בשנה האחרונה חלה עלייה משמעותית בכמויות חתולי הרחוב והכלבים המשוטטים בחדרה. מדובר במפגע סביבתי הפוגע באיכות חיי התושבים אולם בראש ובראשונה מדובר בצער בעלי חיים.
פעילים למען זכויות בעלי החיים שמאכילים, מחלצים, מצילים, מסרסים ומעקרים חתולי רחוב קורסים תחת העומס ומשוועים לשינוי. "העירייה זכתה בתקציב של חצי מיליון שקלים בקול קורא של משרד החקלאות לסירוסים ועיקורים אבל היא מסמסה אותו", מסבירה עדי יעקובובסקי פעילה בולטת לזכויות בעלי החיים בעיר. "בינתיים בשטח בעיית החתולים הפכה לקטסטרופה",
גם בגזרת הכלבים המשוטטים המצב לא קל, בהיעדר הסגר עירוני פעיל, יש עליה בכמות כלבי הרחוב. ורד ברוך, מנהלת עמותת הכלביה מזהירה כי אם המצב יימשך חדרה תהיה מלאה בכלבי בר: "כמו שחיפה סובלת מחזירי בר שהופכים את הפחים ומשוטטים ברחובות, כך אני צופה שיקרה בעוד כשנה בחדרה עם כלבי הבר. כלבי בר הם כאלה שלמדו להתרחק מבני אדם וקשה מאוד לביית אותם. כבר כיום אני מקבלת קריאות עליהם באזור הווילג', באזור התעשיה ובאזור תחנת הרכבת. אף אחד לא רוצה למצוא עצמו מול להקת כלבי בר בחושך".
שלל בעיות הביאו את העיר למצב הקיים. פעילי זכויות בעלי החיים בעיר מסבירים כי הנושא כלל לא ברשימת סדרי העדיפויות של העירייה, מציינים כי למעלה משנה אין הסגר לכלבים משוטטים, אין מרפאה עירונית שתספק מענה במקרים דחופים, אין אכסניה עירונית לקליטת חתולי רחוב, אין רצף של עיקורים וסירוסים, ויש רק פקח אחד במחלקה הווטרינרית.
היעדר עיקורים וסירוסים של חתולי רחוב
"מדי בוקר הפלאפון שלי מוצף בהודעות מתושבם על גורים במכסה מנוע או חנות שנפל לתוכה גור חתולים", אומרת עדי יעקובובסקי, תושבת העיר ומפעילת דף הפייסבוק "קול החיות". "זה הפך למטרד רציני, והנה מסמסו בעירייה גם 'קול קורא' בסך חצי מיליון שקלים לעיקורים וסירוסים. היו לנו המון פגישות עם העירייה בשנתיים האחרונות. הם חייבים לעשות בדק בית במחלקה הווטרינרית. כיום אין עיקורים וסירוסים, אין לאן לקחת חתול עם רגל שבורה ויש הרבה חתולים פצועים מקרבות ייחום. האבסורד הוא שתושבים מפוצצים את המוקד העירוני בפניות בנושא, וגם אם בא פקח לאן הוא ייקח חתול או כלב משוטט? אין הסגר עירוני כבר למעלה משנה. לוקחים את הכלבים לאיגוד ערים וטרינרי שומרון, לא מתאמצים למצוא בעלים".
העירייה מפנה תושבים ל"חתוליה", עמותה פרטית שאינה מתוקצבת
על פי דיווחי הפעילים, החתוליה בבית אליעזר, עמותה פרטית, מחזיקה בכ-550 חתולים בשטח של כשלושה דונמים. "כמה הם יכולים להציל מחדרה, כשהם מקבלים גם מיישובים אחרים?", תוהה יעקובובסקי. "יש מכסה מסוימת שאסור להם לעבור, על מה כל העיר הגדולה הזו מסתמכת, על חתוליה פרטית? בחודשים האחרונים אישרו לנו לקחת למרפאה פרטית חתולים פצועים וזה עולה הרבה כסף לעירייה. זה גם לא כל כך עובד וזו התנהלות לא נכונה".
