ב-31/5/21 תמלא שנה למותו של עתי פרי ז"ל, הפעוט בן השנתיים שטבע בבריכה בביתו בשכונת ברנדייס בחדרה. בני משפחתו של עתי נטעו לזכרו עץ זית שישמש כ"עץ מוצצים". בשילוט על העץ הודפסה גם תמונתו של הטרקטור שהפעוט אהב ומופיעה גם על מצבתו. הילדים שנגמלים מהמוצץ יוזמנו לתלות אותו על חוט בעץ המוצצים של עתי.
קראו גם:
בעוד חודש יתקיים לזכרו של עתי קורס החייאה ועזרה ראשונה לבעלי בריכות פרטיות, שמשפחתו של עתי מתכוונת להפוך למסורת שנתית. כבר בציון החודש לפטירתו, התקיים הקורס הראשון. נטשה ושרון, הוריו של עתי, מבקשים כעת להפוך את הקורס לא רק למסורת, אלא להפיצו גם במתנ"סים ובבתי ספר, כדי להציל חיים ולהעלות מודעות לנושא.
לעזור להציל
בשנה שעברה חמק עתי מבית הוריו לחצר מבלי ידיעתם ונכנס לבריכה. כשהתגלה פונה לבית החולים הלל יפה במצב אנוש, שם נקבע מותו תוך זמן קצר. קרניות העיניים ושסתומי הלב של עתי נתרמו על ידי המשפחה והצילו חיים של שני ילדים האם נטשה אמרה לאחר המקרה: "אולי בדרך הזו העיניים שלו ימשיכו לראות את העולם".
"עד היום אנחנו מקבלים המון טלפונים ופניות מאנשים, שעשו את הקורס שנערך חודש אחרי מותו של עתי שמספרים לנו שהצליחו להציל את ילדיהם בזכותו וזה מחזק אותנו מאוד", אומרת נטשה. "זה בוער בנו, אנחנו הולכים לישון עם זה וקמים עם זה, אנחנו חלילה לא רוצים שדבר כזה יקרה לאף אחד. גם לא לאויב מר. זה נותן לנו הרבה כוחות וכולנו ביחד בתוך זה. העירייה למשל סיפקה לנו צמחים לשתול באזור העץ של עתי.
"הילדים שלנו הצטרפו, הביאו חברים שיעזרו וזה ממלא אותנו. בננו בן ה-12 כתב במסגרת עבודת שורשים בקטגוריית מנהגים, שאחת לשנה המשפחה שלו עורכת קורס החייאה לזכר אחיו עתי, ובננו בן ה-10 היה צריך לכתוב על מקום אהוב בעיר והוא בחר במקום בו הוצב עץ המוצצים. קשה לילדים כמו לנו, אבל אני רואה שכעת הם מתרגשים ורוצים לשתף, אחרי כמעט שנה ששתקו ולא דיברו על זה. אני מרגישה שזו המטרה של החיים שלי עכשיו, להציל חיים ולמנוע אסונות כאלה".
הקורס מתקיים תוך שיתוף פעולה עם ארגון מתנדבי חדרה בראשות חזקי מנת ומד"א. משפחת פרי הבהירה כי בעתיד הקרוב בכוונתה לקיים את הקורס בצורה אינטנסיבית יותר גם בבתי ספר ובמתנ"סים: "אני מאמינה שלאט לאט נתרחב. פשוט צריך אמצעים לכך. חשוב לי שיגיעו כמה שיותר אנשים וילמדו את הדברים הבסיסיים בהצלה. בכוונתנו להזמין גם את משפחת הילד בן ה-6 שקרניותיו של עתי נתרמו לו. כחודשיים לאחר הניתוח נפגשנו, הילד חיכה לראות את בני עתי, הוא חשב שהוא חי ואני ואמו נאלצנו להסביר לו מה ואיך קרה ושתינו בכינו. הייתה התרגשות גדולה ואנחנו עד היום בקשר נהדר.
"אני מרגישה שחלק מעתי חי, העיניים שלו מתחילות לראות וזה מרגש. בכלל אנחנו מנסים לחזק אחד את השני, כולנו מתאוששים ביחד. שנת הקורונה הביאה לזה ששרון בעלי היה בחל"ת, ככה שהוא יכול היה לספק המון תמיכה לילדים. בחודש פברואר בננו חגג בר מצווה, היו שם המון דמעות ולשני היתה יום הולדת 10 בדצמבר, זה לא קל אבל אנחנו מחזקים ומתחזקים".
ריכוז מלא
חזקי מנת, שקורס ההחייאה מתקיים בחסות ארגונו 'מתנדבי חדרה', אמר: "הקורס מציל חיים. כשמתרגש עלינו אסון אנחנו מיד חושבים איך ללמוד ממנו למען אחרים. כפי שבמקרה הנעדר החדרתי ז"ל שלמה מלכה, חשבנו על צמידי זיהוי, כך גם לאחר מותו של עתי המתוק, בפרסומים לקורס כתבנו 'במותו ציווה לנו את החיים'. זה ממש ככה. כמו גם הכותרת שבחרנו יחד עם משפחתו 'אל תגידו לי זה לא יקרה', כי מי ששמע את הסיפור של שרון ונטשה מבין שזה יכול לקרות לכל אחד, לכן גם חשוב מאוד להגיע ללמוד החייאה וגם להבין שבבריכה חייבים 70 עיניים וריכוז מלא.
"כשחזרנו בשנה שעברה מהמיון לאחר שעתי נפטר, ב-2:00 בלילה לקחתי סכין, עשיתי חור בבריכה הביתית שלנו, ורק אחר כך הלכתי לישון. כעבור חודשיים מצאתי פתרון אחר של גידור וקורות עבות, אבל העניין הוא שבכל מקרה לדעת החייאה זה בסיסי ואני מזמין את כולם להגיע. לפני שאני מעביר את השרביט למדריך הקורס, אני קודם כל מסביר וצועק על הקהל שאם הם לא ב 100% ריכוז, לא צריך להיכנס לבריכה, עדיף שהילדים יבכו לרגע ויתבאסו מאשר שחלילה יקרה אסון".
לעדכונים - חדשות חדרה
