תושבים משיכון ותיקים זועמים: לטענתם הובטח להם כי תיבנה באזור גינת כלבים, אך הדבר לא קרה. בחודש ינואר נחנך מחדש בשיכון ותיקים בחדרה הגן לזכרו של סמ"ר אריאל מורי ז"ל, תושב העיר, שנהרג באוקטובר 1998. אחרי שנים של הזנחה במקום, שגרמה לאביו של אריאל לעקור את השלט שהוצב לזכרו במקום, הגן שופץ בעלות של מיליון שקלים ונחנך מחדש.
תושבים המתגוררים בסמוך בירכו על השיפוץ של הגן, אך טענו כי הובטח להם שבמקום יוקצה שטח לגינת כלבים. לדבריהם, ההבטחה לא קוימה וכעת אין להם היכן לשחרר את כלביהם. בעלי הכלבים טוענים כי כשהם מגיעים עם הכלבים לגן אריאל מורי, הם מרגישים מודרים ולא רצויים" תושבים מעירים להם ולעתים גם פקחי עירייה. לטענתם התושבים בשיכון ותיקים אין גיינה ייעודים לכלבים שאליה הם יכולים להגיע.
"גינת כלבים כאן תהווה ערך מוסף, היא מחברת אנשים, תורמת לקהילתיות", מסבירים התושבים. "היא תספק מענה לבעלי הכלבים באזור ותאפשר לילדים לשחק ללא הפרעה. כולם ירוויחו".
הגן הציבורי, לזכרו של סמ"ר אריאל מורי מחדרה, שנהרג בעת מילוי תפקידו בשנת 1998, סבל מהזנחה קשה במשך שנים רבות. מאבק שהובילו תושבים באזור, שכאבו את העובדה שהגן אינו מכבד את זכרו של אריאל, הביא לכך שבשנה האחרונה הגן שופץ ושודרג.
אלא, שתוך כדי השיפוץ התגלתה מחלוקת. חלק מהתושבים ביקשו כי במסגרת השיפוצים יוקצה שטח שישמש כגינת כלבים ואחרים סברו כי אין זה מכובד להקים גינת כלבים בגן לזכרו של חלל מהעיר. נכון להיום, הגן המחודש אינו כולל גינת כלבים, דבר שמקשה על בעלי הכלבים בשכונות הצפון מזרחיות של העיר ואף גורם לעימותים רבים בגן.
שלוה שינדלר תושבת רחוב רח"ש, היא הבעלים, של אריה, כלבה בת שלוש. "בעבר היינו הולכים לגן אריאל ולא הפרענו לאיש", היא מספרת. "כשראינו שהגיעו נציגי עירייה לשטח לפני השיפוץ, ניצלנו את ההזדמנות וביקשנו שייקחו גם אותנו בחשבון עם גינת כלבים בתוך הגן. קיבלנו תשובה שלא ראוי להקים במקום גינת כלבים. לא אמרנו נואש, פנינו לנבחרי ציבור בעירייה וגם קבענו פגישה איתם בגן, יחד עם מהנדס העיר, הצגנו את הבקשה שלנו והובטח לנו שיוקצה שטח קטן בסמוך למקלט. משהו ממש זעיר, שלא יספק מענה לכמויות הגדולות של בעלי הכלבים באזור, אבל אפילו את זה לא קיבלנו בסוף".
אמיר פאביס, בעליה של באפי, כלבה מעורבת המתגורר ברחוב רח"ש מספר כי התושבים אף נפגשו עם ראש העירייה בפועל ניר בן חיים בכדי לנסות ולגייסו לעניין:" הרבה לפני שחנכו את הגן מחדש כבר היה ברור שלא מתוכננת בו גינת כלבים", הוא אומר. "בחודש יוני נפגשנו עם ראש העירייה בפועל ניר בן חיים, אצל אחד מאיתנו שגר בסמוך לגן. ממש עשינו לו חוג בית, שטחנו את בקשתנו בפניו, הוא הסביר לנו מה מתוכנן והבטיח לנו תשובה תוך 30 יום. לא קיבלנו תשובה ולא גינת כלבים. לאחרונה קישרו ביננו שוב ובתאריך שמונה באוגוסט, שוב נפגשנו איתו והוא שוב שמע אותנו, אמר שיש לכך תקציב והיה אופטימי. מדובר בכמות גדולה של בעלי כלבים שמשוועים לגינת כלבים במרחק הליכה מבתיהם. בעיר יש מיעוט גינות כלבים, יש אחת בשכונת ניסן ועוד אחת באקו פארק, שתיהן מרוחקות מאיתנו משמעותית, ולא מהוות שום פתרון עבורנו".
לאן נלך?
אפרת גרינוולד בן עזרא מרחוב אבא אחימאיר, היא הבעלים של הכלב באסטר. "באזור הפארק יש שתי גינות ולנו כלום", היא אומרת. "גן אריאל הייתה פינה נחמדה לנו התושבים ולמעשה הודרנו משם. יש שלט שמבהיר שאסור להביא כלב ללא מחסום ורצועה ואנחנו מרגישים קצת לא רצויים. לא הגבלנו את העירייה ואמרנו שזו חייב להיות בגן אריאל, שיציעו לנו אופציות אחרות ובלבד שיהיו מכבדות, עם הצללה, במרחק הליכה ובגודל ראוי, שיהיה מספיק מקום לכלבים להתרוצץ שם. גם בחוף הים מתחילים להעיר לבעלי כלבים, גינה אין, אז לאן נלך איתם?"
