לפני שבועיים בלב גל הפיגועים שפקד את הארץ יצא לאור השיר המרגש "כמה שרחוק" של "הפרויקט של עידן רייכל". את השיר מבצע יונתן אברהם (22) תושב חדרה, בן לקהילת יוצאי אתיופיה.
1 צפייה בגלריה
יונתן אברהם. "בערב יום הזיכרון אני מפורק לחתיכות, סגור בחדר שלי"
(צילום: אלעד גרשגורן)
קראו עוד:
השיר, אותו כתב רייכל עם אבי אוחיון, עוסק בגעגוע של אם או בת זוג ליקירן שנהרג. כבן למשפחה שכולה אברהם הזדהה מאוד עם הטקסט. בשנת 2004 איבד את אחיו אלהן בן ה-19 בזמן שירותו הצבאי. יונתן גדל עם הצער הכבד של אימו, ועם הזיכרונות על הסוכריות שהביא לו אחיו ז"ל בכל פעם ששב מהבסיס.
זיכרונות מעורפלים
"כשעידן הסביר לי על תהליך הכתיבה, הרגשתי שזה משהו שאמא שלי הייתה שרה לאחי ז"ל", מספר יונתן. "אחי היה 'הפועל' של הבית, סוג של אבא שני והיה לו קשר מאוד מיוחד עם אמא. אני פחות זוכר אותו, כאילו המוח מדחיק וזה עצוב. יש לי זיכרונות מעורפלים שלו משחק איתי. אני זוכר אותו תמיד על מדים ושהיה מביא לי מהצבא סוכריות ריבת חלב שאהבתי".
איך השכול משפיע עליך היום?
"גדלתי לתוך זה. אני זוכר את אמא מתפרקת לחתיכות ושהעיפו אותי ואת אחיי הקטנים מיד לשכנים. מאז המטרה שלי היא לחזק את הבית כמה שיותר, להיות מודל לחיקוי, למרות שאני הכי קטן. אנחנו מקבלים חיבוק ענק מענף ההנצחה ומחיל הלוגיסטיקה בכל שנה, אבל הכאב חי איתנו. מאז שהשיר יצא הוא משודר לעיתים בקשת, וכשאמא שומעת אותו היא בוכה. אני חושב שזה מעורב: בכי של התרגשות בשבילי וכאב על הילד שהלך. עושה לי טוב לחשוב שלפחות חלק מהדמעות שלה הן מהתרגשות ולא מצער. אמא היא אהבת חיי והיא גם משתתפת בקליפ. השיר אמנם נכתב בשבילי, אבל מוקדש לאמא. גם בתחרות 'הכוכבים של צה"ל' בה זכיתי, הקדשתי לאמא את השיר וכך הוא קיבל משמעות טיפה שונה".
בשבוע הבא יום הזיכרון. יום טעון מאוד.
"בערב יום הזיכרון אני מפורק לחתיכות, סגור בחדר שלי. למחרת אני מתפקד חזק כמו אריה, לוקח את כולם לבית העלמין ודואג לכל מה שצריך. קצת קשה לי ולכל המשפחה המעבר המיידי ליום העצמאות. לי אולי פחות, כי יש לי מעגל חברים מהילדות, שלא רגיל לראות אותי במצב ירוד והם מרימים אותי. לפני כמה ימים הגעתי לרמזור באזור הווילג' ומהרכב שלידי בקע השיר, היה לי חשמל בכל הגוף, אני לא אדם שבוכה הרבה, אבל זה ריגש אותי בצורה יוצאת דופן, התקשרתי לאחותי מיד לספר לה, זה מילא אצלי איזשהו חלל קטן".
הוא נולד בחדרה, למשפחה ובה שמונה ילדים שעלתה ארצה מאדיס אבבה באתיופיה בשנת 1991. בתחילה נדדה המשפחה בין מרכזי קליטה, עד שהתמקמה בגבעת אולגה, בה היא מתגוררת גם כיום.
