לפני שהמקרנים והמסכים ייפתחו בקיץ הקרוב לטובת צפיה במשחקים האולימפיים בטוקיו כדאי שתכירו את הג'ודוקא רז הרשקו, תושבת נתניה ובוגרת האקדמיה למצוינות בספורט במכון ווינגייט, שתייצג את מדינת ישראל בתחרות היוקרתית ביפן במטרה להוסיף כבוד למדינה ולעצמה תואר נחשב נוסף. זאת לאחר שצברה מספר הישגים יוצאי דופן כמו מדליות בשלל תחרויות יוקרתיות. האחרונה הייתה בגראנד פרי מונטריאול ב-2019 המהווה חלק מהקריטריון האולימפי. בתחרות היוקרתית הזו זכתה הרשקו במדליית הכסף.
קראו גם:
החיבור לג'ודו
הרשקו בת ה-22 החלה את הקריירה בג'ודו כשהייתה בת ארבע.
"הייתי ילדה מלאת אנרגיות וגם דוד שלי, שני הרשקו, הוא מאמן ג'ודו אז זה התחבר", מספרת הרשקו, שכיום מתאמנת במכון וינגייט פעמיים ביום ושייכת למועדון מיטב נתניה. התחביב שהפך למקצוע לא נעצר עם גיוסה לצבא שם שירתה במחנה 80 כספורטאית מצטיינת כשמעבר לעיסוק בג'ודו היא מקפידה לנצל כל רגע פנוי לטייל ברחבי ישראל. "יש לנו מדינה יפה!", היא אומרת. בנוסף היא אוהבת לבלות עם חברים ולקרוא ספרים, תחביבים שבימים אלה זזו הצידה לטובת שהייה עם נבחרת הג'ודו בטשקנט אוזבקיסטן שם מתקיימת תחרויות הקריטריון למשחקים האולימפיים בטוקיו. "כרגע אני נמצאת בפנים ומקווה שזה יישאר ככה", אומרת הרשקו. "אני מתרגשת מאוד ואעשה כל שביכולתי להגיע לשם הכי מוכנה שאפשר".
ציינת את הקרבה המשפחתית למאמן הלאומי. זה בוודאי יתרון.
"נכון שהוא דוד שלי, אבל זה לא נותן לי שום יתרון או חסרון. הוא מתייחס אליי כמו לכל שאר חברותיי לנבחרת ולא בצורה יוצאת דופן מאחרות".
מה תגידי לאלו שטוענים שג'ודו ספורט גברי?
"לדעתי אין סיבה לחשוב ככה, ענף הג'ודו הוא אחד הענפים הבולטים בשוויון המגדרי, לגברים ולנשים יש אותם חוקים, אותם זמנים ואותם הקריטריונים. בנוסף זכייתה של ירדן ג'רבי תרמה רבות לחשיפת הג'ודו הנשי ולכן אין שום סיבה לחשוב ככה".
צריך להודות לג'רבי ויעל ארד שהפכו את הענף למוכר יותר לנשים?
"אני חושבת שכן, ענף הג'ודו הוא הענף שמביא הכי הרבה הישגים ותוצאות. זה הענף המוביל בארץ".
יותר חשיפה
מה השאיפות המקצועיות שלך לעתיד?
"להיות אלופת העולם ואלופה אולימפית".
לאחר הפרישה תרצי להמשיך בתחום אולי בתור מאמנת?
"יכול להיות, אבל כרגע אני מתרכזת רק בלהיות הספורטאית הכי טובה שיש".
ענף הג'ודו נשים מקבל מספיק חשיפה?
"אני חושבת שהענף מקבל חשיפה אבל תמיד אפשר יותר".
עד כמה הענף תורם לך בחיים האישיים?
"הג'ודו הפך למרכז חיי, הכרתי חברות לחיים, יש לי חוויות מכל העולם. בנוסף זה עוזר לי בחיי היום יום, בהתגברות על קשיים למשל. בג'ודו יש ערכים שאני בטוחה שלא הייתי מקבלת בשום מקום אחר".
אם לא הג'ודו מה היית היום?
"לא רואה את עצמי כרגע בשום דבר אחר חוץ מבג'ודו".
תשווי את ספורט הנשים בארץ ביחס לספורט הנשים בחו"ל.
"זאת בעיה תרבותית שמקבלת ביטוי בכל תחומי החיים וכך גם בספורט".
אם היית שרת הספורט, מה הדבר הראשון שהיית עושה?
"דבר ראשון זה להשוות בין התקציבים של הנשים והגברים".
מה מייחד את הג'ודוקאיות בישראל?
"זה מרגיש שאנחנו נבחרת אחת, תמיד שם בשביל השנייה תומכות ומעודדות ממש כמו משפחה."
מה היית משנה בהתנהלות הענף בארץ?
"באמת שלא הייתי משנה כלום".
מיהי המודל לחיקוי שלך?
"איבון בוניש, האלופה האולימפית מאולימפיאדת אתונה 2004, שאימנה עד לא מזמן את נבחרת הנשים של ישראל".
