הבידודים, הסגרים והיעדר שגרת הלימודים בעקבות מגפת הקורונה נתנו את אותותיהם בתלמידי ישראל. משרד החינוך דיווח לאחרונה על עליה מדאיגה בקושי הרגשי של התלמידים ואף פתח קו סיוע (*6552) עבורם, המאויש על ידי מומחיות השירות הפסיכולוגי החינוכי.
קראו עוד:
בחדרה נפתח קו ייעודי של עמותת "איכות בשיקום", בשיתוף מועצת הבריאות הפועל ממרכז יה"ל בפיקוח משרד הבריאות. ייחודו של המוקד הוא שמאיישים אותו מוקדנים, שכולם בני משפחות של מתמודדי נפש שעברו הכשרה. במוקד מדווחים על גידול של 25 אחוז בפניות.
להציב גבולות
עידו סולם הוא עובד סוציאלי, במרכז יה"ל בחדרה. "אנחנו עדים לגידול בכמות המתבגרים שמתמודדים עם מצוקות", הוא מסביר. "ההנחה שלנו היא שהקורונה שינתה את המציאות ואת השגרה באופן כזה שלא פעם מתעוררים קשיים נפשיים ומצוקות בקרב בני נוער. חשוב להבין שגבולות יציבים במשפחה, ובמסגרות החברתיות זה עניין קריטי בתפקוד של בני הנוער. ללא מערכת של הצבת גבולות ושגרה המייצרת סדר, בני נוער יכולים ללכת לאיבוד, לסבול מחוסר סדר ולהרגיש התרופפות והתפרקות".
מסיכום הנתונים של השירות הפסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך מדצמבר 2021, עולה תמונה מדאיגה המשקפת את דבריו של סולם. על פי הנתונים, חלה עליה של 43 אחוזים בטיפול בתלמידים המצויים בסיכון לאובדנות. בנוסף, חל גידול בהערכות הסיכון מכמות של 2,780 בשנת 2020 ל 3,072 בשנת 2021.
מחקר במימון משרד החינוך, שבוצע על ידי פרופסור מירי שרף מאוניברסיטת חיפה בדצמבר 2021 הצביע אף הוא על נתונים מעוררי דאגה לפיהם קרוב ל-60 אחוז מקרב תלמידי בתי הספר היסודיים, סובלים מדכדוך קל ועד דכאון קליני חמור.
סולם, אילו תופעות בולטות מגיעות אל מוקד הסיוע?
"הסתגרות חברתית, רגרסיה וחוסר הצלחה לתפקד בתוך החברה, תחושת בדידות וריקנות, חוסר מוטיבציה לחיים, חרדות, כעסים, וזה גם מגיע לדיכאונות, מחשבות אובדניות, פגיעות עצמיות, שתיה, אלימות והתמכרות לסמים. המשפחות מתקשרות לרוב כשכבר אי אפשר להתעלם מהמצב יותר".
יש הבדלים בין בני הנוער למבוגרים?
"אצל בני נוער הפגיעה העצמית חמורה יותר ממבוגרים, בגלל ממד האומץ בגיל הזה. זה גם אחרת כשאתה חווה משבר נפשי לצד משבר של גיל ההתבגרות. אנחנו פוגשים הורים על סף השבר. הם שואלים 'מה קרה לילד האהוב שלנו, עד לפני כמה ימים הכול היה איתו בסדר גמור'. הקורונה הביאה גם למצב שהמשפחה כולה ביחד היא כמו פצצה מתקתקת. הרוב מתקשרים כשהילד כבר במצב שיש פגיעות עצמיות, חותכים ורידים, שורטים את עצמם, אנחנו רואים את זה מגילאי 12 ומעלה ולעיתים אף פחות".
אולי לא בכל הדברים האלה הקורונה אשמה?
"בהחלט. התקשרה אמא וסיפרה שהילד מבולבל בגיל ההתבגרות, הוא החליף בתי ספר וניסינו לעזור לה בחרדה שהיא חווה. הסברנו שלא בהכרח זה יושב על בריאות הנפש, אלא אולי זו תקופה חולפת. גיל ההתבגרות סוער ומבלבל, מנעד הרגשות משתנה, וזה משהו שגם חייבים לקחת בחשבון".
אתם מרגישים שהפעילות שלכם עוזרת?
"בעיני ההצלחות הם הכלים שמשפחה מקבלת. ההבנה שמותר להם להיות פגיעים, לחיות לצד ההתמודדות הזו. פנה אלינו אב שדיבר על חוסר יכולת להציב גבולות לבנים שלו. הם איימו שאם לא יקנה להם וודקה הם יפגעו בעצמם. כאן הייתה עבודה רבה בנושא הצבת גבולות, והצלחנו לעזור".
מיזם מהשטח
מי שיזמה את הקמת מוקד הסיוע היא אתי בן ששון. "המיזם עלה מהשטח. זיהיתי במסגרת עבודתי במרכז יה"ל את הצורך. זכרתי גם מהתמודדות אישית עם בתי לפני 25 שנים שלא היו מרכזי סיוע ולא היה עם מי לדבר גם אז הייתה בושה גדולה לדבר. עשיתי המון טעויות שרק החריפו את המצב. הרעיון לקו סיוע עלה לי כבר לפני שש שנים. ואז הגיעה הקורונה ואיתה קשיים ומצוקה גדולה. אנחנו רואים עליה של 25 אחוז בפניות".
וגם עלייה בסוגי הבעיות?
"בהחלט. יש פניות בנוגע לבדידות, חרדה, שתיית אלכוהול, יציאה משגרה. הקורונה החריפה את כל הדברים הללו".
בן ששון מלווה את המוקדניות. "המוקד מספק עזרה ראשונה לכל מעגל של מתמודד והכול תוך שמירה על אנונימיות וסודיות", היא מסבירה. "מי שמקבלים את הפניה הם בני משפחות של מתמודדי נפש, שעברו הכשרה. את הבעיות הם מכירים על בשרם וממש מסייעים מדם ליבם. היה מקרה של צעירה שהתקשרה עם מחשבות אובדניות ומצוקה גדולה. הרבה פעמים אתה רק רוצה מישהו שירגיע אותך, יוריד את סף החרדה, שיבין אותך וייתן תקווה. התגובות מחממות לב, מצדיקות את קיום הקו ואולי לעיתים גם מצילות חיים. שיחה אחת יכולה לתת תקווה, וסיוע גדול להמשך הדרך".
המוקד פתוח בימי חול בין השעות 18:00-22:00 03-9559596 כרגע בעברית, אולם בהמשך גם בערבית אמהרית ורוסית.
