כשפרצה המלחמה לחצה משפחתה של הליצנית הרפואית שרלן, המכונה אצ'ום, לטוס לצרפת עם התינוקת הרכה, שהיתה רק בת חודש וחצי ועם הבן בגיל שלוש, ולהתרחק מהסכנות בארץ.
אלא ששרלן, המתגוררת בחדרה, בחרה אחרת. היא השאירה את בנה בן ה-3 אצל חברים, העמיסה על המנשא את בתה התינוקת הרכה, ויצאה לחזק את רוח המפונים מיישובי עוטף עזה, בעזרת האף האדום שלה, הבגדים הצבעוניים, ניסיונה וכישוריה כליצנית רפואית.
"אני מניקה ומתכננת את שעות האכלה לפני ההגעה לריכוזי המפונים מהעוטף, על מנת שאחרי האוכל היא תהיה עייפה ותישן, ואני אצליח להתרכז בהרמת המורל של הילדים והמבוגרים", היא מספרת. "אבל כמובן קורה שהיא מתעוררת ואפילו בוכה. אני משתדלת להרגיע אותה בעזרת ליטוף, נשיקות, או בעזרת נענוע על הידיים, או הנקה. קורים לי דברים מצחיקים, כי התינוקת מושכת הרבה תשומת לב, אי אפשר להישאר אדישים לסיטואציה. הילדים מבקשים לתת לה מתנות ולשמח אותה ונשים מציעות לי לשמור עליה. אני שומעת המון תגובות חיוביות של הודיה מהמפונים. מתרגשים מזה שלמרות התינוקת במנשא, אני מתאמצת ומשמחת בזמן הקשה הזה".
שרלן, או בשמה כליצנית רפואית אצ'ום, הצטרפה לפני כשנה לעמותת רופאי החלום - עמותת הליצנים הרפואיים. עד הלידה, עבדה בבית החולים בני ציון בחיפה.
מה אומר בן הזוג?
"הוא מפרגן מאוד ומעודד! גם הוא מעורב ומתנדב במתן טיפולים ברפואה סינית לתושבי היישובים המפונים מעוטף עזה שבטראומה".
קראו גם:
צור שריקי, מנכ"ל עמותת רופאי החלום אומר: "אפשר לכתוב ספר שלם על הפעילות של הליצנים הרפואיים להרמת המורל בקרב התושבים המפונים מעוטף עזה והפצועים בבתי החולים. מבוגרים וודאי ילדים, שחוו תופת וזוועות, מצליחים לראשונה מאז שבת המקוללת - לחייך ואפילו לצחוק, לשחרר מועקות קשות מהלב ולשחרר מוגלה. בבתי החולים מתרחשים הרבה מאוד אירועים מרגשים. למשל חיזוק מורל של נשים לאחר לידות, שבתנאי מתח מתקשות להניק. הליצנים הרפואיים נמצאים במחלקות כדי לתמוך, לחזק, להפיג מתחים, הליצנים הרפואיים גם מלווים ילדים ואף מבוגרים לבדיקות מלחיצות, מסייעים בריכוך הפחד של התמודדות עם פרוצדורות רפואיות שונות. אנחנו מקבלים תגובות חמות, חיבוק ואהבה. זה מטעין באנרגיה וברצון לתרום ולסייע".
