המלחמה שהחלה בשבעה באוקטובר הותירה את המגזר החקלאי בבעיה קשה ולא רק בעוטף עזה. הפועלים הפלסטינים לא הורשו להגיע לעבודה, חלק מהעובדים התאילנדים נכנעו ללחץ משפחותיהם וחזרו למולדתם והחקלאים נותרו עם מחסור רציני בידיים עובדות. לדבריהם, גם בימי שגרה, מכסות הפועלים המאושרות אינן מספיקות. במקביל התגבר הצורך במדינה בתוצרת, בגלל הפגיעה הקשה בחקלאי העוטף.
אוהד מלכה ממשק מלכה במושב שדה יצחק, במועצה אזורית מנשה, מגדל בדרך כלל ירקות ופרחים. כיום הוא מתמקד יותר בתחום הירקות, בשל הצורך התזונתי וגם בעקבות מגמות עולמיות לפיהן ייצוא פרחים מורכב יותר בנקודת הזמן הזו וגם הביקוש לפרחים פחת. "כבר במוצאי שבת של השבעה באוקטובר הזמנתי מונית ל-12 פלסטינים שעובדים אצלנו שנים, שלקחה אותם למחסומים. בנוסף, החלה בהלה של תאילנדים ובכל יום הגיעו שתיים עד ארבע בקשות של פועלים לעזוב. בסופו של דבר מתוך 60 פועלים תאילנדים עזבו 13. בתקופה הזו של אוקטובר-נובמבר אנחנו עובדים עם קבלני ניילון פלסטינים, שנותנים לנו מענה של פריסת ניילונים על הגגות, כהגנה מפני הגשם. כרגע מי שעושה את זה, אלה תאילנדים, מה שפוגע לנו בקטיף".
כחלק מהניסיון להתגבר על בעיית כוח האדם הקשה, נעזרים החקלאים במתנדבים. "אנחנו עושים קודם מה שדחוף", מסביר מלכה. "משמרים חלקות חדשות יותר ונעזרים המון במתנדבים. יש להם רצון טוב וכוונות טובות וזה באמת מחמם את הלב. מגיעים מקצוות הארץ, אפילו בן 80 הגיע והכי צעירים הם תלמידי תיכון. הבעיה היחידה שלמתנדבים אין מקצועיות, עם כל הרצון הטוב, ככה שאנחנו עדיין בבעיה. יש חשש שלא נספיק לקטוף הכול. עשיתי הערכת מצב וחלקות שאני חושב שעדיין ראויות לקטיף אני משמר ובפחות ראויות אני מפסיק את הקטיף".
יש לחץ לספק יותר ירקות בגלל המצב בדרום?
"יש תחושה שאנחנו חייבים לספק ירקות לקניינים שעובדים איתנו רציף ובטח בתקופה כזו לא לאכזב אותם. למרות זאת, כשמתנדבים מגיעים אליי, אני אומר להם שאם יש להם אפשרות להתנדב בעוטף, זה חשוב פי אלף מאשר אצלי. אם אצלי כוח המשק ירד ב-30 אחוז, אצלם זה ירד ב-80-100 אחוז. אני וחברי הצוות שלי לשעבר ממגלן הלכנו להתנדב אצל חבר צוות מהעוטף, שיש לו משק עגבניות והוא נשאר עם 20 אחוז מהכוח, עם שלושה תאילנדים. אנחנו נפגעים משניים בכל סיפור הזה".
איך הלך הרוח של הפועלים התאילנדים?
"הם מאוד מחוברים למדיה ולצערנו ניזונים ממדיה לא נכונה, מערוצים זרים עם הרבה פייק. ההורים שלהם בתאילנד מספרים להם שכובשים את הארץ מכל הכיוונים ועוד מעט הם בעצמם יצטרכו להחזיק נשק ולהילחם. הדברים מופרכים והזויים לגמרי והם גם לא מבינים את המיקום הגיאוגרפי שלנו. אנחנו מסבירים להם שאפילו מפונים מהדרום משתכנים כאן כי זה אזור בטוח יחסית. הבאתי להם מיגוניות, עשינו להם ערב הווי וגיבוש, מנסים להחזיק אותם כמה שאפשר. היה לחץ מהממשלה שלהם שיעזבו אבל עכשיו קצת פסק".
אברהם דניאל ממושב שדה יצחק, הוא הבעלים של "פרחי אברהם לייצוא בע"מ" והוא גם מנכ"ל איגוד מגדלי הפרחים ויו"ר התאחדות החקלאים החדשה לשכת המסחר תל אביב. "נכון להיום עזבו כעשרת אלפים עובדים מתאילנד את הארץ. זו פגיעה קשה מאוד, כי בלי עובדים זרים לא ניתן לקיים חקלאות בארץ", הוא מסביר. "גם ככה אנחנו בחוסר והמדינה מיעטה לתת מכסות. הייתה החלטה של ועדת הכספים והכלכלה בטווח של 20 ק"מ מהעוטף שהחקלאים יפוצו. אבל לחקלאי המרכז אין שום פיצוי. בנוסף, שר החקלאות החליט לתגמל ב-2,000 שקלים עובד זר שילך לעבוד בצפון ובדרום, כלומר העובדים יברחו מהמרכז. אני טוען שהחוסר בידיים עובדות שווה לכולם, אם רוצים מעבר לזה לתת לדרום ולצפון בבקשה שיתנו. בנושא הזה אני מנסה להוביל מאבק ורתמתי גם את ראש המועצה אילן שדה לשם כך. היו לנו 55 תאילנדים ושבעה פלסטינים. הפלסטינים לא מגיעים ו-34 תאילנדים חזרו לארצם. נותרנו עם 20 עובדים. נגרם לנו הפסד של מיליונים. אנחנו משק גדול מעל 420 דונם, בבוקר אנחנו לא יודעים לאן לשלוח את העובדים בכלל".
