לא משנה מי ייבחר לראשות עיריית חדרה ביום שלישי הקרוב, בעיר יהיה שינוי גדול: צביקה גנדלמן יעזוב סופית את תפקיד ראש העירייה ולא יהיה חלק מהמערכת הפוליטית בחדרה. יש לזכור: ניר בן חיים שמכהן כיום בתפקיד מוגדר כמ"מ ראש העירייה בפועל.
תא"ל (במיל') צביקה גנדלמן, נבחר לראשונה לראשות עיריית חדרה בשנת 2013 כשהוא גובר על ראש העירייה המכהן, חיים אביטן, שהתמודד כשעננה משפטית ריחפה מעל ראשו ועל חדוה יחזקאלי שהתמודדה אף היא על התפקיד. מאוחר יותר נסגר התיק נגד אביטן, אך את הבחירות הוא כבר הפסיד.
בבחירות בשנת 2018, גבר גנדלמן על אוהד מרחב, טל אליהו, יניב דרי ושירלי עודד. בשנת 2021 הגישה נגדו פרקליטות מיסוי וכלכלה, כתב אישום שייחס לו עבירות שונות כמו מרמה והפרת אמונים, שיבוש הליכי משפט ועבירה לפי חוק המחשבים.
בשנת 2022 הושעה מתפקידו על ידי הוועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות שנגדם הוגש כתב אישום ובהמלצת היועץ המשפטי דאז ד"ר אביחי מנדלבליט. חברי מועצת העיר בחרו בניר בן חיים כממלא מקומו של גנדלמן, ומאז הוא מכהן בתפקיד.
אז מה היו ההישגים הבולטים של גנדלמן בשמונה שנות שלטונו? אחד מהם הוא הגדרתה של חדרה כ"עיר איתנה" בחגיגות 130 להיווסדה. בשנת 2021 דיווח גנדלמן לתושבים כי שרת הפנים איילת שקד בישרה לו שחדרה היא אחת מ-31 רשויות שנבחרו כעיר איתנה וזאת מתוך 257 רשויות. "המשמעות היא שעלינו לליגת העל בכל מה שקשור לניהול פיננסי של העיר", הסביר גנדלמן. "המשמעות השנייה היא שיש כאן מסר לכל החברות, היזמים והמשקיעים שיש פה עיר שמנוהלת פיננסית כמו שצריך וכל ניסיון להשקעה בעיר, נעשה בתוך מערכת עירונית יציבה כך שרמת הסיכון היא לא גבוהה. המשמעות השלישית היא עצמאות לעיריית חדרה מול משרד הפנים ומשרדי הממשלה. קרי, קיצורי זמן בתהליכים שהיו לוקחים הרבה יותר זמן".
עוד הישג שנרשם במשמרת של גנדלמן היה האיחוד בין קבוצות הכדורגל הפועל חדרה ומ.ס גבעת אולגה, לאחר שראש העירייה הצהיר כי יתמוך רק בקבוצת כדורגל אחת. האיחוד הוביל בסופו של דבר לכך שהפועל חדרה עלתה לליגת העל. גנדלמן נכח במשחקים ונצפה ביציע ליד היועץ המקצועי, אורן גולן, והצהיר כי הוא עושה הכול כדי שיהיה בעתיד אצטדיון עירוני ראוי לקבוצה בליגת העל. הוא חזר ואמר כי הספורט בראש סדר העדיפויות של העיר. גם קבוצת כדורעף הנשים של חדרה עשתה חייל, וראש העירייה התגאה מאוד גם בטוהר בוטבול שזכה עם נבחרת ישראל בג'ודו במדליית ארד באולימפיאדת טוקיו. "עם כניסתי לתפקיד קיבלתי החלטה לקחת את הספורט בחדרה צעד קדימה", הסביר. "היום אני אומר בגאווה גדולה שיש לנו ספורטאי על שמביאים מדליות באולימפיאדה, קבוצת כדורגל לגיטימית בליגת העל, כדורעף נשים, כדורסל. הקמנו היכל רב תכליתי, אנרבוקס ואנחנו עובדים קשה על היעד הבא: אצטדיון עירוני מוביל ברמה הארצית".
