תושבים בנווה חיים ובשכונת יצחק בחדרה מתלוננים כי במשך זמן רב לא פונו מיכלי המיחזור בשכונות, והם מלאים עד אפס מקום. בעקבות המצב תושבים מותירים בסמוך אליהם את תוצרי המחזור שהביאו מבתיהם, וכך נוצר מפגע לכלוך.
קראו עוד:
"לעיתים אני נודדת בין כל מיני נקודות מיחזור בשכונה למצוא מקום להשליך את הבקבוקים הריקים, ברמח"ל, ברחוב החיד"א, ברחוב המגנים, הכול מלא עד אפס מקום. שקיות מונחות לצד המיכלים ככה שחצי מדרכה תפוסה עם זבל", אומרת השבוע תושבת נווה חיים, "זה מצער מאוד, כיוון שממילא אין הרבה מיחזוריות, עד שיש אנשים עם מודעות שבכל זאת טורחים ומגיעים למחזר, אין להם היכן".
בשנת 1993, כדי לנסות ולהתגבר על כמויות האשפה העצומות שמייצרת המדינה, חוקק חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור כשהמשרד לאיכות הסביבה הוא הגוף שעליו הוטל לאכוף את ביצוע התקנות בשטח.
על הרשויות המקומיות מוטלת אחריות מסוימת לצמצום כמות הפסולת שבאחריותן, המועברת להטמנה. במסגרת זו עליהן לדאוג לכך שהאשפה תגיע למכלי מיחזור שיפוזרו בתחום שיפוטה ומשם למפעלי המיחזור.
מהעירייה נמסר: "כלובי המיחזור של בקבוקי הפלסטיק בעיר מלאים עד אפס מקום וזאת בשל חוק הפיקדון החדש שאושר ועשוי לכלול גם את הבקבוקים הגדולים. בשל כך התפתח משבר בין זכייני פינוי הבקבוקים, לבין תאגיד המחזור. המשבר בכל הרשויות בארץ וכולם מתמודדים עם הבעיה שניצבת לפנינו. כרגע לא הושג הסכם להמשך הפינוי ואנו בעירייה מנסים לדלל את כמות הבקבוקים בכלובים".
