"ג'וחא גסטהאוס" בג'סר א-זרקא נסגר עם פרוץ מבצע "שומר החומות" בעקבות המהומות שהיו ברחבי הארץ. אבל השבוע, כשהשגרה חזרה, האורחים החלו שוב לפקוד את המקום.
קראו עוד:
את הגסטהאוס ייסד לפני שבע שנים אחמד ג'וחא יחד עם נטע פרנקל. השבוע הוא מספר על הביטולים בעקבות המהומות, החזון להפוך את הכפר למוקד תיירות ומסביר למה הוא לא מתחבר לביטוי "דו קיום".
"החלטתי לסגור ממקום של אחריות", הוא אמר בשיא המהומות, "לא אסכן את האורחים שלי".
השבוע הוא אומר: "אנחנו לאט לאט חוזרים לפעילות וממתינים להגעה של אנשים, ההזמנות לא חזרו בהמוניהן, יש עדיין תחושה של אי ביטחון, אבל יש הזמנות לצד הביטולים".
ג'וחא (51) מנהל בימים אלו את המקום לבדו. המיזם, שהחל כסמל לדו-קיום וחיים משותפים בין שני המגזרים, הפך את המועצה המקומית הערבית השוכנת על חוף הים, למוקד תיירותי מבוקש.
אתה מרגיש שהמקום משמש סוג של סמל לדו קיום?
"אני לא כל כך מתחבר למילה דו-קיום, אני מאמין בחיים משותפים. הביטוי עצמו 'דו-קיום', מחבר אותי לקונוטציות של משהו בעבר שלא עבד כל כך. אנחנו מאמינים פשוט בלחיות ביחד".
כשהמהומות התחילו, ראית פגיעה במאמצים לאותם חיים משותפים?
"כולנו מודעים לאמת, מאיפה זה התחיל, מאיפה זה נבע, מה הסיבה לכך. לדעתי ראש הממשלה הבעיר את המדינה מאינטרסים פוליטיים, זה לא קשור בכלל לחיים המשותפים שלנו. זו הייתה חבית נפץ שהתפוצצה. בחברה הערבית כל הכעס היה על מסגד אל-אקצה, כי מדובר כאן בדת. אנשים אמרו 'עד אל-אקצה', זה היה קו אדום בשבילם. אבל זהו, הכל הסתיים".
מה התגובות של האורחים היהודים שמתארחים בפעם הראשונה בגסטהאוס בכפר ערבי?
"בימים רגילים, ולא בזמן קורונה, קהל היעד שלנו כגסטהאוס זה התיירים העצמאים שמגיעים לארץ, שרוצים להכיר את המזרח התיכון בכל צורותיו. אבל חוץ מזה, אנחנו מארחים המון יהודים מרחבי הארץ. לבוא לישון בכפר ערבי זו חוויה אחרת. הרבה יהודים ישראלים רוצים להכיר את החברה הערבית מקרוב. זה שונה לגמרי מללכת לעשות קניות בסופר בכפר ערבי ולהחליף שתי מילים עם המוכר. זה לישון בכפר, לאכול בבית מקומי, לשבת עם משפחה מג'סר, לדבר, לפעמים משפחות מגיעים עם ילדים ואז הם משחקים עם הילדים של המשפחה המקומית, זה משהו שלא קיים בשגרת החיים שלנו. אנשים אומרים שזו חוויה מאוד מיוחדת.
"הרבה ישראלים יהודים לא מכירים את החברה הערבית מקרוב, והגסטהאוס פתח את הדלתות ליהודים לבוא ולהכיר אותה".
מה התפקיד של הגסטהאוס בפיתוח של ג'סר א-זרקא?
"אם אני אקח את ג'סר ככפר ערבי יחיד ששוכן ליד הים, יש לו את האפשרות להפוך למוקד תיירותי. לפני כמה שנים, ג'סר היה אי בודד, לא היה קשור לאף מקום. אנחנו גם יישוב המוגדר ככפר עני במצב סוציו-אקונומי נמוך, ולי היה חשוב לגרום לשינוי".
לדברי ג'וחא, מדובר במקום ששהיתה עליו בעבר בסטיגמה שלילית: "זה קשור להיסטוריה של המקום. שתי המשפחות הגדולות, המייסדות של המקום, התחתנו אחת עם השניה וחיו סגורות מהעולם, וזה היה המצב עד שנות התשעים. אבל היום לכפר יש את כל המשאבים להפוך למוקד תיירותי.
"היות ואנחנו הגדרנו את עצמנו כעסק חברתי, ולא רק כלכלי שמרוויח כסף, אני תמיד מודד את ההשפעה החברתית שאני משפיע גם על המקומיים, וגם על המבקרים, על כמה הביקור שלהם תרם לחברה. עצם העובדה שבאים לבקר בכפר ערבי, יושבים עם הדייגים של הכפר, משוחחים איתם על החיים, זו השפעה חברתית לכל דבר. יש כאן תרומה משמעותית לחיים המשותפים שלנו".
ג'וחא מודה כי מצב התיירות היהודית בחברה הערבית אינו אידיאלי, והוא עצמו מקווה שהענף יתפתח בצורה משמעותית, ושכפרים אחרים ילכו בעקבותיו ויפתחו את שעריהם לתיירות פנים יהודית.
"כרגע אנחנו האופציה היחידה לאירוח הקהל הרחב היהודי בקרב הכפרים הערביים", הוא אומר, "אנחנו מציעים חבילות גם ללימוד השפה הערבית, ולהכיר את החברה הערבית מקרוב. והקרבה שלנו לים עוזרת לנו מאוד. בחברה הערבית ענף התיירות הוא משהו שמתפתח ממש עכשיו, הוא לא משהו שהיה קיים כל כך בעבר".
מה החזון שלך?
"לשים את ג'סר על מפת התיירות הישראלית, לגדול כגסטהאוס ולפתח את התיירות הערבית בארץ. זה הכול מתחיל משיחה בין אנשים, וזה מה שתיירות בחברה הערבית יוצרת".
