קורבן נוסף לנגיף קורונה בחדרה: תושב העיר, זאב גרוס (64), נפטר הבוקר לאחר שאובחן לפני כחודש ומחצה כחיובי לקורונה. הוא אושפז במרכז הרפואי הלל יפה, הורדם והונשם, משם הועבר לבית החולים הדסה בירושלים, כשבשבוע האחרון - הורע מצבו ואמש נכנע למחלה. הלוויתו התקיימה היום (א') בבית העלמין בחדרה.
גרוס, היה דמות מוכרת בעיר כאיש חברת החשמל שגם נמנה עם בוניה, וכטייס אזרחי. גרוס היה נשוי לשרה, בכירה במחלקת דוברות בעיריית חדרה ואב לשני ילדים - טל וגאי.
זאב גרוס ז"לזאב גרוס ז"ל
זאב גרוס ז"ל
(צילום באדיבות טייסי מנחת ראשל״צ)
ברחבי העיר ובשכונת נווה חיים בה מתגוררת המשפחה בפרט, נרשם היום צער גדול בקרב מכריו ומוקיריו: "ידעתי שחלה וכל פעם ניסיתי לברר מה מצבו, קיוויתי לטוב", סיפר אחד השכנים ברחוב אוסישקין. "הוא היה ספורטאי כזה, לא הייתי מאמין שלא יצא מזה וזה מצער אותי מאד. מציק לי שזה מוות מיותר כל כך".
יעקב דרוקר (83 ), תושב שכונת ויצמן הסמוכה שהכיר את זאב במסגרת עבודתם המשותפת בחברת החשמל, סיפר: "אני מכיר את זאב מאז שהיה ילד קטן באילת ואני הייתי ימאי. כשהתחלתי לעבוד בחברת חשמל שם, לא הכרתי אותו, רק כשעברנו בחדרה לבנות את התחנה החדשה הוא עבד איתנו כבחור צעיר וגיליתי בחור מאוד מיוחד, עם אידיאלים וערכים.
קראו גם:
"הוא היה חבר ועד בחברת חשמל ומנהל תפעול. מותק של בחור, טייס, בחור בריא, ספורטאי, רוכב על אופניים, עושה הליכות. קשה להאמין שאדם הולך ככה ונעלם. הודיעו לי שחלה וניסיתי להתקשר אליו. אח"כ שמעתי שהוא כבר מונשם ומורדם בהלל יפה ושהעבירו אותו לבית חולים הדסה. אני גר בשכונת ויצמן 200 מטר ממנו. היינו נפגשים לפעמים במכולת או אצל חברים, עצוב מאד שכבר לא אפגוש בו, הוא יחסר מאד".
ניב ויסברוט, יו"ר ועד אגודת נווה חיים אמר: "הצטערתי מאד לשמוע את הבשורה הקשה. אני מכיר את זאביק מאז שהייתי ילד קטן בנווה חיים, כאיש שיחה, ענייני ומקסים, כריזמטי ונעים הליכות. זאביק הוא אבא של טל, חברתי לועד השכונה ב-10 השנים האחרונות. זה אובדן גדול למשפחת גרוס ולשכונת נווה חיים, פשוט בלתי נתפס".
סיגל מאור, בת משפחתה של שרה גרוס, מתארת אותו כמי שהיה מעין אח גדול בעבורה. "זאבי היה הכי מתוק בעולם, תמיד חייך והיה שופע מתיקות וטוב לב", אמרה בעצב.
"אין מי שהכירו ולא אהבו, אף פעם לא רב עם איש. הוא הגיע לחדרה בגיל צעיר עם שרהל'ה שהיא כאחות גדולה לי, בעקבות העבודה בחברת החשמל. הם הכירו באילת ותמיד היו מאוהבים כמו ביום הראשון".
מאור מוסיפה: "הוא היה ספורטאי. בתחילה נמשך לקרב מגע ועסק בזה כמה שנים, אח"כ רכב על אופניים ובשנים האחרונות עסק בטייס. זה החל כשביקש מבעלי אבי לקחת אותו לטוס איתו ונדלק על הנושא.
"אבי התחיל ללמד אותו, הוא לקח כמה שיעורים והעשרות, וככה הכניס אותו לחבר'ה של המנחת בראשל"צ. חבורה סגורה, שקשה מאד להתקבל אליה. כששאלתי אותו בחשש מה אם מקבלים יפה את זאבי, הוא הרגיע אותי, שכולם התאהבו בו מיד. כזה הוא היה. הוא גם היה בן למופת, כשאביו נפטר באילת, אמו נותרה שם לבדה, והוא החליט להביאה לכאן, להתגורר בשכונה בסמוך אליו וטיפל בה במסירות אין קץ עד יומה האחרון".
לכל העדכונים - חדשות חדרה