קראו עוד:
על הצלמניה
"הצלמניה, השוכנת ברחוב טשרניחובסקי בתל אביב, היא עסק משפחתי שקיים מ-1936, והוקם על ידי הצלם רודי ויסנשטין ואשתו מרים", מספרת מיכל מינסקי, ארכיבאית הצלמניה, שבה נמצאות התמונות הקסומות, "במרוצת השנים, הם הקימו ארכיון של מיליון נגטיבים, שמתעדים את כל ההיסטוריה של מדינת ישראל. מרגעים משמעותיים כמו הכרזת המדינה, הפגנות ומאבקים בבריטים, ועד לחיי היומיום בכל רחבי הארץ. הם תיעדו ממש כל מקום בארץ. כיום המקום משמש חנות וארכיון, כאשר בחנות ניתן לרכוש את התמונות ומוצרים מקוריים כמו לוחות שנה, גלויות, תחתיות ומתנות נוסטלגיות נוספות. כיום, מנהל את החנות הנכד של רודי ומרים, בן פטר. הדור השני של המקימים בעצם לא היה כל כך מעוניין לקחת את הניהול של הצלמניה, ורק בזכות הסבתא של בן, מרים, שעבדה במקום עד גיל 97 בן זכה לראות איך המקום פועל והתאהב בו".
מיליון נגטיבים זה המון. מי צילם את התמונות?
"כל הנגטיבים שייכים לרודי שהוא הסבא של בן, הבעלים. בגלל שהם היו יקים, הם פשוט שמרו הכול. בגלל באמת שאלה נגטיבים מקוריים, גם כשאנחנו מדפיסים, זה יוצא באיכות מדהימה. בשנים האחרונות אנחנו מנסים לעבוד קשה כדי להעביר את הנגטיב האלה דיגיטציה, בגלל שנגטיב הוא חומר שמתכלה עם השנים, חשוב להעביר אותו לפורמט איכותי דיגיטלי. אנחנו עובדים קשה כדי לשמר את הארכיון, זה דבר לא פשוט כי זה דורש המון משאבים ואנחנו מקום פרטי, אז באמת כל רכישה תומכת בארכיון ובהיסטוריה שאנחנו משמרים, שהיא בעצם ההיסטוריה של כולם".
מה מיוחד בתמונות של הצלמניה לעומת תמונות היסטוריות אחרות?
"באופן כללי, כשאנשים מגיעים לחנות, הם מתעניינים באירועים היסטוריים ומנהיגים וכולי. אבל מה שדווקא מעניין מאוד אותנו אלה חיי היומיום והשגרה שהייתה פה. הצילומים שידיעות נתניה לדוגמא בחרו, של נופש וים, נותנים לנו הצצה לחיים יותר רגועים ונורמליים. שנות ה-30, 40, 50, היו שנים שעסקו בהפרחת השממה ובנייתה של ארץ ישראל. דווקא צילומים שעוזבים את עניין העשייה והציונות, ומתמקדים ברגעים האינטימיים בין האנשים, ובחופש והבילוי, הם מקסימים, וזו הצצה למציאות שאנחנו פחות נוטים להיחשף אליה.
"אנחנו מצד אחד בנק תמונות שאנשים רוכשים לכל מיני דברים כמו סרטים תיעודיים היסטוריים, ספרים, כריכות לספרים, ומצד שני התמונות משמשות גם לקנייה. אפילו לקשט בתים של אנשים שרוצים להיזכר בנוסטלגיה. דווקא בגלל העידן הדיגיטלי שאנחנו חיים בו שהוא מאוד קר ומנוכר, יש חזרה מאוד גדולה לפעם, גם של צעירים וגם של מבוגרים. אנשים לפעמים אוהבים להביט בתמונות של פעם ולהיזכר איך הכול היה פעם נאיבי ופשוט.
מה צופן העתיד לצלמניה?
"המיקום שלנו כרגע הוא לא המיקום המקורי שלנו. החנות המקורית שלנו, באלנבי ובן יהודה, שכל גדולי האומה הצטלמו בה, נהרסה. היא פונתה לטובת יזמים שהקימו שם מגדלים. אנחנו אמורים לחזור לשם, אבל לפני כמה זמן נקלענו לקשיים בגלל שהיזמים שקיבלו נותנים לנו חלל במגדלים הללו, אבל הוא לא לגמרי משופץ, וצריך להשקיע בו. אז עשינו פרויקט הדסטארט, והגענו ליעד. המטרה שלנו היא בעצם להמשיך ולגייס את המשאבים כדי להעביר את כל הארכיון דיגיטציה. כרגע רק כ-40 אלף נגטיבים עברו דיגיטציה, ויש לנו דרך ארוכה. אנחנו מאוד סקרנים, כי יש הרבה מאוד נגטיבים שאנחנו לא יודעים מה יש בהם, אז אנחנו בטוחים שנגלה שם אוצרות מדהימים. והמטרה היא גם לחזור לבניין המקורי שלנו, אנחנו מקווים שזה יקרה בשנה הקרובה, כדי שנסגור מעגל ונחזור למקום שהחנות הייתה פעילה בו למעלה מ-70 שנה".
רוצים להגיע לצלמניה? אפשר דרך אתר האינטרנט של הצלמניה: https://www.thephotohouse.co.il/
וגם בטלפון 03-5177916
על הקיץ בחדרה פעם
חוקר תולדות חדרה, חיליק מדור חיים, על התמונות שמספרות איך נראו ימי הקיץ בעיר:
"התמונה בה רואים חוף עם סלעים ואנשים בתוך המים, כשברקע עומד בית מרוחק על חוף הים וברקע יש מן בית מרוחק על חוף הים מספרת על ביתו של תנחום חנקין במה שנקרא חוף חפציבה, שכיום מכונה חוף חדרה", כך מסביר חיליק מדור חיים, חוקר תולדות חדרה, על התמונות של הצלמניה בהן מצולמות תמונות קיץ בעיר.
לדברי מדור חיים, כל אזור מפרץ בנימין, מחוף כפר הים של ימינו ועד שפך נחל חדרה, נקרא בעבר "חוף חפציבה". "הבית שרואים באופק שקיים גם כיום, הוא ביתו של תנחום חנקין, אחיו של יהושע חנקין, שנבנה ב־1934, כחלק מתוכניתו של יהושע חנקין להקים מעין עיירת חוף במקום".
מדור חיים מספר כי תנחום מעולם לא התגורר בו. הבית הוקם על שטח פרטי שחנקין קנה בשנת 1894 והכוונה היתה להקים בתי חוף שיהיו חלק מעיירת הנופש שתכנן. הסיבה שתנחום לא התגורר שם היתה כי המיקום היה מרוחק מהמושבה חדרה. בשלב מסוים הוסב הבית לבית קפה שקיים עד היום.
יהושע חנקין הקים בעצמו באותה השנה את בית חנקין. "סיבה שנייה שבגללה הוא הקים את הבית הזה היא סיבה ביטחונית. חנקין בנה את הבית הזה כבית ביטחון, כיוון שהייתה תקופה שהבדואים מ'עין פיעאת', טענו שכל האדמות שהוא רכש שייכות להם, זו הסיבה שהבית הזה הוא בית יצוק. כל שאר הבתים מחדרה בנויים מאבני כורכר".
פורסם לראשונה: 12:57, 13.08.21