כבר חודשיים ימים שליאן אדל דדשוב בת השמונה, תלמידת כיתה ב' בבית הספר מופת חופים בחדרה, לא פוקדת את ספסל הלימודים.
קראו עוד:
ליאן אובחנה לפני שנה וחצי כחולת אפילפסיה. היא מטופלת בשלושה סוגי תרופות שלוש פעמים ביום וסובלת מתופעות לוואי קשות. בשל כך צוותה לה בהיותה בכיתה א' סייעת רפואית. אלא שבשנת הלימודים הנוכחית נאמר להוריה כי מאחר ואינה עומדת בקריטריון של שני פרכוסים בחודש היא אינה זכאית לסייעת רפואית.
האם ליאל והאב חילקיהו, שאוחזים בין היתר בחוות דעת של הפרופסור המטפל, מנהל המחלקה הנוירוכירורגית לילדים בבית החולים דנה, שלומי קונסטנטיני, לפיה דעתו אינה נוחה משהות ליאן במסגרת החינוכית ללא סייעת רפואית, מסרבים לשלוח את ליאן אדל לבית הספר ללא השגחת סייעת.
ערערתי ונדחיתי
"הטענה של העירייה היא שצריכים להיות שני פרכוסים בחודש ואפילפסיה לא מאוזנת כדי לקבל סייעת", מסבירה ליאל. "הגשתי את כל המסמכים הרלוונטיים מספר פעמים ונדחיתי. ערערתי ונדחיתי שוב. פניתי באופן אישי לנבחרי ציבור בעירייה, ולשרת החינוך יפעת שאשא ביטון. אין לי מה להפסיד. אני לא אפסיק להילחם למען הבת שלי".
האב חילקיהו הוסיף: "אני כאב מצפה מהעירייה ומהגורמים הבכירים למצוא פתרון יצירתי בעניין סייעת לבתי הקטנה. זאת בכדי שנוכל כולנו להמשיך בשגרה ולעבוד כרגיל".
לדברי ליאל, ניסיונותיה להיפגש עם ראש העירייה, צביקה גנדלמן, בנדון לא צלחו: "אני בסך הכול רוצה שיפגוש אותי ואת בתי ליאן שהיא כל עולמי. היא תושבת העיר, מדוע מתייחסים אליה כאילו היא שקופה? כאילו בחרה להיות חולת אפילפסיה? זו ילדה שעברה שלושה בתי חולים בחודשיים, ילדה מקסימה שרק רוצה להיות כמו כולם. היא מתגעגעת לבית הספר ולחברותיה ושואלת למה לא מאשרים לה סייעת. הצעתי שאני אהיה הסייעת, אשגיח עליה ואטפל בה, אבל לא מאשרים לי. אני מרגישה שבתי מופלית על ידי הגורמים הרלוונטיים בעירייה, במשרד החינוך ובמשרד הבריאות".
לפי הגורמים הרלוונטיים, ניתן להתרשם שמצבה טוב ולכן היא לא זקוקה לסייעת.
"היא מאוזנת כרגע, אבל מה יהיה אם תפרכס? ידוע שבאפילפסיה אחרי שנתיים מתחילים להוריד תרופות, מי יהיה איתה אז? ים בן התשע, אח של ליאן, הוא תלמיד כיתה ג' באותו בית ספר. הוא היה עד לכל הפרכוסים שלה והוא בוגר מאד לגילו. גם הוא לא מבין את האטימות. הוא חושש לה ללא סייעת, מרגיש אחריות".
לחזור לשגרה
בסיכום הביקור האחרון אצל ד"ר שמרית אוליאל, הרופאה המטפלת של ליאן בבית החולים דנה נכתב: "לאור אפילפסיה מוקדית עמידה לטיפול תרופתי, עם חשש לפרכוסים היכולים לגרום לחבלות משמעותיות יש לאפשר מתן סייעת שתלווה אותה במהלך כל זמן שהייתה במסגרת החינוכית למשך שנתיים נוספות".
כך גם כתב פרופסור שלומי קונסטנטיני מומחה בנוירוכירורגיה ומנהל המחלקה הנוירוכירורגית לילדים בבה"ח דנה בתאריך 29/9/21.
בדוח חינוכי שהכינה מיטל פדלון מחנכת הכיתה של ליאן התבהרה נחיצותה של סייעת רפואית: "ליאן ילדה אהובה ונעימה.. מתקשה בהתארגנות ללמידה ובביצוע משימות לימודיות באופן עצמאי, זקוקה לתיווך רב במהלך הלמידה, לחיזוקים והוראות חוזרות, מתקשה להתרכז במשימות ובעבודה רציפה בזמן השיעור. היא נרדמת מדי בוקר בזמן השיעור הראשון ויש קושי להעירה.. עובדת באיטיות ומתקשה לגייס עצמה לעשייה.. מתקשה לרוץ ונמנעת מכל משחק שמצריך פעילות מאומצת".
לאחרונה ולאחר שלא נמצא פתרון לבתה, שלחה ליאל מכתב לשרת החינוך יפעת שאשא ביטון ולראש העירייה, צביקה גנדלמן. "בשנה שעברה ליאן החלה את כיתה א' לאחר לבטים וחששות ואנחנו כמשפחה הרווחנו קצת חיים ושגרה. הסייעת אפשרה לה להיות ילדה רגילה, להיות חלק מהמפגשים החברתיים, ללמוד ובעיקר סיפקה לי קצת רוגע ושקט כדי שאוכל לחזור ולפרנס את ילדיי בכבוד".
בהמשך כתבה: "סיימנו את כיתה א' בהצלחה, כשהילדה נהנית מכל רגע בבית הספר. השנה בצורה חסרת תקדים בוטלה לה הסייעת הרפואית. מצבה לא השתנה והיא עדיין חולת אפילפסיה. חזרנו שנים אחורה. היא נמצאת בבית, כי אינה יכולה להשתלב במסגרת בית ספרית ללא השגחה".
מהעירייה נמסר: "הבקשה של האם לסייעת רפואית נדחתה על ידי ועדה רפואית של משרד החינוך ומשרד הבריאות שלוש פעמים, בחודשים יולי, אוגוסט ואוקטובר שקבעו כי אין הצדקה רפואית לסייעת עבור הילדה. באשר לטענה בנוגע לפגישה עם ראש העירייה, לאם הוסבר כי העירייה אינה מוסמכת לפעול בנושאים הללו, במנותק מהחלטת הגורמים המקצועיים הרלוונטיים".
ממשרד החינוך נמסר: "פנייתה של האם נבדקה גם בוועדת ערער ונמצא כי הילדה אינה זכאית לסיוע. הנהלת בית הספר והצוות החינוכי נמצא בקשר רציף אל מול המשפחה ונבנתה תוכנית מותאמת המועברת לאם מידי מספר ימים. באשר להעדרות התלמידה הנושא הועבר לביקור סדיר ברשות המקומית".
ממשרד הבריאות נמסר: "זכאות להשגחת מלווה בגין לאפילפסיה ניתנת במקרים של אפילפסיה כללית הגורמת לנפילה בתדירות של פרכוסים לפחות פעמיים בחודש למרות טיפול תרופתי הולם. במקרה שתדירות הפרכוסים המתוארת במסמך הרפואי נמוכה מהקריטריונים שנקבעו, המענה עבור פרכוסים היא עזרה ראשונה – להשכיב הילד על צדו, להרחיק ממנו דברים בהם יוכל להיפצע, ולהזעיק את מד"א".
פורסם לראשונה: 08:30, 21.10.21