גם בגזרת התרבות הטביע גנדלמן חותם. הוא העלה את קרנה של התרבות בעיר והוביל פריחה של תוכניות אומנותיות באולם רנה שני, בניהולה של אמירה משה, הופעות מרובות באנרבוקס ובמשמרת שלו גם נחנך הסינמה סיטי. בקדנציה של גנדלמן החלה המסורת של פסטיבל הבירה שהוביל חברו לסיעה, שי ברכה. אירועי ענק כמו פסטיבל "לייף אין קולור" ו- "בום בוקס" הציבו את חדרה על מפת התרבות. גם פסטיבל האביב בנחל חדרה, החל בקדנציה שלו והפך את הפארק לאטרקציה תיירותית. במקביל, הונחה אבן הפינה לקאנטרי קלאב, שעל בנייתו עמלים גם כיום.
חברי מועצה שעבדו עם גנדלמן סיפרו כי לא הונע מאגו וגם כשהייתה לו תפיסה מגובשת לגבי סוגיה עירונית, לא חשש לשנותה אם השתכנע אחרת. כך קרה למשל בסוגיות שדה התעופה שתוכנן במזרח העיר. בתחילה סבר גנדלמן כי אפשר לקדם את הנושא וכך גם בעניין תחנת הכוח או.פי סי 2. כשהשתכנע שהמיזמים לא יהיו טובים לעיר, הוא שינה את דעתו, וגם תקצב מאבק כנגדן.
במהלך הקדנציה של גנדלמן אגף ההנדסה צמח מבחינת כוח אדם ותקנים כך שכיום הוא יכול להתמודד עם האתגרים בעקבות הגידול במספר התושבים.
גנדלמן אף קידם את האנרג'י פארק, מבחינת תכנון ותוכניות בינוי עיר וכיום הפוטנציאל להפוך את המקום לפארק היי טק מתממש אט אט. גנדלמן גם קידם מחלפים על כביש החוף, שהמדינה אמנם תקצבה והקימה, אולם במשמרת שלו הוסרו המכשולים בדרך לפרויקט.
אך לא רק הישגים היו בתקופת גנדלמן. מיתוג העיר כעיר האנרגיה, לא נשא חן בעיני רבים, שדווקא סברו כי ריבוי מתקנים ותשתיות לאומיות בעיר הם לא דבר מבורך. גנדלמן אולי חשב כי העיר תזכה למינוף באמצעות המיתוג, אבל נראה שמאז גדל הפוטנציאל של העיר לאכלס בה עוד תשתיות מזהמות.
ליגת כדורגל החופים שהייתה אמורה להעתיק את פעילותה מנתניה לחדרה לא הגיעה לבסוף לעיר והעניין הסתיים בתביעה שהוגשה נגד העירייה.
בית המורשת של הקהילה האתיופית שגנדלמן הקים והיה אמור להיות חלק מרשימת הישגיו, גרם דווקא לקרע בתוך העדה. בנוסף, השכונות הוותיקות המשיכו להרגיש כחצר האחורית של העיר, כשבחלקן תוכניות פינוי-בינוי נתקעו שנים, למשל באלי כהן ובשבטי ישראל.
רבים גם ראו במנכ"ל שהביא עימו, יעקב זיגדון עקב אכילס של גנדלמן. היחסים בין זיגדון לנבחרי הציבור עלו לא פעם על שרטון והם טענו כי הוא מתנהל בצורה צבאית מולם ומול עובדי העירייה. במהלך תקופת שלטונו של גנדלמן גם לא חסרו סכסוכי עבודה מול ועד העובדים כשהטענות הופנו בעיקר כלפי זיגדון. הסכסוכים האלה הסלימו פעמים רבות למלחמות אישיות שהצריכו התערבות משטרתית והביאו גם להשבתות של שירותים בעיר.
קראו גם:
בקדנציה הראשונה שלו ניסה גנדלמן להביא תיקון לחוק העזר העירוני לסגירת עסקים בשבת, דבר שהכניס את העיר למאבקים בין חילונים לדתיים שבשיאם התקיימו הפגנות וישיבות מועצה סוערות. במקביל, נפתח מאבק נגד הקמת בית כנסת של קהילת יעקב, בשכונת "חדרה הצעירה" שהגיע לפתחו של בית המשפט והעמיק את הקרע בין אוכלוסיות שונות בעיר.
