ד"ר ג'קי וינברג מחדרה משמש כבר 41 שנים בתפקיד הפסיכולוג של אקי"ם חדרה והאזור. הגישה הטיפולית שלו היא ייחודית, ויש בה מקצועיות רבה בצד חשיבה יצירתית ומרתקת.
הוא מנגן בגיטרה לדיירים ומחבר ללחן מילים מעודדות המותאמות לכל דייר, הוא מתופף איתם ומשחק איתם ביליארד בביתו, מזמין אותם לפיצרייה, או לטיפול באוויר הפתוח בים. והתוצאות מדברות בעד עצמן.
ד"ר וינברג הוא פסיכולוג חינוכי והתפתחותי, מומחה בכיר ופסיכולוג שיקומי מומחה. הוא דמות מוכרת לרבים מחדרה והסביבה. שנים רבות עבד כמנהל השירות הפסיכולוגי-חינוכי של עיריית חדרה, למעלה מ-20 שנה שהוא משמש גם בתפקיד מדריך פסיכולוגי במרפאה להתפתחות הילד במרכז הרפואי "הלל יפה". בנוסף, הוא בעל קליניקה פרטית בחדרה לטיפול בילדים ומבוגרים.
"הנושא של טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית זה ב-DNA שלי", הוא מסביר. "בשנת 1975, לפני 48 שנה, התחלתי את הקריירה שלי בארצות הברית כפסיכולוג. עבדתי במוסד מטעם משרד הבריאות של מדינת ניו יורק לנערים ומבוגרים, שהוגדרו אז כפיגור שכלי. עליתי לארץ בשנת 1981, ומשנת 1982 אני עובד באקי"ם חדרה כפסיכולוג. אני רואה את העבודה עם אנשים עם מוגבלות שכלית כעבודה שמשלבת ומחייבת ראיה שונה לעומת עבודה עם אנשים 'רגילים'. במקרים של אוכלוסיה מיוחדת צריך לקחת בחשבון את הדרגה של המוגבלות הקוגניטיבית, את הרמה של הקושי הרגשי, ומעל כל דבר חשוב לזכור - כמו בטיפול עם אנשים 'רגילים' - אין פרוטוקול טיפולי זהה לכולם. כל אחד עם העולם הפנימי והעולם החיצוני שלו. טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית מחייב רגישות רבה מאוד לסימנים ורבליים, סימנים התנהגותיים, וסימנים גופניים. אין שיטה אחת שעובדת עם אוכלוסייה זו, זה מכלול של כמה שיטות".
אתה יכול לתת דוגמאות?
"בהחלט. בן אדם 'רגיל', מבוגר, בדיכאון, יכול להביע דיכאון בדרך ורבלית, ולדבר על זה בלי קושי. הדיירים שאני עובד איתם לא תמיד מסוגלים, עקב מגבלות אובייקטיביות, להביע את עצמם ולהביע רגשות של כאב, תסכול, אכזבה. התפקיד שלי כפסיכולוג הוא למצוא את הדרך הכי מתאימה והכי אפקטיבית לאפשר להם להביע את עצמם".
איך אתה עושה את זה?
"אפשר למצוא דרכים מחוץ לקופסא כדי לפתור את הבעיות עם האוכלוסייה הספציפית הזאת. אני משתמש בשיטה שממלאת אותי בתקווה בגלל תוצאותיה החיוביות. זו שיטה שאני משתמש בה עוד לפני שעליתי לארץ. חלק מהאנשים קוראים לה לא קונבנציונלית. אני משתדל לשנות לדיירים את האווירה. בין אם זה בחדר הטיפולים עצמו, באמצעים שונים, ובין אם זה מחוץ לחדר הטיפולים.
