זיוה הימברג, מנכ"לית עיריית חדרה, הגיעה לעיר מקריית אתא לפני שלושים שנה, לאחר שבכירי אגף הרווחה של העירייה דאז, השתלמו בבר אילן והתרשמו מהסטודנטית הדומיננטית לעבודה סוציאלית. מאז התקדמה הימברג בסולם התפקידים העירוני וב-22 החודשים האחרונים היא מכהנת באחד מהתפקידים המשמעותיים יותר בעירייה.
היא התחילה את דרכה כעובדת סוציאלית בעירייה ותפקדה בין היתר כמדריכה, ראש צוות, מנהלת מחלקה ברווחה ומנהלת אגף. במשך שלושים שנה הייתה מעמודי התווך ברווחה בחדרה. היא לא הייתה הבחירה הראשונה לתפקיד הבכיר. ראש העירייה בפועל, ניר בן חיים, ביקש למנות את כלנית שרון. אלא שאז הועלו טענות כי לשרון אין ניסיון מספיק ובית הדין לעבודה אף הקפיא את מינויה ולבסוף העירייה ויתרה על המהלך. הימברג נקראה אל הדגל להחליפה.
לדבריה, תמיד שאפה להתקדם בחייה המקצועיים: "היה לי ברור שהרווחה היא עוד תחנה בקריירה המקצועית שלי. תמיד הייתה לי נוכחות דומיננטית בגלל ההסתכלות המערכתית שלי שתמיד הייתה רחבה ולא התמקדה ברווחה בלבד. כשזה לא צלח עם כלנית, ניר פנה אליי, אני מכירה את הארגון, את הנרטיב העירוני והוא הביע בי אמון שאוכל להוביל איתו ביחד ונרתמתי".
לא הפריע לך שלא היית המועמדת המועדפת?
"לא הפריע לי בכלל. כלנית שרון מדהימה, אישה עם המון יכולות, היא שנים הייתה עוזרת מנכ"ל, כך שהיא עזרה לי המון כשנכנסתי. אני מרגישה שניר ואני משלימים אחד את השני ועובדים מצוין ביחד. המומחיות שלי היא הפיכת המדיניות שלו לפרקטיקה, תוך סינרגיה בין ארגונים".
אחת הסוגיות הבוערות שעל שולחנה של הימברג היא ההיערכות העירונית לגידול במספר התושבים בחדרה. הצפיפות הולכת וגדלה ואיתה העומס על השירותים והתשתיות הקיימות.
"אנחנו נערכים בכל ההיבטים", היא אומרת. "בהיבט התחבורתי אנחנו לקראת 'פרויקט המאיץ' מול משרד התחבורה שעניינו קישוריות תחבורתית בתוך העיר. זו תוכנית על שנוגעת לצמתים מרכזיים בעיר וכוונתה לפתוח חסמים במזרחה, בצפונה, בדרך השלום, באולגה וגם בתוך העיר. המדינה תמחרה את התוכנית הזו בחצי מיליארד שקלים לחדרה לחמש שנים. אבל אנחנו מעריכים שייקח שמונה שנים כדי לסיים את הכול. כבר ברבעון השני של 2024 גשר צה"ל במזרח העיר יהיה הפרויקט הראשון. בגשר אולגה הדרומי כבר כעת מתבצעות עבודות להטמנת קווי דלק. בהיבט של השירות לתושב, השאיפה שלנו היא שתושבים יצרכו כמה שיותר שירותים ברגל בשכונה שלהם. כחלק מהתפיסה הזו, בשנה שעברה שדרגנו את כל גני העיר ממזרח למערב, כדי שתושבים לא יצטרכו לצאת בשביל זה מהשכונה שלהם. ההבנה היא שבעיר גדולה כמו חדרה עם 54 אלף דונם, צריך לפתח קהילתיות לתושבים באזור שלהם".
הימברג מסבירה, כי כחלק מההיערכות הזו, מוקמים מוסדות חינוך ויש חשיבה גם על מצוקת החניה העתידית: "הקמנו את תיכון נבון במערב העיר ככה שלכל שכונות מערב העיר יהיה תיכון משלהן. בנינו גנים ברחוב לכיש בעיר והוספנו להם עוד 100 חניות לתקן, כי הבנו את העומסים. כך עשינו גם באנרבוקס. תקני החניה שהמדינה קבעה מופחתים, אבל הוספנו עוד 100 גם שם, כי סמוך לאנרבוקס יש בית עלמין ויש מכבי צעיר, ידענו שלרווחת הציבור צריך עוד ועוד חניות. במקביל ויחד עם 'פרויקט המאיץ' השאיפה שלנו היא גם לחנך אנשים ללכת ברגל כדי לצרוך שירותים".
