זה קרה לפני שנה וחודשיים. בתאריך 11/5/2022 נדרסה למוות רחל טוויל (76) מגבעת אולגה, על ידי רכב גרר שהיה בשירות העירייה. התאונה המחרידה זעזעה עיר שלמה לאחר שסרטונים מזירת התאונה הופצו ברשתות.
4 צפייה בגלריה
נטלי, אשר ואילנית עם תמונת אימם. "היא הייתה בריאה, חייכנית וצלולה"
(צילום: אלעד גרשגורן)
לאחרונה החליטה המשטרה לסגור את תיק החקירה בנוגע לאירוע. ההחלטה עוררה זעם בקרב ילדיה של טוויל. "לא נשקוט עד שהאחראים יתנו את הדין", הם אומרים. "כל ההתנהלות של המשטרה והעירייה היא כאילו נהרג חתול ולא בן אדם. איש לא נתן את הדין. כל האירוע צולם מכל זווית, ואומרים לנו שאין ראיות? לא ניתן לזה לקרות".
במכתב סגירת התיק שנשלח מיחידת הבוחנים חדרה מחוז חוף למשפחה בתאריך 27/6/23 נכתב: "ראשית, ברצוננו להביע צער על מותה של רחל טוויל ז"ל. הנני מתכבד להודיעך כי חקרנו את נסיבות התאונה, התיק נסגר ואין הוכחות מספקות להביא לפלילים. הנך רשאי להשיג בפני פרקליט המדינה על סגירת התיק בתוך 30 יום מתאריך קבלת מכתב זה. מי ייתן ולא תדעו עוד צער".
המשפחה הכאובה הגישה באמצעות בא כוחה ערר נגד החלטת המשטרה ובנוסף היא גם דורשת שהתיק ייחקר מחוץ לתחנת חדרה. במקביל מתנהל גם הליך אזרחי נגד חברת הביטוח של רכב הגרר.
בבוקר ה-11/5/22 התקשרה רחל טוויל לבנה אשר (48) לאחר שגרר הגיע לקחת את רכבו שעמד ברחוב הגליל בו מתגוררת המשפחה. בסרטונים נראית טוויל כשהיא מדברת עם נהג הגרר ללא הצלחה ועם הפקחים. במהלך ניסיון להגיע לנהג נדרסה רחל על ידי הגרר.
"הייתה תלונה על הרכב שלי ושלחו פקחים על אזרחי", אומר הבן אשר. "איך אפשרו לרכב גרר כזה גדול להיכנס בנסיעה לאחור באין כניסה ברחוב כזה צר? הפקחים היו על אזרחי, אימא לא יכלה לדעת מי הם. הם לא עמדו מאחורי הרכב או מצדדיו כדי להגביר את הבטיחות. הם גם עזבו את המקום עוד לפני שהגרר יצא".
אשר, ששהה באותה העת בחולון, שמע באמצעות הטלפון את התאונה מתרחשת בזמן אמת. "ברגע שהוא דרס אותה שמעתי צעקות ושמעתי שאומרים לנהג 'תחזור אחורה'. מאז איש בעירייה לא פנה אלינו, לא הפקחים ולא הנהג. כאילו זה לא קרה. איש לא ביקש מאיתנו סליחה. קשה לנו. איבדנו דבר מאוד יקר. אבינו נפטר לפני שלוש שנים ואימא לקחה עליה את תפקיד ההורה באופן טוטאלי ואז היא נעלמה. היא לא הייתה חולה. היא הייתה בריאה, חייכנית וצלולה. זה קשה לעיכול".
אשר מוסיף: "לא רק שאנחנו מזועזעים מההתנהלות של העירייה, עכשיו המשטרה סוגרת את התיק ומוכיחה לנו שצדק לא נעשה פה. איך ייתכן שהמשטרה לא לקחה צילומים שלנו? של השכן? לא חקרה את האחים שלי, את השכנים שראו ורוצים לתת עדות. לתחושתנו המשטרה לא רוצה להגיע לחקר האמת. הנהג שוחרר עוד באותו היום, הפקחים עובדים כרגיל. איך לא בא אף אחד מהעירייה לנחם, להביע חרטה".
במשפחת טוויל תשעה אחים. שש בנות ושלושה בנים, אחד מהם נפטר. במשפחה מתוסכלים מאוד מסגירת תיק החקירה.
אילנית שמחון (51) בתה של רחל טוויל מספרת: "ביום האירוע לא הבנו מה קורה, היינו בסערת רגשות, אבל קיווינו שהמשטרה תעשה את העבודה שלה ואז היא סגרה את התיק. זה כואב לנו. הנהג חופשי כאילו כלום, הפקחים גם. אמא הייתה אישה חייכנית, אהובה על כולם, מלאת חיים, יכלה בשקט לחיות עוד כמה שנים טובות ולהנות מהילדים, הנכדים והנינים שלה. הגעגועים הם אינסופיים. כל בוקר היא הייתה מתקשרת אליי ואומרת 'בואי, אני מחכה לך' וככה גם בשבתות ופתאום ריק".
איך נודע לך על התאונה?