הכלביה הפרטית בסכנת סגירה
על פי הפעילים בשטח, מדיי שבוע הם מדווחים על לפחות 20 כלבים משוטטים ברחבי העיר, שקרוב לוודאי אינם מחוסנים.
"הפתרון הקל של העירייה במקום להקים הסגר חדש הוא להפנות לעמותות הפרטיות שקורסות מעומס", אומרת ורד ברוך מנהלת "הכלביה". "בהסגר יש תקן של עובדים, וטרינר, כלבנית, ואמור להיות לוכד. הם מקבלים שכר. הם יכולים ללכוד מ-8:00 עד 15:00. אבל מה קורה כשכלב משוטט או נדרס בשעות אחרות? אין פתרון. המון פעמים פונים אלנו לבקש עזרה. אני מניחה שיש גבול לכמה כלבים איגוד ערים וטרינרי שומרון יכול לקבל. הם לא יכולים לאכלס את כל משוטטי חדרה, אז בחדרה מעדיפים לא ללכוד, לא להתאמץ. העירייה במלכוד, ההסגר נסגר לפני למעלה משנה והיא לא מוצאת עדיין את המשאבים והרצון להקים הסגר חדש. המצב כרגע מעמיס עלינו. כל מי שמוצא כלב מתקשר אליי. גם העירייה עצמה מפנה אליי. ואני לא יכולה להכניס כלבים לא מחוסנים וגם אין כבר מקום. בגלל העומס, אני לוקחת כלבים הביתה".
ברוך מדגישה כי צוות המחלקה הווטרינרית מסייע לה ככל יכולתו: "ד"ר יורם ולטר, הווטרינר העירוני, מגיע אחת לחודש לכלביה בהתנדבות למשמרת וצילה סלמה הכלבנית עושה עבודת קודש, אבל זה לא במסגרת הסגר מסודר וזו בעיה. צריכה להיות מרפאה שהעירייה מממנת. יש מחלקה וטרינרית שמקבלת שכר, אבל העירייה מעמיסה על העמותות. אנשי ההסגר מנסים לעזור אבל מישהו מקודקודי העירייה צריך דחוף לקדם את תחנת ההסגר. אמרו לנו שזה יקרה אחרי החגים ובפועל כלום. לכלביה יש צו פינוי מקק"ל ולנו הובטח לנו מקום בהסגר. אם אנחנו סוגרים, הכלבים שלנו יהיו באחריות ראש העירייה בפועל ניר בן חיים וד"ר יורם ולטר. בעלי החיים פשוט לא בסדר העדיפויות של העיר וחבל כי עוד מעט זו תהיה הבעיה של כולם. הכלבים המשוטטים ליד הרכבת יכנסו לחצרות ויחפשו אוכל. בעוד שנה מהיום יהיה פה מפגע תברואתי של כלבי בר, כמו שהיה לפני 14 שנה כשרק נכנסנו לכאן".
בעניין חתולי הרחוב אמרה: "אנחנו אוספים חתולים, אבל הם מקבלים סטרס כאן, אז מתנדבות שלנו לוקחות אותם לבתיהן ומנסות למצוא להן בית. בחתוליה יש וטרינר שעובד 90% בהתנדבות, אז תנצלו את זה ותסבסדו חזק את החתוליה. מי שרואה שנה קדימה, מבין שהולך להיות פה תוהו ובוהו. חתול לא תוקף. אבל להקת כלבי בר, זה משהו אחר לגמרי".
מחסור בתקציב במחלקה הווטרינרית
ליאה בראל, תושבת חדרה ופעילה בולטת לזכויות בעלי חיים בעיר, מספרת: "כמו שזה נראה למחלקה הווטרינרית אין מספיק תקציבים ותשתיות. אין הסגר או מרפאה להביא אליה חתולים פצועים. בנוסף, יש פקח אחד לעיר כל כך גדולה, שזה מצב לא הגיוני. המטרה של כולנו היא שלא יהיו חתולים ברחוב. עדי ואני נלחמנו והעירייה זכתה בחצי מיליון שקל של משרד החקלאות לעיקורים וסירוסים, זה נפל בין הכיסאות ו-2500 חתולים לא סורסו ועוקרו".