וזה כולל לקחת אותם לחוף הים, לדבר איתם באוויר הפתוח, כשאנחנו פורסים שמיכה, ויושבים על החוף מול הגלים. במקרים רבים, אני גם מנגן ושר להם בגיטרה תוך כדי הטיפול, בחדר הטיפולים או בים. אני שר להם שירים עם מסרים חיוביים. אני מתאים את המילים ומשנה אותן בהתאם לדייר ולמצבו. דרך המוזיקה אני מנסה לחזק להם את הביטחון ואת הדימוי העצמי".
יש לד"ר ג'קי וינברג, שיטות מעניינות נוספות: "במקרים אחרים, אני לוקח בזמן הטיפול את הדיירים לפיצרייה ויושב איתם. אנחנו אוכלים ושותים ביחד ונהנים, ותוך כדי כך גם מדברים, והדיירים נפתחים ומשתפים במצוקות שלהם. במקרים מסוימים אני לוקח את הדיירים המטופלים לבית שלי. יש לי מערכת תופים ושולחן ביליארד שאני עושה בהם שימוש בזמן הטיפול. אני מתופף ביחד איתם ושר להם שירים וגם משחק איתם ביליארד, והם נהנים מאוד. בזמן הטיפול, אני שואל אותם איזה שיר הם רוצים לשמוע ודרך המוזיקה הם יכולים להגיד לי מה מעיק עליהם".
ד"ר וינברג מדגיש כי לא תמיד הטיפול המילולי עובד. ובנוסף, ישנם דיירים שכלל אינם מדברים. דיירים אלו משתמשים בסימנים מוסכמים להבעת רצונותיהם ורגשותיהם. "נעשה גם שימוש בתמונות ובלוח תקשורת שאני מראה לדייר המטופל. כמו כן, קורה שהטיפול נעשה בעזרת ציורים שאני מבקש מהדייר לצייר לי, והם משמשים ככלי עזר נוסף".
כפסיכולוג של אקי"ם חדרה אתה גם מדריך את הצוותים המטפלים. במה מתאפיינת עבודתך?
"חלק מהעבודה שלי זה הדרכת הצוות בתוכניות התנהגותיות. אני מדריך את הצוות כיצד לגשת לדיירים ולתת להם את החיזוקים המתאימים. הצוות המטפל של אקי"ם בעיני מהווה חלק חשוב ביותר מהצלחת הטיפול. למשל, במקרה של דייר שכועס בגלל שהוא לא מסתדר בעבודה. אני בונה לו תוכנית טיפולית שמראה לו את הכלים המתאימים להוציא את המצוקה שלו ולהביע אותה. אנחנו עובדים עם הדייר על מה הקושי בעבודה, איפה החלק שלו שגורם לו לא להסתדר בעבודה, ועושים את זה בצעדים קטנים. חשוב מאוד שהוא ירגיש הצלחה כדי לשנות את התנהגותו וזאת בתיאום עם צוות העבודה שיבואו לקראתו ויהיו קשובים לצרכיו".
קראו גם:
מקרה אחר לדוגמה זה דייר שלא מסתדר עם דיירים אחרים, וקשה לו עם זה והוא כעוס ומתוסכל. "זה קורה כמו במשפחה", אומר ד"ר ג'קי וינברג. "אנחנו צריכים להבין שגם במשפחה יש ויכוחים וחילוקי דעות, זה מצב טבעי. במקרים אלו אני מסביר לדיירים שכאשר יש אהבה יש חילוקי דעות. רק במצב שאין אהבה אז לא אכפת, ולכן אין חילוקי דעות וזה מצב בעייתי מאוד בעיני. כך שכאשר יש חילוקי דעות זה לא דבר רע. אני עושה עבודה עם הדייר עצמו, אבל לא רק איתו. אני עושה טיפול לשני דיירים ואף יותר ביחד, כדי שיוכלו לחיות ביחד חיים עם שותפות טובה. הדיירים משתפים פעולה ברמה גבוהה, ברוך השם, והם מאוד נהנים מהיחס האישי שהם מקבלים ממני".
