גילי אברהמי, תלמידת כיתה י' בבית הספר הרב תחומי, נבחרה לאחרונה ליושבת ראש מועצת הנוער של חדרה. היא אמונה ביחד עם יתר חברי המועצה על פעילויות החינוך והפנאי של בני הנוער בעיר. לכבוד פתיחת שנת הלימודים נפגשה אברהמי עם מ"מ ראש עיריית חדרה בפועל, ניר בן חיים, לשיחה על מערכת החינוך בעיר, צרכי בני הנוער והעתיד.
אברהמי שאלה ובן חיים ענה. בעברו בן חיים למד בבית הספר בו לומדת אברהמי. אז קראו למוסד החינוכי "עמל". לימים הפך לבית הספר הרב תחומי.
אווירה משפחתית
בתקופה בה הייתי תלמיד עוד לא נולדו חטיבות הביניים והמעבר שלנו היה מכיתה ח' לתיכון", מספר בן חיים. "אני מרגיש שזה היה נכון, כי הגענו בוגרים. אתם מגיעים ממש ילדים לאינטגרציה בין בתי ספר, לשינוי משמעותי בחיים. אז גם הייתה תקופה אחרת. כולם הכירו את כולם בבית הספר שהיה קטן יותר, והייתה אווירה משפחתית. המזכירות הכירו את כולם. כיום קשה לי להאמין שמכירים כל ילד. היינו לומדים יחד למבחנים, היה הרבה יותר ביחד."
אברהמי הגיעה לרב תחומי מבית ספר גבעול. לדבריה, דווקא המעברים ההדרגתיים מבית ספר יסודי לחטיבה ומשם לתיכון, מקלים על השינוי: "יש לנו כיום בשכבה משהו כמו 400 תלמידים וברור שקשה להכיר את כולם. בבית הספר היסודי שלי גבעול למדו 300 ילדים. המעבר בין חטיבת הביניים לתיכון נכון בעיניי, ההדרגתיות של התהליך מקלה על ההלם".
אברהמי: יש משהו שלמדת בבית הספר שהקל עליך את המעבר לעולם המבוגרים?
בן חיים: "העולם השתנה מאוד מאז למדתי. בתקופתי היינו צריכים להתאמץ כדי ללמוד. נניח שהייתי צריך מידע בנושא לימודי, זה הצריך נסיעה באוטובוס לספריה העירונית מבית אליעזר. לחכות שם בתור, לחפש את המידע, לסכם. בילינו שם שעות בכל פעם. התחושה שלי שבגלל המאמץ כל מה שלמדתי ככה חקוק לי בראש. היום הכול זמין לכם בגוגל, אבל פחות זוכרים, כי אתם באלף דברים במקביל ולא התאמצתם יתר על המידה בשביל זה. אני מרגיש שמבחינה זו הכינו אותנו היטב. אצלכם קל יותר, לכולם יש טלפונים ניידים. אותנו לימדו לקרוא עם 'אלפוני', דנה נמה, דנה קמה. היום הילדים כבר שולטים באנגלית מגיל צעיר בגלל המסכים. כאן אני חושב שקצת נפלנו בלהתאים את שיטות החינוך, לילדים של היום".
יש דרך לשנות את זה כאן בחדרה?
"אני בהחלט חושב שהדרך ללמידה מהנה שתיצור חוויה טובה לילדים חייבת להיות שונה ולא רק פרונטלית, מורה עם לוח. אני חושב שצריך גם ליהנות מהדרך. אשתי סמדר הייתה מורה לגיל הרך ב'אור לטף' וב'אילן רמון' במשך 25 שנה, ככה שהנושא קרוב לליבי. כיום היא מדריכת מורים מטעם משרד החינוך ואני מבין את החשיבות של חווית ההצלחה ושל למידה מהנה בגיל הזה. ילד יכול להילחץ, ללכת אחורה ולוותר. עלינו להגיע לכל ילד. פעם הכול היה פרונטלי וכללי, היום מחלקים לקבוצות, לפי רמות התקדמות ועל מנת לצמצם פערים. ילד שיחווה כשלון במערכת החינוך, כל החיים יחוש כשלון. בני הנוער שלנו חכמים, בהרבה מובנים הם הרבה יותר מפותחים ומתקדמים. אם לא נאפשר להם חווית למידה, נאבד אותם".
