בציבור אמנם יש תחושה כי גל האומיקרון מאחורינו, אולם במרכז הרפואי, הלל יפה, מרגישים היטב, שהקורונה עדיין כאן.
קראו עוד:
סטודנטים מבית הספר לסיעוד במרכז הרפואי '"הלל יפה" נענו לקריאתה של מנהלת בית הספר ד"ר מירב בן נתן בעקבות העומס באגף הקורונה, ומתנדבים שם ללא כל תמורה. אחת מהן, לימור בן עמי, לא ויתרה על התנדבות במחלקה, אפילו ביום הולדתה.
מאלק מחאמיד (36) הוא אחד הסטודנטים המתנדבים: "יש לחץ עצום במחלקות קורונה, מספר החולים הולך וגדל ובמקביל הצוות הרפואי והסיעודי מצטמצם, כי חלק מהצוותים מבודדים, כוח עזר מאומת, צוותים שנשארים בבתיהם כי משפחתם מאומתת וכדומה. ככה שאחים עושים משמרות של 12 שעות ועדיין לא מספיקים הכול. ראיתי את זה ורציתי להושיט יד, מכל הלב. ד"ר מירב בן נתן שלחה בווטסאפ שלנו קריאה להתנדבות ונעניתי מיד".
בציבור יש תחושה שהגל הסתיים.
"בחוויה שלי המחלקות מלאות חולים, כל יום מגיעים חולים, ואנשים גם נפטרים. לטעמי אנחנו חייבים להמשיך לעשות כל דבר למניעת המשך התפרצות, לא להתקהל ולהמשיך עם כללי הבטיחות, אם נחשוב שהווירוס מאחורינו נעשה טעות".
במסגרת התנדבותם במחלקה, הסטודנטים מסייעים לצוות הרפואי ומהווים יד נוספת שמקלה על העומס: "אנחנו לא חורגים מסמכותנו, יחד עם זה חוסכים המון עבודה, מה שמאפשר לצוותים להיענות יותר לחולים", מספר מחאמיד. "ראיתי חולה שמתקשה לאכול, וניגשתי להאכיל אותו. הצוות היה מגיע אליו בסופו של דבר, אבל ראיתי שהוא מתחיל להתעצבן, עזרתי לו, וזה משהו שיכול היה להתפוצץ. אני חושב שנושא הקלת הלחץ לא פחות חשוב מהטיפול הרפואי".
לימור בן עמי (43), סטודנטית מתנדבת נוספת סיפרה: "גם בשנה שעברה התנדבנו שם, כך שהלחץ במחלקות מוכר לי, יש לי גם חברות שעובדות במחלקה והייתי הראשונה להיענות לבקשה להתנדב. חשוב שיידעו - זה לא מאחורינו ויש הרבה אנשים חולים במחלקות ויש גם צעירים. יש כאלה שהלב יוצא אליהם".
העבודה קשה?
"הכינו אותי שאתפנה לפני משמרת כי לא אוכל לצאת שעות, ושיהיה לי חם ומסורבל עם הביגוד הממוגן, אבל בפועל, קרה שלא יצאתי מהמחלקה חמש וחצי שעות ולא הרגשתי איך הזמן עף, מחולה לחולה. ביום ההולדת שלי בתאריך 3/2/22 לא תכננתי משהו מיוחד, והחלטתי לעשות משהו משמעותי. באותו יום הייתי בהתנסות קלינית בשעה שבע בבוקר מיד אחרי זה הלכתי להתנדב במחלקת קורונה עד 20:00, והרגשתי מסופקת מאוד. לא הרגשתי שהפסדתי משהו ביום הולדת, להפך, הרגשתי שעשיתי משהו בעל ערך".