הנטל נופל על התושבים
בעקבות המצב מי שנדרשים לטפל בבעיות שהעירייה צריכה לפתור הם תושבים. "אני לא אוהבת להאכיל חתולים, זה לא כיף לי ואני לא רוצה לבזבז את הכסף שלי על אוכל לחתולים ועל טיפולים ועיקורים", מספרת בראל. "יש פינות האכלה בעיר, שהתחילו עם שניים-שלושה חתולים והיום יש בהן 150-200. זה עניין של הרבה כסף, לריב עם תושבים. היום כשאני רואה שאצלי בפינת ההאכלה יש חתולה הריונית ועוד חודש וחצי יהיו לה ארבעה גורים שימליטו עוד, אני רצה לעקר אותה. לפחות בחתוליה לוקחים לנו מחיר ממש נמוך וזה עוזר לנו. אמא שלי הייתה מאכילה וממנה הבנתי מה זו חמלה. יכולתי לחיות יפה מאד עם ה-2000 שקלים שאני מוציאה על החתולים בחודש, אבל הלב כואב. אספנו גורים במצבים שקשה לתאר, תלושי גפיים. שלוש שנים שאני במלחמה הזו ומקווה שיהיה לה סוף טוב".
בשבוע שעבר התקיימה פגישה בין פעילי בעלי החיים לבין מ"מ וסגן ראש העירייה מלכיאל אלבז וסגן ראש העירייה רומן גישר ובנוכחות נציגי המחלקה הווטרינרית. "נראה לנו שהם באמת הבינו את המצוקה וששינוי חייב להיות מיידי ומקיף מאוד", אמרו הפעילות.
קראו גם:
"פנו אליי פעילות בעלי חיים", אומר אלבז. "ירדנו לשטח לחתוליה וראינו איך מטפלים שם ב-550 חתולים מכל הלב. אני מכהן כיושב ראש ועדת התמיכות ורומן גישר חבר בוועדה ובכוונתנו לדאוג לכך שתהיה הכרה לצורך תמיכות בבעלי חיים כמו שיש בנושאי תרבות, דת וחינוך. שירותי הווטרינריה שלנו צריכים להשתכלל ואנחנו מבקשים לראות האם המלצות משרד החקלאות ביחס לגודל עיר אומרות שעלינו לאייש עוד וטרינר. בשבוע הבא, תתקיים פגישה בנושא אצל ראש העירייה, שם נדבר על כל הנושא הארגוני, נדבר על ההסגר, על מרפאה רשותית. ננסה לתקן את העוול הזה שהיה במשך שנים".
"ראשית בשם תושבי העיר צריך להודות לעמותת החתוליה שם ביקרנו עם ראש העירייה ואנשי המקצוע", אומר גישר. "הכוונה שלנו שיהיה תקציב עירוני לחתוליה, או שייכנס לספר התקציבים ויהיה צבוע או דרך תמיכות, אנחנו עדיין לא יודעים איך, אבל עובדים על זה".
מהעירייה נמסר: "לאחרונה קיים ראש העירייה בפועל, ניר בן חיים, סיור מקצועי בחתוליה יחד עם סגניו רומן גישר ומלכיאל אלבז בשיתוף פעילי בעלי החיים בעיר ונציגי עמותות. ראש העירייה הנחה את גורמי המקצוע להכין תוכנית לרפורמה בתחום הווטרינריה וטיפול העירייה בבעלי חיים ברחבי העיר. לטובת גיבוש התכנית קיימו סגני ראש העיר רומן גישר ומלכיאל אלבז פגישה עם פעילי בעלי החיים בעיר והצוות המקצועי. בימים אלה העירייה מקדמת תכנון לבניית כלביה חדשה ואף הוקצה שטח לכך. ככל שנדרש המחלקה הווטרינרית פונה לשירותי הסגר חיצונים ולמרפאות איתם נמצאת העירייה בהסדר".
