גילעד חיטמן, תושב חדרה, הוא טיפוס רב פעלים. הוא אמנם סיים תואר ראשון באוניברסיטה העברית בלימודי אסיה וקרימינולוגיה, אבל כשנה לאחר מכן כבר עבר לדבר הבא. הוא עובד כלוכד נחשים ולאחרונה אף הוציא לאור את הספר "המילון האסור – המילון שלא דופק חשבון", עליו הוא חתום בשם העט שלו "טוני ומפייר".
ואם זה לא מספיק אז בעבר השתתף חיטמן כניצב בסדרות כמו "הנערים" בנטפליקס וב"החממה" בששודרה בערוץ ניקלודיאון. בנוסף הוא מתכנן להיות איש עסקים שישאיר חותם בעולם.
קור רוח מוחלט
חיטמן (27), גדל והתחנך בחדרה. הוא למד בתיכון פה ערבית, סוציולוגיה ופסיכולוגיה. את השירות הצבאי עשה בחיל האוויר ולאחר מכן שקד על לימודי התואר הראשון. לפני כשנה, אחרי שסיים את התואר, עבר קורס "לוכד נחשים" של רשות הטבע והגנים ומאז ידיו מלאות עבודה הכוללת לכידות ולאחר מכן שחרור בטבע של נחשי האזור.
את המשיכה לתחום הנחשים הוא מייחס דווקא לפחד העז מהם: "כנער, וגם בזמן השירות הצבאי, היו לי המון חלומות לא סימפטיים על נחשים. ייתכן וכעת זו הדרך שלי להתמודד עם זה. אני זוכר שפעם בחדרי בבסיס, ישבתי וצפיתי בסדרה בטאבלט שלי, כשלפתע הבחנתי במשהו מבצבץ מתחת לארון, סברתי שזה נחש, ונכנסתי לפניקה לא אנושית. לאט לאט ובחלוף הזמן, התחלתי להתעניין בתחום ובשנה הראשונה שלי כסטודנט כבר הבאתי הביתה נחש, למורת רוחה של אמי, נחשופובית ידועה. נאלצתי במהרה לוותר עליו, גם משום שהיא ריחמה על העכברים ששימשו כמזונו".
התעניינותו בתחום זלגה גם לבעלי חיים שגרתיים פחות כמו טרנטולות, מקלונים ויאטנמיים ותיקנים לוחשים שאת כולם גידל בביתו. "היה לי מכר חדרתי שכבר עזב את התחום, אבל גידל בעלי חיים ייחודיים", הוא מספר. "זה עניין וסקרן אותי מאוד. כיום אני כבר במצב של קור רוח מוחלט ושליטה עצמית טוטלית מול נחשים, גם אם זה צפע או נחש מסוכן אחר. אנשים אחרים קפוצים בעת המפגש או הלכידה של נחש. אני במקום אחר לגמרי".
"כנער, וגם בזמן השירות הצבאי, היו לי המון חלומות לא סימפטיים על נחשים. אני זוכר שפעם בחדרי בבסיס, ישבתי וצפיתי בסדרה, כשלפתע הבחנתי במשהו מבצבץ מתחת לארון, סברתי שזה נחש, ונכנסתי לפניקה"
לחיטמן הסבר נוסף בנוגע לבחירה לעסוק עם נחשים: "גם מבחינת הטעם שלי באמנות, במוזיקה או קולנוע, וגם מבחינה זו שבחרתי ללמוד קרימינולוגיה, אני מבין שיש בי משיכה לכיוון העולמות האפלים יותר".
לנוכח כל אלה נראה לו טבעי ליצור גרסה משל עצמו ל"מילון השטן" של העיתונאי והסאטיריקן האמריקאי אמברוז בירס.
איך הגעת לכתיבת המילון ולמה חתמת בשם טוני ומפייר ולא בשמך האמיתי?
"קראתי בעבר ספר בשם 'יש אלוהים?' של הבריטי ריצ'רד דוקינס שהיה ביולוג ואתאיסט. באחת מהערות השוליים של הספר הוזכר ספר בשם 'מילון השטן'. ביררתי על הספר הזה וגיליתי שהוא התחיל כטורים בעיתון של אמברוז בירס, שנתן הגדרות ציניות לכל מיני מונחים פרוזאיים.
