ההורים שביננו בוודאי שישפשפו את עיניהם למראה מערכת השעות של חלק מתלמידי בית הספר הדמוקרטי "גבעול" בגבעת אולגה. ככה, בין שיעורי המתמטיקה ללשון, משובץ במערכת השעות לא פחות משיעור "ג'ודו". אתם קוראים נכון. שיעור הג'ודו אולי ממחיש הכי טוב איך הפך בית ספר הדמוקרטי "גבעול" לאחד מבתי הספר הכי מבוקשים בסביבה. הביקוש לחינוך הדמוקרטי הולך וגובר אבל גם בבית הספר לא נחים על זרי הדפנה ומביאים חידושים כל הזמן.
ב"גבעול" זיהו את הפוטנציאל של מאמן הג'ודו החדרתי רביב ראופמן, שעושה בשנים האחרונות חיל בתחום באזור חדרה והשרון, והביאו אותו ישר למזרונים של בית הספר. השיעורים שלו אגב הם "סולד אאוט" כאשר כמעט ולא נשאר מקום בכיתה במהלך השיעורים.
ראופמן, גדל בנתניה, הוא תושב חדרה ב-20 השנים האחרונות. את קריירת הג'ודו שלו החל בשנות ה-80'. בגיל 16 עשה קורס מדריכים בווינגייט ואף הגיע לדרגה של ספורטאי מצטיין אך החליט לוותר וללכת ליחידה קרבית. לאחר שהשתחרר, למד שנתיים נוספות בווינגייט וקיבל הסמכה למאמן.
-
הדרך אל הג'ודקאים החדרתיים לא הייתה פשוטה. "אף פעם לא פתחתי מועדון בחדרה, יצא לי לשבת עם העירייה אבל זה לא הבשיל", הוא נזכר ואומר: "מחזיק תיק הספורט בזמנו אמר לי – 'זה לא מה שאנחנו מחפשים, טוב לנו בבינוניות שלנו'. אמרתי שלא אלחם וזנחתי את הרעיון".
השינוי הגיע לפני כשש שנים. "הבן הגדול שלי שהיום הוא חייל, היה טוב בג'ודו. הוא היה במועדון בגבעת חיים והוא מיצה את עצמו שם. ככה הגענו למועדון של אורן סמדג'ה באבן יהודה. נוצר שם איזשהו חיבור טוב, לא הייתי מעורב תחילה מלבד להביא את הילד לאימונים. הכרתי את אורן מהעבר אבל לא מעבר לזה. באיזשהו שלב באחת התחרויות, הם נתקעו בלי מאמן שיכול היה לשבת על הספסל עקב חוקי הג'ודו. הם פנו אלי, עשיתי את זה ונוצרה כימיה מטורפת. משם התחלתי לאמן את המועדון באבן יהודה במה שהפך לחיבור מצוין".
הרים את הכפפה באולגה
ראופמן החל לאמן את המועדון באבן יהודה, שנחשב כיום לאחד הטובים ביותר באירופה. את הדרך לאולגה עשה ראופמן לפני כשנתיים. "הייתי בכל מיני מקומות באזור אבל החלטתי להרים כפפה. פתחתי את העיניים וראיתי לאן מערב חדרה מתפתחת. יש פה פוטנציאל. לקחתי את זה באופן פרטי, אורן סמדג'ה עמד מאחורי, פרגן ונתן את הבוסט הראשוני. כך הוקם מועדון הלה"ב גבעת אולגה (הלה"ב – העמותה למען הגינות בספורט) כמועדון ג'ודו".
לראופמן ושלושת ילדיו יש חיבור טוב עם בית ספר "גבעול" הדמוקרטי בשכונה. "גם בית הספר זיהה אותי ואת היכולות ונכון להיום אני מלמד פעמיים בשבוע ג'ודו במסגרת בית הספר. זה הפך להיות השיעורים הכי מבוקשים בבית הספר. אני מלמד מגיל הגן ועד י"ב, כולם לומדים אצלי ושיעורים מפוצצים בתלמידים".
בין היתר מלמד ראופמן ג'ודו, הגנה עצמית לבנות ועוד. התלמידים מעידים על אווירה אחרת בבית הספר בכלל ומהג'ודו בפרט.