בנוסף לאתגרי השגרה, השבעה באוקטובר והמלחמה יצרו אתגרים נוספים. כך למשל ההאטה בבנייה שהביאה לפחות היטלים ומיסים לקופה העירונית והצורך באבטחת העיר ובטיפול במקלטים.
"הייתה אצל כולם תחושה שהביטחון הבסיסי התערער. זה קרה גם בחדרה למרות שלא קרה כאן כלום", היא אומרת. "כבר בשמונה באוקטובר חברנו לפיקוד העורף ולמשטרה והקמנו 11 משמרי שכונה. תגברנו עם המשטרה כניסות לעיר וסיורים במוסדות חינוך. לקחנו את זה כהזדמנות להחזיר את אמון הציבור בעיר ובעירייה".
הייתה בעיה עם חלק מהמקלטים הפרטיים.
"למקלטים פרטיים אף פעם לא נכנסנו, כי אין לנו סמכות לפי חוק. קיבלנו המון פניות מתושבים לגבי מקלטים תקולים פרטיים בדרך כלל בשכונות מוחלשות. בגלל המצב, ראש העירייה הנחה ולקחנו צוותים ונכנסנו לפרטיים. הוא פנה למשרד השיכון וגייס מיליון שקלים וחצי לטובת המקלטים הפרטיים ואני אומרת בגאווה שכל המקלטים בעיר שודרגו וגם הפצרנו במי שיש לו בעיה, לפנות אלינו. אם חלילה תיפתח חזית מצפון, חדרה מוכנה והתושבים ערוכים. הקמנו גם פורטל עירוני להתנדבות, הכנסנו בו את כל הצרכים העירוניים, הכנסנו מתנדבים וראינו כמה חוסן יש לעיר ולתושבים. פתחנו את כל המתנ"סים והם תפקדו כמרכזי חוסן והפעילו מתנדבים שעזרו לעורף. מתחילת המלחמה קלטנו 1,300 מפונים במלון באולגה, בכפר הנופש וגם משפחות שמפוזרות כאן בעיר. יש 150 ילדים שעד היום משולבים במסגרות החינוך שלנו. יש לנו יכולת לקלוט ולשמור על השגרה שלהם".
אתגרי המלחמה לא היוו נטל על התקציב העירוני?
"המלחמה המחישה את הכוחות של העיר בגיוס משאבים ובהסטת משאבים, כדי לא לפגוע באיזון התקציבי שלנו. כל מה שנעשה, עשינו בראייה חברתית ותמיד מרכיב האיזון התקציבי היה לנגד עינינו. המלחמה הביאה איתה גם האטה בבנייה, משמע פחות היטלים ואגרות לתקציב ובנוסף, ההסתדרות עשתה חמישה הסכמי שכר רוחביים ברמת המדינה שזה גם אתגר תקציבי גדול שהיינו חייביים לעמוד בו. צלחנו את כל זה בזכות, גמישות מחשבתית וניהולית של הסבת כוח אדם ותקציבים, ככה הצלחנו לשמור על איזון. זה הישג לא מבוטל ואגב זו כבר שנה תשיעית שחדרה באיזון תקציבי".
קראו גם:
הימברג, 53, נשואה ואם לארבעה סיפרה כי אינה מוטרדת מהבחירות שיתקיימו ב-27 בפברואר בכל הנוגע להמשך תפקודה: "אני מתגוררת כאן, אוהבת את העיר, ומאמינה בה. ילדיי מתחנכים כאן ויש לי הרבה תשוקה ורצון לפתח אותה ולהיות קשובה לצרכי הציבור, זה מרגיש כמו שליחות ואני כלל לא עסוקה במה יהיה אחרי הבחירות. אני גם בטוחה שניר יבחר ואני רואה את עצמי ממשיכה בקדנציה השנייה את כל מה שהתחלנו לטובת העיר".
היעד הבא הוא פוליטיקה?
"לא. פוליטיקה לא מדברת אלי בשום צורה".
איך היותך אישה בא לידי ביטוי בתפקיד?
"רוב השדרה הניהולית של העירייה נשית. הגזברית, מבקרת העירייה, היועמ"שית, מנכ"לית הקרן לפיתוח חדרה, מנהלת אגף שירות, המנכ"לית ועוד. הגברים הם דווקא במיעוט כאן. אני מאמינה בבחירה לתפקיד לא לפי מגדר, אלא לפי כישורים ויכולות. יחד עם זאת, אני כן מרגישה שבתוך ניהול נשי, יש פחות מלחמות אגו ויותר יכולת להתמקד בעניין שנדון מול עיננו, ולא שום דבר אחר".
