ריקה אל עמי דדון, בת 52 מכרכור, נשואה ואם לשלושה ילדים. היא גדלה בקיבוץ סעד, אחד היישובים בדרום שתושביו פונו מאז החלה הלחימה.
"כשהחלו הדיווחים על כניסת מחבלים ליישובים מאוד נלחצתי", היא מספרת. "אמי בת ה-86 גרה לבדה בקיבוץ. היא הייתה סגורה בממ"ד במשך כל השבת ודאגנו מאוד לשלומה. למזלנו, המחבלים לא הצליחו לחדור לקיבוץ ולמחרת, אחיי נסעו להביא אותה משם. עכשיו היא נמצאת עם יתר המפונים של הקיבוץ במלון בים המלח".
לפני חמש שנים השתחררה ריקה משירות צבאי בקבע. היא שירתה כקצינת חינוך ועסקה בגיוס, שיבוץ וקידום אוכלוסיות מיוחדות כמו עולים חדשים, נוער בסיכון ועוד. באפריל 2019 החלה ללמוד סיעוד בבית הספר לסיעוד של "הלל יפה". עם סיום הלימודים בספטמבר 2021, עבדה במחלקת פנימית קורונה ב"הלל יפה" ולאחר מכן עברה הכשרה בטיפול פליאטיבי והוצבה כאחות מוסמכת במחלקת נשים.
מאז החלה המלחמה, חיפשה ריקה להתנדב במה שרק אפשר. היא סייעה למשפחה שהאם חולה והאב גויס למילואים, בישלה לחיילים, אספה תרומות בגדים למפונים ואף הגיעה לנחם משפחות של נופלים שכלל לא הכירה. באחת ממשמרות הערב שעשתה במסגרת עבודתה כאחות מוסמכת במחלקת נשים, התאשפזה קצינה המשרתת בחיל החינוך, אותה ריקה הכירה במסגרת השירות המשותף. קצינות בכירות מהחיל הגיעו לבקרה והופתעו לראות כי אחת האחיות במחלקה היא לא אחרת מאשר הקצינה הבכירה ששירתה איתן לפני כחמש שנים. כתוצאה מהמפגש המרגש ביניהן, בו ציינה ריקה כי הייתה שמחה לחזור ולהתנדב למילואים, הוצבה ריקה בחמ"ל תל השומר כנציגת חיל חינוך באגף כוח אדם. מזה כחודש, מתמרנת בין עבודתה כאחות להיותה קצינת חינוך במילואים.
"לחיל החינוך יש משימות חשובות מאוד בזמן מלחמה, בין אם על ידי העברת חומרי הסברה למפקדים אודות מטרות המשימה, לכידות, דגשים ערכים וכלה בתכנון וארגון פעילות הפוגה ללוחמים. אחד מעיקרי המאמצים של החיל הוא תמיכה באוכלוסיות המפונות. כל המורות חיילות והמש"קיות הוראה נמצאות במרכזי הפינוי ומסייעות לגורמי החינוך בכל דבר. בתחום החקלאות - בכל יום מתארגנים מאות חיילים שיוצאים לשטח על מנת לסייע לחקלאים. חיל החינוך למעשה מסייע למאמץ המלחמתי בכל צורך שעולה, בין אם על ידי איוש מוקדים טלפונים, אריזות מנות קרב, תיאום כוחות למשימות שונות ועוד".
קראו גם:
"לא תיארתי לעצמי שאחזור לשרת כקצינת חינוך במילואים. אני שלמה עם השינוי המקצועי שעשיתי ומרגישה שמצאתי את הייעוד שלי - כאחות. אני אוהבת את האינטראקציה עם המטופלים, האחריות לשלומם, להדריך אותם ולסייע בכל דבר ועניין. בחודש האחרון עוברים עליי ימים עמוסים מאוד אבל למרות הקושי, יש לי תחושת סיפוק אדירה ואני מרגישה שאני תורמת מעצמי ומהיכולות שלי - הן בעבודה והן בצבא".