-
ג'ודו כדרך חיים
מועדון הג'ודו החדרתי התחיל לפני כשנתיים עם 6 ילדים. היום הוא מונה 4 כיתות של כ-20 ילדים בכל כיתה, גידול עצום בביקוש לג'ודו בעיר, במה שמתחיל לתת את אותותיו גם בקרב הקהל הרחב בעיר ונכנס יותר ויותר למודעות.
"השנה האחרונה הייתה שנת אולימפיאדה, מה שנתן חשיפה טבעית גם לג'ודו", מציין ראופמן. "ספורטאים כמו שגיא מוקי, ירדן ג'רבי ואורי ששון עשו שירות נהדר לג'ודו וחשפו אותו לקהלים חדשים. הג'ודו זה לא רק ספורט, זה דרך חיים ואנו רואים את זה במועדון שלנו כאשר המון חבר'ה נהדרים משתלבים בסוף ביחידות מובחרות בצבא".
ג'ודו הוא לא רק מקצועני אלא גם דרך חיים נכון?
"יש אנשים שבוחרים לעשות 'חוג' פעמיים בשבוע. השנה, בעקבות הביקושים, פתחתי אפילו קבוצת מבוגרים כשהגיל הממוצע שם הוא 40 ומעלה".
מה אפשר לקבל בחוג שכזה?
"אתה לומד להכיר את הגוף שלך – לטוב ולרע, מה הוא מסוגל ואיך להפעיל אותו נכון, הרוב לא יודעים את זה. ג'ודו הוא ענף ספורט כיום, אבל הוא נולד כאומנות לחימה שם הכבוד היה הדבר החשוב ביותר. כבוד בן לוחם למאמנו, בין לוחם ללוחם, לחיצת היד אחרי הקרב ועוד.
"עבודת הגמר שלי בקורס מאמנים הייתה על השפעת ג'ודו על ילדים היפראקטיביים, ואני רואה את זה על המזרון. אתה אומר לילד לך 'תקרע' את השני, אבל ברגע מסוים תעצור, תן קידה, תלחץ את היד ותחבק את היריב. אתה מותח את הגבולות וזה עושה את העבודה שלו. אתה לומד לעמוד באתגרים, עובד על ערכים".
-
בתכנון: מרכז מצוינות לג'ודו
ראופמן מחובר עם כלל הנהלות בתי הספר באולגה, וזה עובד טוב לשני הצדדים. "אם אני שומע על תלמיד שלי שעשה משהו לא בסדר, נהג באלימות או כל דבר אחר – הוא לא נכנס למועדון שלי. מי שנכנס למועדון יודע שהוא צריך לעמוד בקריטריונים קשים של אי אלימות וכבוד לבני אדם".
מי מהג'ודוקאים יצאו תחת הדרכתך למקומות גבוהים יותר?
"יש לנו את דור העתיד שמתאמן איתנו פעם בשבוע ב'אימון נבחרת'. באופן כללי, מהמועדון באולגה יש שתי בנות שמושכות אותנו למעלה- אורי רותם וליאור ראופמן – בתי. שתיהן בנות 132, הן מפציצות בכל תחרות אפשרית כולל תחרויות לחו"ל. במועדון באבן יהודה, שהוא הגרעין והלב, מתאמנים שגיא מוקי אלוף אירופה, חמישי באולימפיאדה האחרונה, טוהר בוטבול החדרתי שעושה חיל לאחרונה עם מקום שני באליפות אירופה האחרונה עד גיל 23".
"אנחנו שואפים לפתח את דור העתיד", מסכם ראופמן, "האולימפיאדה האחרונה יותר מהכפילה את כמות הג'ודוקאים בישראל. בג'ודו אומנם קשה לעשות מיליונים כמו ערן זהבי בכדורגל, אבל אם לוקחים את איכות הספורטאים שמתקדמים בענף הזה – הם ברמה של מסי.
"אנו מנסים לבנות ולהקים מרכז מצוינות לג'ודו בחדרה. נפגשתי כמה פעמים עם חבר המועצה יניב דרי וזו המטרה. אושרה בזמנו הקמת אולם רב תכליתי בשכונת עין הים ומעבר לכדורסל אנחנו רוצים לקחת את אחד מאולמות המשנה ולהשתלב שם".