ערן חתוכה, תושב רחוב תרע"ב הוא הבעלים של ליאו. חתוכה הוא גם קרוב משפחתו של אריאל מורי ז"ל. "אני חושב שגינת כלבים זה משהו שמחזק את הקהילה מאוד", הוא אומר. "זה יוצר קשרים ביננו בעלי הכלבים וגם חושף את הכלבים לאוכלוסיות שלא כל כך נחשפות אליהם ביום יום. הרבה פעמים ילדים ניגשים, שואלים, מבקשים ללטף, זה ערך מוסף. אם יגדרו לנו שטח מוגדר בגן, זה לא יפריע לאיש. ההפך, הכול יהיה תחום ומסודר, הורים לא יזעיפו לנו פנים כי אנחנו נהיה בפינה שלנו ואם מישהו מהם ירצה ללטף או לתקשר עם הכלבים - הוא יוכל בשמחה להצטרף אלינו לגינה".
חתוכה, הוא גם מי שסייע בשנת 2010, לשלום מורי ז"ל, אביו של אריאל מורי ז"ל, לעקור את השלט מהגן, לאחר שהמקום לא כיבד את זכר בנו: "הוא אמר לי 'ערן, בוא תעזור לי לפרק את השלט'. כי הוא סבל מההזנחה של הגן וכאב לו שככה נראה הגן לזכר בנו ובאמת, באנו עם מברגה וכלים והסרנו את השלט. סבתי ז"ל ושלום היו אחים. לפני כמה שנים העליתי פוסט על ההזנחה בגן. קראתי לו 'גן הסטלנים' וסיפרתי על ההזנחה והוונדליזם ועל מה קורה שם בלילות. מדובר בגן מרכזי ועד לפני שנה הוא נשאר מוזנח ועזוב. ואז נפגשנו כמה שכנים ודיברנו על מצב הגן ואיך לקדם טיפול בו ודיברנו גם על כך שיש דרישה לגינת כלבים. כמה חבר'ה סברו שזה לא מתאים בגן אריאל. אני מאלה שחשבו שהגן צריך לקבל ולהכיל את כל האוכלוסייה ולא לתת לחלקה להרגיש מודרת".
לי דן מרחוב וידרקר, הבעלים של הימאליה הוסיפה: "גינת כלבים רק תוסיף ותסייע מעבר לזה שהיא תספק לנו את הפתרון שאנו כה מייחלים לו. אנחנו מאוד אחראים ומנקים אחרי הכלבים שלנו. אם תהיה גינת כלבים, ויש כאן המון מקום לזה, אז יהיה ברור שהגינה היא המקום של הכלבים. לא יהיו כלבים שיסתובבו בחוץ ויפחתו גם מקרים שאנשים לא מנקים אחריהם".
התושבים מספרים כי המצב הנוכחי גורם לוויכוחים בתוך הגן: "יש כאלה שרואים שאתה מתקרב עם כלב וישר צועקים מרחוק שנקשור את הכלבים, נתפוס אותם, נרחיק אותם", מספרת דן. "אימהות אומרות לי 'תסגרי את הכלבה'. אני אומרת: 'אוקי תרימו את המגבונים שזרקתם לרצפה'. אנחנו לא רוצים לריב עם אף אחד ובטח לא עם ילדים, אבל המצב מוביל להרבה חיכוכים. בחודשיים האחרונים גם מגיעים פקחים. אנחנו מניחים שבאי הגן מזעיקים אותם".
קראו גם:
"אתמול הערתי לתושבים ששיחקו עם כדור שיזהרו לא לפגוע בכלבות עם הכדור, והם ענו לי 'אז תזוזי משם'", אומרת שינדלר. "זה הרבה פעמים גולש לסכסוכים וזה מבאס, כי אף אחד לא בא לריב, בסך הכול רוצים פינה להיות עם הכלבים. יש מלא שטח לא מנוצל בגן, שלא יפריע לאיש אם תהיה בו גינה. הרבה פעמים הילדים באים ורוצים ללטף, שואלים, מתעניינים, אנחנו לא מבינים מהיכן הגיעה ההנחה שזה מפריע, מפחיד את הילדים או כל דבר אחר".
אתם יכולים להבין את הטיעון של המתנגדים לגינת כלבים, שגורסים שזה לא מכובד בגן הנצחה?
"אנחנו חושבים שמדובר בקומץ בלבד. זאת נשמעת לנו כמו אמירה צדקנית שעושים בה שימוש מכוער. הגן שירת אותנו שנים, אין סיבה להדיר כל כך הרבה תושבים ממנו כעת".
מהעירייה נמסר: "בימים אלה נבחנים מספר שטחים להקמת גינת כלבים באזור המדובר".