"הייתי במשמרת מ-6:00 בבוקר בעבודתי בבית החולים הלל יפה. בשעה 10:00 בערך הרגשתי רע בלי סיבה והתיישבתי רגע לנוח. בדיוק אז צלצל הטלפון ואחותי אורלי הייתה על הקו ואמרה לי 'אמא נפלה, בואי מהר'. חשבתי לתומי שהיא נפלה מהקלנועית והייתי מבוהלת מאוד. כשהגעתי לרחוב ראיתי אמבולנסים, מנוף, משטרות וכביש סגור. רציתי להיכנס כדי לבדוק מה עם אמא והשוטרים לא נתנו לי. אז התפרצתי לכביש. השוטרים תפסו אותי, אבל הספקתי לראות אותה מתחת לגלגלים. השתוללתי. זה היה מראה מאוד קשה. נאלצתי יחד עם אחותי נטלי ללכת לזהות את הגופה. כל המשפחה שלנו בפוסט טראומה. אני כל כך מתגעגעת אליה. לצערנו יצא שהלוויה שלה הייתה ביום האזכרה של אבא שלנו".
"אמא הייתה הדבר הכי חשוב לי בעולם והייתי קשורה אליה מאוד", מספרת הבת נטלי טוויל (46). "אפילו שכרתי בית לידה כדי להיות קרובה אליה. חזרתי ממשמרת לילה בהלל יפה והלכתי לישון. התעוררתי מדפיקות בדלת של אחותי אילנית שאמרה לי 'קומי, אמא מתה'. מאז אני לא נרדמת בלילות. קשה לי מאוד והיא חסרה לי בטירוף. גם ילדי לקחו את זה מאוד קשה. היא הייתה סבתא פעילה ואהובה. הילדים ממש השתגעו מצער".
בני המשפחה מבהירים כי חשוב להם להילחם לא רק עבור צדק לאימם, אלא גם במטרה שמקרים עתידיים לא יסתיימו בצורה דומה. "אנחנו רוצים שהדבר הזה לא יקרה לעוד משפחות", מסביר אשר, הרוח החיה מאחורי הניסיונות לפתוח מחדש את תיק החקירה. "התיק לא היה נסגר אם זה היה קורה במשפחה אחרת, אמידה יותר או מאזור מגורים טוב יותר ומחתך סוציו-אקונומי אחר, זה די ברור לנו שזה מה שקרה כאן".
מיטל סולוב (45) היא צעירת האחים במשפחה. "אנחנו כואבים מאוד את מות אמנו ברמה שלא ניתן בכלל לתאר", היא אומרת. "אנחנו מרגישים זלזול. בהתחלה הרדימו אותנו במשטרה. היינו בסערת רגשות וסברנו שהעניין נחקר ופתאום קיבלנו הודעה שהתיק נסגר בגלל חוסר ראיות. איך חוסר ראיות? האירוע צולם מהרבה זוויות. איבדתי את היקר לי מכול ואני מאוכזבת מאוד מהטיפול. אנשים צריכים לתת את הדין. אמא לא הלכה סתם".
קראו גם:
הבת אורלי וקנין (57) נחשפה למראות הקשים בשטח לאחר התאונה. "הייתי בחופשת מחלה בבית ומישהי שעבדתי איתה התקשרה ואמרה לי 'בואי דחוף, אמא שלך לא מרגישה טוב'", היא משחזרת. "הגעתי לרחוב שלה מהר והוא היה סגור. אמרתי לשוטר 'אמא שלי מרגישה לא טוב, תן לי להיכנס' והוא נתן לי. נכנסתי אליה הביתה, חיפשתי אותה ולא מצאתי. יצאתי החוצה ופתאום אני רואה אותה מתחת למשאית. רצתי לכיוונה, שוטר הדף אותי והתמוטטתי. עד היום אני בטראומה. התחושה שלנו היא שעושים מאיתנו צחוק".
אשר, שהיה על קו הטלפון עם אימו בזמן אמת אובחן כסובל מפוסט טראומה: "אי אפשר לתאר את הצער שנגרם לנו ועוד מוסיפים לנו צער עם ההתנהלות המשטרתית וזו של העירייה. לא אשקוט עד שכולם יתנו את הדין. אדם נותן סטירה ומקבל כתב אישום אז אדם שדורס למוות, יוצא זך וטהור?"
מעיריית חדרה נמסר: "ההתקשרות לצורך העמדת שירותי גרירה לפינוי גרוטאות התנהלה באמצעות החברה הכלכלית".
מהחברה הכלכלית נמסר: "ההתקשרות עם הגרר לצורך העמדת שירותי גרירה לעירייה, התנהלה בהתאם לכל דין ובהתחשב בהיקף ההתקשרות. ההתקשרות עם הגרר המעורב הופסקה".
מהמשטרה נמסר: "משטרת ישראל משתתפת בצער המשפחה. עם קבלת האירוע נפתחה חקירה שהתנהלה בצורה מקצועית ביחידת הבוחנים. כאשר מהחקירה לא היה ניתן לקבוע את מידת האשמה של הנהג. בימים אלו הוגש ערר ליחידה החוקרת והוא ייבחן על ידי הגורמים המוסמכים".
