור מאחורי השיר. לפני ההופעה אני אומר שלום אישי לכל אורח. בסוף ההופעה כולם רוצים להצטלם ולכולם יש מה להגיד, והאינטימיות הזו דווקא מרגשת אותי. זה מחזיר אותי לימים של תחילת הדרך. הייתי יושב עם גיטרה ואוהל בכנרת, נאספים חברים ואני מנסה עליהם שיר ופתאום באה עוד קבוצה ואני מנסה גם עליהם. בהופעה במועדון אני צמוד לליין אפ, פה אני מרגיש את הקהל תוך כדי שיר".
אפשר להתפרנס מזה?
"התקופה הזו גרמה לנו להיות ממוקדים יותר באשר למה נחוץ ולא להתפזר. נוסף על כך, המדינה בהחלט דאגה לנו עם מענקים. זה אמנם לא בסדר הגודל שהרווחנו, אבל זה בהחלט סוג של הצלה וכך גם בנוגע להקפאת משכנתאות והלוואות. אני מניח שאילולא זה אולי הייתי קורס. יחד עם זאת, ברור שאנו חיים בתקופה של פוליטיקאים שבאו קודם כל לדאוג לעצמם ולא רואים עצמם כשליחי ציבור אלא כשליחי טובתם האישית. לצערנו, דור שלם מתחנך על ברכי הדוגמאות הללו. אני לא עולה על בריקדות ולא מפגין, לא לכאן ולא לכאן, אבל המצב נוגע בי. יש לי גם אחריות כהורה כלפי מה שילדיי רואים".
אתה כותב ומלחין מוערך שמזמינים ממנו הרבה שירים.
"זה די נדיר שאכתוב בגלל שביקשו ממני בשיחת טלפון. זה לא עובד ככה. צריך חיבור אישי עם האמן, להרגיש אותו. אם הוא באמת רוצה להעמיק בנשמתו ולהתחבר למה שהוא שר, ניפגש, נתקרב, אדע מה עובר עליו ואז אכתוב. כך קרה לי עם גלי עטרי, למשל. למעט השיר 'ממרחקים' שכתבתי לאשתי בזמן הגירושים, כי חשתי שהיא צריכה העצמה בתקופה ההיא, והיום הוא מאוד מזוהה עם גלי. בהופעות היום אני מקדיש את השיר לארץ היפה והשסועה שלנו".
מאז החל עידן הקורונה והוטלו הגבלות על הופעות, כהן כתב והלחין לא מעט לאלבום השביעי שלו. ברוח ימי הקורונה, הוא שוקד על רעיון לגיוס משאבים להוצאתו לאור: "יש לי שיר חדש שכתבתי עם חברה מאולגה בשם דקלה דמארי, שנקרא 'מלך הבריחות'. בכל הופעה, כשמבקשים ממני הדרן, אני שר אותו, 'מנסה' אותו על הקהל. אני מקבל תגובות מדהימות ומילים כמו איך אפשר לעזור שייצא וכולם ייהנו ממנו. חשבתי לעצמי, בשביל ליצור אלבום עם כוח שיווקי טוב ותודעה צריך לגייס משאבים. אולי, עם פלטפורמה כמו 'הדסטארט', אני כאילו עוזר לקהל שלי לעזור לי. אני מרגיש שיש צורך לאנשים להיות מעורבים בהפקה. אם פעם הייתה חברת תקליטים שהשתלטה לך על החיים, היום הקהל שניזון מהמוסיקה שלך, יכול להיות חלק מהכנת המזון".
לעדכונים נוספים היכנסו לחדשות חדרה