אז התוכנית היא לגוון כמה שיותר בשיטות הלימוד?
"יש כמה סוגי בתי ספר בעיר. יש גבעול שממנו הגעת והוא דמוקרטי, יש בית ספר המשחק, בית ספר מכיל ומונטסורי, כלומר כמה סוגים של חוויות לימוד. נכון שבתיכון אין כל כך גיוון בשיטות החינוך והמערכת קצת יותר נוקשה, מאחר וזו התחנה שמובילה לחיים בוגרים יותר. אנחנו יכולים לקחת אתכם מגן ועד י"ב ולעטוף אתכם בחוויות והנאה, אבל כשתצאו לחיים יהיה לכם יותר קשה. לדעתי המצב היום שבכל פעם קצת יותר קשה מבחינה לימודית, זה משהו שמכין לחיים. מה שבטוח, יש דברים שנעלמו מן העולם ולא קיימים אצלכם. למשל עונשים שהיינו מקבלים, לכתוב 500 פעמים 'לא אפריע בשיעור'. אני אפילו לא יכול לדמיין את זה כיום".
לדברי בן חיים, גם בשיטות הלימוד הישנות היה קסם: "אני חושב שהיינו חברתיים יותר. הייתה לנו רוטינה קבועה אחרי בית ספר. היינו מכינים שיעורי בית ומשם הולכים למועדון 'יחדיו' ולקן של 'השומר הצעיר' לפעילות. כלומר כל היום היינו בחברה. בטלוויזיה היה ערוץ 1 עם שתי תוכניות וכולנו ראינו את אותן תוכניות. גם לא היו טלפונים להתקשר ולברר אם החברים באים למועדון. זה היה ברור שנפגשים במועדון. מקסימום הולכים לדפוק על דלת של ילד. לא היו גדרות בכלל, היום יש חומות. החיים ההם ייצרו הרבה ביחד, הרבה משפחתיות".
לצאת מהמסכים
אברהמי מספרת כי רוב מוחלט של חבריה פעילים בארגוני נוער ובתנועות נוער. בן חיים מדגיש את חשיבות תנועות הנוער בחיי בני הנוער בעיר: "אני הייתי בשומר הצעיר ובמועדון 'יחדיו'. היו פעילויות חינמיות כמו טניס וכדורסל וזה היה כמו מועדון חברתי. זה יצר קהילה. כיום יש הרבה יותר תנועות נוער ואני חושב שזה חשוב מאוד. אני עושה הכול כדי שתנועות הנוער יגדלו בעיר. יש קן חדש לשבט אילן בבית אליעזר, השבוע חתמתי על הקצאה לנוער העובד והלומד שיהיה להם מבנה ראוי. עד שהנוער יוצא מהמסכים, חשוב שיהיו לו רצף חינוכי. יש לנו מחלקת נוער וצעירים שמשקיעה הרבה כספים בנושא ואנחנו תומכים בכמה שיותר תנועות נוער. צריך לגרות את בני הנוער שיגיעו קצת יותר, כי החבר'ה שלנו היום מעדיפים מסכים ומפספסים את הקטע החברתי. החלום שלי כראש העירייה בפועל הוא שמחנות של התנועות יהיו ביער חדרה. חדרה צריכה להיות מטרופולין ושאנשים יבואו אלינו מכל הארץ, לא שאנו נייצא אנשים".
בן חיים: "העולם השתנה מאוד מאז למדתי. בתקופתי היינו צריכים להתאמץ כדי ללמוד. נניח שהייתי צריך מידע בנושא לימודי, זה הצריך נסיעה באוטובוס לספריה העירונית מבית אליעזר. לחכות שם בתור, לחפש את המידע, לסכם. היום הכול זמין לכם בגוגל"
אברהמי: להיות ראש עירייה זה משהו שחשבת עליו כתלמיד? כי לנו יש מגמות כמו דיפלומטיה ושגרירות שעוסקות בנושאים האלה.