המתנדבים לא מקלים על המחסור?
"הם באים ואנחנו מודים להם על העזרה הגדולה בקטיף, אבל אלה לא עובדים מקצועיים שיכולים להקים את כיסויי הניילונים ולרסס. 40 מתנדבים זה שווה ערך לעבודה של שלושה פועלים. יש לנו גם התחייבויות, קנינו כלי עבודה, חומרי הדברה וצריך לשלם. אין הכנסות אז מאיפה נשלם? את החודש עוד נעבור בשלום בגלל חודשים קודמים אבל לגבי החודש הבא, אני לא יודע מה הפתרון, אולי נצטרך לעצור צ'קים. זה מצב מהחמורים שידענו".
אתה נשמע מאוד מודאג.
"נבחרתי לתפקיד בשנת 1993 ואז היו 5,600 מגדלי פרחים, נשארו 250. נותרו 5,000 חקלאים שמגדלים פירות וירקות והגיל הממוצע הוא 70. אין דור המשך. מדיניות הממשלה בשני עשורים אחרונות הייתה לחסל את החקלאות עם מיסים כבדים, מחירי מים יקרים. בעבר נדרשנו גם לשלם 10 אחוז מס משכר העובד כדי לעודד עבודה ישראלית".
במכתב ששלח לשר החקלאות אבי דיכטר, בתאריך 25 באוקטובר, תחת הכותרת "משקים חקלאים שנותרו בלי ידיים עובדות" כתב: "משקים רבים בכל הארץ עומדים בפני שוקת שבורה. היבול של הפירות והירקות נמצא בחממות, אך אין ידיים עובדות, משקים רבים עומדים בפני פשיטת רגל. משרד החקלאות לא נתן דעתו על המשקים במרכז. על מנת לצמצם את הנזק בחקלאות יש לאפשר כניסת עובדים פלסטינים לחלקות באופן מיידי, יש לבטל את האגרות המוטלות בגין העסקת עובדים זרים באופן מיידי, להפחית מחיר המים משמעותית".
מי שביקש לסייע לחקלאים הוא רועי כורם, מנהל מחלקת ילדים ונוער במועצה האזורית מנשה. "כמי שנולד וגדל רוב חייו בעוטף עזה הקושי שם גדול והשליחות שלנו היא לקרב את הנוער לנושא האדמה והחקלאות", הוא מסביר. "ברגע שנפתחה האפשרות וקיבלנו רוח גבית מהמועצה, התחלנו להוציא את החבר'ה לשטח וליצור חיבור בין החקלאים לבתי הספר התיכוניים שלנו 'מבואות עירון' ו'גוונים', וכן למדריכי הנוער ביישובים ובקיבוצים. באישור משרד החינוך ופיקוד העורף התלמידים עם הצוותים וההורים יוצאים לעבוד עם חקלאים. אם יש חקלאי שצריך לקטוף אבוקדו ויכול לקלוט רק 20-30 עובדים, ניתן את המשימה למדריכים ביישובים ובקיבוצים, אם זה חקלאי שיכול לקלוט 150 איש, נצוות לו בית ספר".
איך נולד הרעיון?
"זה לא התחיל מיד, כי היה צורך להסדיר את זה עם משרד החינוך ופיקוד העורף. כעת העלו את גיל המתנדבים ל-16, מה שמונע מבני נוער רבים לעשות משהו משמעותי בתקופה המיוחדת והקשה הזו ומונע מחקלאים לקבל עזרה ממשית. למה למנוע מתלמידי כיתות ח' ו-ט' להירתם למאמץ?"
גם התלמידים במועצה האזורית עמק חפר נרתמו למשימה החשובה במסגרת תוכנית "צו 8 לחקלאות" שמובילה המועצה באמצעות מחלקת הנוער. תלמידי שכבה י' בבית הספר "מעיין שחר" קטפו מלפפונים במושב אחיטוב, תלמידי י"א קטפו קלמנטינות ופומלות בפרדסים ברחבי העמק ותלמידי י"ב התנדבו במשקים באחיטוב במשך יומיים.
קראו גם:
בקריית החינוך ע"ש בן גוריון (רופין) תלמידי י"א התנדבו בקטיף אשכוליות בפרדסים בחדרה ותלמידי י"ב בקטיף אבוקדו ולימונים בקיבוץ המעפיל. בבית הספר רמות ים, תלמידי שכבה י' וי"ב יצאו לקטיף לימונים ואבוקדו במשקי העמק. בתיכון האנתרופוסופי "ארבעת המינים" תלמידי שכבה ט' וי' התנדבו בקטיף אשכוליות בפרדסים בעמק.
"החקלאות במשבר גדול ואנו כמועצה שרבים מתושביה מתקיימים מחקלאות התגייסנו למשימה הלאומית", מסבירה ראש המועצה גלית שאול. "הנוער שלנו מתנדב בהמוניו בשדות ובמשקים. קיימנו שוק עמק חפר מיוחד עם חקלאים מהעוטף מהצפון ומעמק חפר. השוק זכה להצלחה אדירה עם למעלה עשרת אלפים איש כשכל התוצרת נגמרה במהירות רבה. זוהי זכותנו וחובתנו בימים אלו".