את לימודיו עשה, בבית הספר הממלכתי דתי "יבנה" בשכונה, ואת לימודי התיכון בבית הספר מדעים ואומנויות, במגמת גיאוגרפיה. הוא התגייס למג"ב אבל חזר בו: "אחרי שיחה ארוכה עם אמא הבנתי שלוחמה זה קצת פחות בשבילי. רציתי לתרום כמה שיותר, להיות תומך לחימה ובאמת שירתי כנהג מבצעי. אני מודה כל כך על השירות ששינה לי לגמרי את החיים, ואני לא יודע איפה הייתי בלעדיו היום. הייתי ילד סגור וביישן ברמה אחרת. אני מסתכל בתמונות ילדות ולא מאמין איך הילד הזה הפך לבחור הפתוח שאני היום. בחיים לא שרתי ליד אף אחד, אפילו לא במקלחת, ואני עדיין לא עושה את זה. אם המשפחה שלי שומעת אותי שר, זה כי העליתי איזה פוסט ברשתות החברתיות. זה מן קטע כזה שאני לא מצליח לפענח עדיין".
להיות זמר
יונתן שנהג לשיר רק לעצמו, התגלה במקרה על ידי חברו לחדר בשירות הצבאי: "חברי מהתיכון, חן אטדגי, התחיל לשרת איתי בבסיס וכמו כולם גם הוא לא ידע שאני שר. באיזה יום ניקינו את החדר כשברקע היה שיר של אייל גולן או דודו אהרון ושרתי באופן ספונטני. חן הסתכל עלי המום ואמר: 'מה זה היה עכשיו, זה היית אתה או הזמר?' אמרתי לו מהמבוכה 'זה הזמר', הוא לא האמין לי. הוא פרגן ודחף והבטחון לאט לאט עלה. באחד הערבים מישהו שלף גיטרה וחן דחף אותי לשיר. שרתי את 'ניצחת איתי הכול' של עמיר בניון. צילמנו את זה, והעליתי לאינסטגרם שלי שהיה כולו מת, עם ארבעה עוקבים. יומיים אחרי פתחתי אותו וגיליתי מלא הודעות, עוקבים ותגובות. חברים שלי שיתפו בכל מיני קבוצות של חיילים שרים וזמרים מתחילים. הרגעים האלה נתנו לי דחיפה ענקית לביטחון העצמי. בצבא התפתחתי המון מבחינה מוזיקלית ואישית".
(האזינו לשיר המרגש)
עם הבטחון המתפתח, העלה קאבר לשיר של עדן חסון. "אני מאוד מעריך את הדרך של עדן וחושב שהוא עשה פה דברים שלא נעשו קודם. אני אוהב את הצניעות שלו", הוא אומר. "הוא גם הגיב פעם על סרטון שלי וזה גם קצת נתן לי ביטחון".
איך נוצר החיבור עם עידן רייכל?
"תוך כדי השירות פנתה אליי מלהקת של 'הכוכב הבא' בקשת. הבנתי, שאני לא בשל לתוכנית ועד היום אני לא מוכן לעשות את זה. לחצו עליי חברים ואמרו שזו הזדמנות, אבל ויתרתי. כעבור שמונה חודשים המלהקת פנתה אליי שוב וסיפרה שיש מופע עם עידן רייכל וחיילים שישירו איתו. לא הציגו את זה כתחרות, אז חשבתי על זה 10 דקות וחזרתי אליה עם תשובה חיובית. רייכל מבחינתי זה הטופ של המוזיקה הישראלית וככה הלכתי לאודישן".