בן חיים: "בתיכון היו לנו בסך הכול ארבע מגמות: חשמל ואלקטרוניקה שהיו מגמות עם בגרות, ומכניקה ומכונאות רכב ללא בגרות. כל הורה רצה מסלול בגרות לילדים שלו. אני למדתי במגמת חשמל. מה שלומדים בבית ספר זה לא בהכרח מה שמתעסקים בו בהמשך החיים. לא חשבתי שאהיה בתפקיד הזה כשלמדתי חשמל, אבל לפעמים החיים חזקים מאיתנו. הייתי יושב ראש ועד עובדים והיה מי שהאמין בי והגעתי להסתדרות כיו"ר המרחב ומשם לפוליטיקה. לדעתי צריכים להיות גמישים ולא ללכת נגד הזרם, כך אפשר להגיע למחוזות רחוקים. אשתי היא בין הבודדות שאני מכיר שמכיתה א' ידעה שהיא רצתה להיות מורה. אם תשאלי מורים שלי, הם היו משיבים לך שלהיות ראש עירייה לא היה הכיוון שלי בחיים. בצבא הייתי חשמלאי נגמ"שים ואחרי טיול של שנה במזרח נכנסתי לעבוד בעיריית חדרה כחשמלאי. אחרי עשר שנים כחשמלאי אתה לא חושב שתעשה משהו אחר. אז פיתחתי את התחום שלי. הפרויקט המרכזי שלי היה מיזוג מוסדות החינוך בעיר. את מאמינה שפעם למדו ללא מזגנים? כיו"ר ועד ראיתי שאני טוב בהקשבה לעובדים, בהכלה, בהבנה ובסיוע וגם אוהב את זה. משם הדברים התגלגלו".
מועצת הנוער מייצגת עשרת אלפים תלמידים, אתה למעלה ממאה אלף תושבים, יש לך טיפ איך מגיעים לכולם?
"צריך המון סבלנות, להקשיב לכולם ולעשות עבודת שטח. פעם נכנס למשרדי כיו"ר ועד עובדי העירייה עובד. דיבר חצי שעה, קם והלך. אמרתי לו: 'רגע, אתה לא רוצה שאנסה לעזור לך?' הוא השיב: 'רק רציתי שמישהו ישמע אותי'. פה הבנתי שגם אם לא פתרתי לו את הבעיה, רק הקשבתי, כבר הורדתי 20 אחוז מהתסכול. זה לא רק סייע לו, זה גם תרם לביטחון העצמי שלי וזה מביא אותך לשלב הבא. אם תעשי את זה, תמשיכי בתפקיד עד כיתה י"ב, כי כמו הפוליטיקאים, את נבחרת. את גם תלויה באחרים. אני מציע לך לא להיות סגורה בכיתה, אלא להגיע למי שלא מכיר אותך. הצלחה היא לכתת רגליים ולהיות בכל מקום עם כל קהילה והצרכים שלה. להגיד לך שזה קל? לא. אבל ההשקעה משתלמת".
קראו גם:
חדרה עברה שינוי מבחינת היצע בילויים לנוער, הבעיה היא שבערבים אין לנו איפה לבלות בעיר, חוץ מבסינמה סיטי. מה קורה עם זה?
"נוצרה פה תרבות של שנים שחדרתים לא מבלים בחדרה ומעדיפים לצאת החוצה. לכן גם יזמים ומשקיעים בתחום הזה לא כל כך באים. אני חושב שאם תהיה מאסה של תלמידים וביקוש, אנחנו נקדם את זה".
מה אתה מאחל לתלמידי העיר לרגל פתיחת שנת הלימודים?
"שיפתחו את השנה ברגל ימין, שיהיו בריאים ויצליחו. אתם דור מדהים ונבון והטיפ שלי אליכם הוא: אפשר לקחת משהו גם מהמבוגרים, עם הניסיון וחוכמת החיים שלהם והמחשבה שגם הם פעם היו בגילכם. ואת זה לשלב בעולם שלכם כיום".
