כשאליאל פרץ נשאל לפני כשנה היכן הוא רואה את עצמו בעונה הבאה, הוא השיב ללא היסוס: "יש לי חלום להתקדם למועדון גדול ואני מקווה שזה יהיה בחו"ל. חשוב שזה יהיה במקום שאהיה שמח ומאושר בו". החלום הפך למציאות בחודש יוני האחרון, כשקבוצת וולפסברגר האוסטרית הודיעה רשמית על החתמתו לשנתיי
ם: "אנחנו גאים להחתים קשר ברמתו ולצרף את פרץ לפרויקט שלנו. הוא שחקן שחלמנו עליו ואנחנו מאושרים שהעסקה הושלמה", הכריז המאמן פרדיננד פלדהופר.
המזל הגדול
חודש לאחר מכן נחת פרץ באוסטריה. הוא התמקם והמשיך בלימודי הגרמנית שהחל עוד בישראל. "כשהגעתי לאוסטריה המצב היה פה שונה, החיים עוד היו רגילים. מסעדות, תיירות, חנויות, הכל התנהל כרגיל", הוא מספר. לקראת חודש אוקטובר אוסטריה כבר נכנסה לסגר. "הכל התהפך והפך למסובך וקשה", מתאר פרץ את המציאות שנכפתה עליו. "המזל הגדול שלי זה שבת הזוג שלי, נטע, הגיעה לכאן. ככה הכל נראה הרבה יותר קל".
תסביר.
"בהתחלה לא היה לי פשוט להסתדרפה באוסטריה. עברתי רגעים קשים. התגעגעתי מאוד למשפחה שלי, שלא יכלה להגיע בגלל הקורונה, וגם אני לא יכולתי להגיע לארץ בגלל ענייני הבידוד. מצב לא פשוט, אבל בהמשך זה הפך לקל יותר".
ואיך החיים מעבר לקשיים?
"אני נמצא פה באתגר ובמקום חדש, כל יום חווה את החוויה הזאת. לצד הקשיים, כיף להיחשף לתרבות שונה ולהכיר אנשים חדשים ושפה חדשה. כשאין אימונים אני עושה אימונים אישיים. כשלא היה סגר נטע ואני טיילנו והסתובבנו, אבל עכשיו אנחנו בעיקר בבית".
"יחד איתי עזבו עוד שחקנים את חדרה. לוקח זמן להתחבר. הם נראים טוב יותר ממשחק למשחק. השנה הולך להם קצת יותר קשה"
את הקריירה החל פרץ בן ה־23 בהפועל צפרירים חולון, משם עבר למחלקת הנוער של מכבי ת"א. בהמשך, לאחר ששב מהשאלה לבית"ר ת"א/רמלה, הוא זכה לדקות משחק אצל הצהובים, כולל במסגרת האירופית. רק שהסגל הרחב של האלופה שלח אותו שוב להשאלה, הפעם לבני־יהודה, ומאוחר יותר לשנתיים בהפועל חדרה שרכשה מחצית מכרטיסו. בחדרה הפך פרץ לג'וקר. בסיום העונה שעברה נפרד מחדרה לטובת אוסטריה, כשהוא משאיר בור עמוק מאחוריו: "היה לי חלק די יפה בהצלחה של חדרה, ולא רק לי. זאת עבודה של כל המערכת", הוא אומר.
חדרה פתחה רע מאוד את העונה.
"אמנם עזבתי, אבל יחד איתי עזבו עוד שחקנים את חדרה. לוקח זמן להתחבר. הם נראים טוב יותר ממשחק למשחק. מאז שחדרה בליגת העל היא תמיד מועמדת לירידה. הצלחנו להבטיח את המקום שלנו בליגה מוקדם מהצפוי. השנה הולך להם קצת יותר קשה, אבל אני בטוח שהיא תשרוד הליגת העל".
התחלה מאכזבת
בחודש אוגוסט, בניסוי הכלים הראשון שלו בוולפסברגר, פתח פרץ בהרכב במשחק אימון מול ספרטה פראג וכבש את שער הבכורה שלו. אבל בספטמבר, במחזור הראשון של העונה, מול רד בול זלצבורג זה נגמר בשער עצמי והוא נאלץ לשבת על הספסל במחצית השנייה. "התחושה מבאסת ולא נעימה", הוא משחזר את הרגע המתסכל, "אבל ידעתי שפשוט היה לי חוסר מזל. לא נתתי לביטחון העצמי שלי להיפגע". ההוכחה לכך הגיעה לפני כשבועיים, פרץ חזר לחייך. הסיבה: הוא עלה מהספסל בדקה ה־61 במשחק נגד אלטאך, ולאחר 12 דקות בלבד מצא את הרשת וסידר לקבוצתו שלוש נקודות בניצחון 2:0.
יש הבדל משמעותי בין ליגת העל לליגה האוסטרית?
"יש הבדל בקצב המשחק וברצון של כל קבוצה לבוא ולנצח לעומת הארץ. בליגה הישראלית הקצב פחות גבוה, קבוצות מסתגרות יותר וחושבות איך לא להפסיד יותר מאשר איך לנצח".
ואיך אתה מתמודד עם השוני הזה?
"ההתקדמות שלי טובה. נחשפתי להמון דברים חדשים בליגה האוסטרית, צברתי ניסיון, אבל יש עוד הרבה לאן להתקדם".
והשאיפות?
"לקבל זימון לנבחרת ולהתקדם מאוסטריה לליגה בכירה יותר. חזרה לישראל לא עומדת על הפרק".
מישהו עוקב אחריך בנבחרת ישראל או יצר קשר?
"אני מאמין שמישהו עוקב אחריי, אבל לא יצרו איתי קשר כרגע".
חילופי הדורות אולי יגדילו את הסיכוי שלך?
"אני רוצה להאמין שכן. ולא בעקבות חילופי דורות, בעקבות היכולת שלי".
עד כמה אתה חושב שאתה יכול לתרום לנבחרת?
"יש לי הרבה מה לתרום, אם אוזמן. אבל חובת ההוכחה היא במגרש, לא בדיבורים".
