מזה חמש שנים משמש רס"ב תומר באייקדין כשוטר הקהילתי הרב תרבותי של תחנת חדרה. לדבריו, התפקיד עבורו הוא סוג של שליחות. במסגרת תפקידו הוא נכח בכל אירוע בו מעורבים בני קהילת יוצא אתיופיה ומתווך בעיקר לקהילה המבוגרת את זכויותיה ואת הוראות החוק. לדבריו, הצליח בסבלנות לסדוק את חומת ההתנגדות של צעירי העדה לנוכחות משטרתית.
קראו עוד:
"התפקיד נולד בעקבות ההפגנות הגדולות שהיו בשנת 2015 בתל אביב ובירושלים בגין תקיפת החייל דמאס פאקדה", הוא מסביר. "המפכ"ל דאז יוחנן דנינו החליט שכחלק מהניסיון לגשר על פערים בין משטרה לקהילה יהיו שוטרים רב תרבותיים בכל מקום בו יש ריכוז גדול של הקהילה. אני תושב חדרה ואני מכיר את הקהילה וכולם מכירים אותי, ככה שיותר קל לי בתפקיד".
אילו קשיים היו בהתחלה?
"בתחילה היה קשה להתחבר לצעירים, לדבר איתם, אבל היום יש כבר פחות רתיעה, גם בזכות הרצאות שאנחנו עושים בשכונות, ופתרון בעיות לפני שהן מגיעות למשטרה ועוברות דרכי. בזכות זה יש גם הפגנות שהצלחנו למנוע בהידברות עם הקסים והמבוגרים בעדה. את ההפגנות שהיו בעקבות מקרה סלמון טקה, לא הצלחנו לבטל, כי הצעירים של הקהילה ביטלו את המבוגרים. הדור הצעיר בתקופה האחרונה פחות נשמע למבוגרים ומובן שזה מייצר יותר קושי בעבודה. בנוסף, יש הרבה גורמים אינטרסנטים שמסיתים. לא בהכרח מהקהילה".
בקרב צעירי העדה בחדרה נשמעו טענות על שיטור יתר.
"טענות על שיטור יתר תמיד יש. האבסורד הוא שמטיחים בנו טענות של שיטור יתר ותוקפים אותנו גם במקרים שאנחנו נענים לקריאה של אם שהזמינה משטרה כיוון שבנה תקף אותה. כשאני שומע את הטענות של הצעירים בהרצאות ושואל 'אם הייתם צריכים להחליף את השוטרים של המדינה במי הייתם מחליפים', בסופו של דבר המסקנה שהם מגיעים אליה שלא היו מחליפים. יש קומץ מסוים שמידי כמה שנים מציף איזה אירוע מלפני שנים כדי להתסיס, אבל בפועל גם המשטרה עצמה, שינתה גישה כלפי הקהילה באופן מובהק".
הגזרה של באייקדין כוללת חוץ מחדרה גם את אור עקיבא ופרדס חנה. לדבריו, השינוי שייצר כבר ניכר בשטח: "לאחרונה היו לנו שני נעדרים באזור. אישה בדיכאון אחרי לידה ובחור צעיר. דרך קבוצות הוואטסאפ הגענו למצב שהתושבים עזרו בחיפושים. אלו דברים שלא קרו בעבר. בהרצאות שאני עושה אחת לשבוע אני עונה על המון שאלות בכל נושא שמעניין את הקהילה כמו: שוק אפור, עבירות תנועה, שכרות, אכיפת קורונה, זה מעין 'גשר' להבנה של המציאות. אם אני מגיע לאירוע, אז לפני שלוקחים מישהו לתחנה, אני מסביר באמהרית מה החוק, מה צריך להיות ומה לא צריך להיות. באזור חדרה יש לי שבע קבוצות וואטסאפ גדולות, וברחבי הארץ עוד 25. ככה שאני בקשר ישיר עם התושבים תמיד".
בעקבות ההסברה והגישור הצעירים מקבלים אותך יותר?
"יש שינוי, גם הצעירים בני 18 ומעלה כיום באים לבקש את עזרתי, וזה משהו שלא היה קיים. כשנכנסתי לתפקידי בשנת 2017 הם היו רואים אותי ומסובבים לי את הגב. היום באים ללחוץ יד ולהגיד בוקר טוב. גם כשסובבו גב לא ויתרתי עליהם, ישבתי איתם על ספסל ודיברנו. לאט לאט הם התחילו לבוא להרצאות, אמנם יותר כדי להטיח בנו ביקורת, אבל זה בסדר, זרמתי איתם ואני מרגיש שוני בכל שכונה אליה אני מגיע. לא רק בחדרה אלא בכל הארץ, המשטרה השתנתה ביחסה כלפי הקהילה ורואים את זה".
לפני שהחל למלא את התפקיד שירת באייקדין כשוטר הקהילתי בג'אסר א-זרקא והיה אהוד שם מאוד. לדבריו, התלבט לא מעט טרם כניסתו לתפקיד: "המשפחה שלי לא כל כך רצתה שאתעסק עם הקהילה, חששו מתגובות שליליות, אבל אני אמרתי לעצמי: 'אם אנחנו לא נעשה את זה מי כן?' והיום אני רואה בתפקיד סיפוק אדיר. עד כדי כך שבהרצאות בפתאום אני מקבל איזה שיר שמישהו כתב באמהרית על התרומה שלי בגישור והסברה. זה מרגש. כיום לא רק בתחנת חדרה אלא ברחבי הארץ, כולם מכירים את פעילותי".
אתה חושב שתצליח לגרום לקהילה להתלונן במשטרה על עוולות, משהו שדי נמנעים ממנו כרגע?
"אנחנו אוכלוסייה מאוד סגורה. עדיין לא לגמרי נפתחנו ואנחנו די בבועה שלנו. אבל כן מתחילים לראות טפטופים של אם שבאה להתלונן על בנה או בעלה. אני מרגיש שהשתחררנו קצת".