באודישן שר את 'מכל הכוכבים בלילה' של עידן רייכל ואייל גולן, ואת 'שושנים עצובות' של עידן רייכל. "לפני האודישן הרגשתי לחץ והתקפי לב וזה נמשך עד היום לפני הופעות. אבל הכול נעלם ברגע שאני מתחיל לשיר. היה אודישן טוב והייתי מבסוט. אבל לא החזירו לי תשובה. ואז המפקדת שלי הודיעה לי שיש ביקורת בבסיס ואני צריך להוריד את הזקן. חודשיים לפני שחרור זו בושה להוריד זקן. אבל ראיתי שזה חשוב לה אז הורדתי. חיכיתי בבסיס שעות ולא הגיעה הביקורת. הייתי פקעת עצבים. בשלב מסוים, המפקדת ביקשה שאאסוף אותה לסיור, היה לי מוזר אבל זרמתי. משם נשלחתי להוריד איזה חלון כבד. עליתי איזה ארבע מדרגות ופתאום נהיה חושך, הסתובבתי אחורה, היא נעלמה ומופיע עידן רייכל עם גיטרה. הייתי בהלם. הוא אמר לי 'תבוא לשיר איתי?' עניתי: 'ברור, אין שאלה בכלל'. עבדו עליי בצורה מקצועית מאוד. ככה הצטרפתי לתוכנית 'הכוכבים של צה"ל' שהייתה בשנה שעברה. התמודדו בה תשעה חיילים וזכיתי בפרס הנפלא, שעידן רייכל יכתוב לי שיר".
איך זה לעבוד עם עידן רייכל?
"מעבר לכל מה שאני לומד ממנו מוזיקלית, אני לומד ממנו איך להיות אדם טוב יותר. הוא מזמין אותי להופיע איתו ומספר את הסיפור שלי. בכל הופעה אני לומד יותר. מקבל גם פידבקים דרך האינסטגרם. הייתה לי שנה מדהימה. זוגיות רצינית ראשונה והופעות עם רייכל".
מה השאיפות שלך?
"להגשים את עצמי מוזיקלית ולהצליח להביא דברים שונים למוזיקה, שיאהבו אותה, שאוכל להופיע. אני יודע שיש לי עוד דרך לעבור ואני רוצה ללמוד וליהנות ממנה. ברמה האישית אני רוצה להתפתח, למצוא את הלבד שלי, אולי לעבור דירה. יש רצון להקים משפחה אבל לא בעתיד הקרוב, לטייל בחו"ל. כל קיץ אני והחבר'ה מתכננים ולא יוצא ואני מקווה שהקיץ הזה זה יסתדר. אחותי הגדולה, אסתר, זמרת נהדרת, אולי נעשה בעתיד דברים ביחד".
אין חלומות על קיסריה?
"החלום הוא להצליח בארץ. פחות מעניין אותי שיזהו אותי ברחוב. בא לי שיאהבו את המוזיקה".
לשיר באמהרית זה משהו שמעניין אותך?
"אני לא מדבר את השפה טוב. התירוץ שלי הוא שכשהמשפחה דיברה אמהרית שיחקתי כדורגל עם חברים. אבל בהחלט יתכן שזה גם היה ניסיון להיות יותר 'ישראלי', היום אני מצטער על זה כמובן כי קשה לי יותר ללמוד את השפה. לפעמים מדברים במשפחה ורק לפי הפרצופים אני קולט שזה עליי. אבל אני לא פוסל ללמוד את השפה ולשיר, חשוב לא לברוח מהתרבות שלך. גם רייכל מתעקש שאלמד".
יונתן רווק לפי שעה ("נהנה מחיי הרווקות, אבל שלא יחשבו שאני איזה הולל") ומבלה את זמנו עם חבריו הקרובים. "כיף לי לראות את הפיתוח של אולגה, כיף לי כאן", הוא אומר. "אבל אולי בעתיד אמצא את עצמי במקום אחר, אומרים משנה מקום משנה מזל. אני מנסה לכתוב לעצמי מוזיקה. אני לומד את זה והולך להשקיע בזה מה שצריך. אני גם עובד על הבטחון העצמי, אני עדיין בוחר לצלם את עצמי לבד בפינה שקטה ומעלה לרשתות החברתיות. בעבודה שלי בסוכנות השכרת רכבים, לא ידעו בכלל שאני שר, אני חצי שנה שם, ורק כשהשיר יצא לרדיו, הם עשו את הקישור. אין סיבה לא להיות צנוע ואני מקווה ומאמין שתמיד אשאר ככה, מה שלא יהיה".
בינתיים יופיע יונתן בערב העצמאות במשדר של קשת 12, "הכוכבים של צה"ל" בו זכה בשנה שעברה. במסגרת זו הוא ישיר עם עידן רייכל את "כמה שרחוק".