בשנת 1906 יצאו כל הטורים לאור בספר שנקרא 'ספר המילים של הציניקן'. קראתי ואמרתי לעצמי שאני חייב לכתוב ספר כזה, עדכני לימינו. ככה יצא שכתבתי כמה מאות ערכים בהתאם לרוח המילון עם הטוויסט והעקיצה הסרקסטיים ועם מונחים פחות ארכאיים, שרלוונטיים לימינו. חתמתי בשם עט 'טוני ומפייר' כי הרגשתי שגילעד חיטמן זה שם חנוני מדי בעבור המילון".
את הספר הוציא בהוצאה עצמית לפני כחודשיים ובכוונתו ולהרחיב את הפרויקט: "השאיפה שלי היא שכמו 'יומנו של חנון' יהיו גם סדרת המילונים האסורים. למשל, 'המילון האסור' גרסת הספורט, 'המילון האסור' גרסת המוזיקה, גרסת הדת וכו'. במקביל אני עובד על שני ספרים נוספים שונים בתכלית: האחד הוא פרוזה שאני כותב באנגלית ומספר על תאומים באיטליה במאה ה־19, כשהאחד מרושע והשני צדיק. העלילות של שניהם משתלבות לסיפור אחד. הספר השני ייקרא 'עצות ומשפטים' והוא לא ספר ציני בעליל".
להשמיע את קולי
בנוסף לכתיבת ספרים, חיטמן גם כותב שירים ובימים אלה גם מקליט שיר ראפ. "בצעירותי הייתי חבר בשתי להקות מטאל, אחת מקומית ואחת מחוץ לעיר. מוזיקה זה תחום שעדיין מושך אותי להשמיע בו את קולי".
כששואלים אותך "מה אתה עושה בחיים?", מה אתה משיב?
"אני מגדיר את עצמי אוטודידקט, לאו דווקא בהיבט האקדמי אלא מתוך קריאת ספרים ואפילו ויקפידיה. המוטו שלי הוא 'הספק ופעל כמו מפעל'. אני חושב שיש בי פרודוקטיביות של הרבה אנשים או לפחות זו שאיפתי".
איך אתה רואה את עתידך?
"אני יודע שמבחינת השאיפות האישיות שלי חשוב לי להותיר אחריי משהו משמעותי. אני לא רוצה להיות סתם מישהו שהותיר אחריו ספר או שניים. אני בהחלט לא רואה את עצמי אף פעם עובד בעבודה של 17:00־9:00, אלא כזה ששואף להיות איש עסקים בתחומים שמחוץ לקופסה".
בהיבטים המיידים יותר של חייו סיפר חיטמן כי שאיפותיו מעט יותר פרוזאיות: "אני חולם לבקר בכל היבשות לפחות פעם אחת. מקווה להיות נשוי פלוס ארבעה. אני כן רואה את עצמי חי בחו"ל לכמה שנים, אפילו מכיר שם מישהי וחוזר לגור איתה בארץ אפילו בקיבוץ, אבל קרוב למרכז. ברמה הפרקטית יותר, כרגע אני בודק אפשרות למלגה ללימודי תואר שני, לא יודע עדיין במה, אבל בודק ובוחן את האפשרויות".
אז מהו בדיוק "המילון האסור"?
"מילון השטן", שסיפק השראה לחיטמן לכתיבת המילון האסור בגרסה הישראלית והעדכנית, הוא מילון מונחים שיצא לאור ב־1906 על ידי העיתונאי, הסופר והסאטיריקן האמריקאי, אמברוז בירס. אלא שבניגוד לפרשנויות ולהסברים הרגילים למונחים, כפי שמקובל לתת במילונים המסורתיים, נתן בירס למונחים הסברים ציניים ומושחזים. כך למשל המילה "שנה" הוגדרה במילונו כ"תקופה של 365 אכזבות", והמונח "דיפלומטיה" קיבל את ההסבר: "האמנות הפטריוטית לשקר עבור ארצך".
דוגמאות למונחים מ"המילון האסור" של גילעד חיטמן:
טלנובלה: "המצאה בידורית טלוויזיונית לאנשים חסרי שאיפות בחיים".
חטא: "לקיים סטוץ עם אדם זר בימי הקורונה".
כליה: "אמצעי התשלום האחרון שנותר לפלוני כאשר כלו כל הקיצים".
כיתת יורים: "כיתה שאף מורה לא רוצה לעמוד מולה".
מציל: "פלוני שתפקידו להסתובב עם חולצת טריקו וכפכפים ולזרום על שיחות עם פנסיונרים על שפת הבריכה".
