כשרקדניות הפלמנקו מיכל נתן (59) ויעל זיתוני (21) עולות יחד על הבמה, הצעדים מתחברים, העקבים נוקשים לפי הקצב, השמלות מתנופפות בתזמון מדויק ופערי הגיל מטשטשים בבת אחת, עד שלא ניתן לזהות שכמעט ארבעה עשורים מפרידים ביניהן.
"הקהל מגיב באהבה למראה מגוון של רקדניות – ותיקות וצעירות, רזות ומלאות, גבוהות ונמוכות, כהות ובהירות שיער", אומרת נתן, תושבת חדרה, שייסדה את להקת הפלמנקו הישראלית לפני 25 שנה ומאז מנחילה בסטודיו שלה בתל אביב את אהבת המחול הספרדי.
זיתוני, מושבניקית ממתן שבמועצה האזורית דרום השרון, עשתה שם את צעדיה הראשונים בגיל 13, והפכה לאחת הרקדניות המובילות והדומיננטיות בלהקה, כולל תפקידי סולנית. היא החלה לרקוד בגיל חמש בלט קלאסי, ומרגע שגילתה את הפלמנקו התאהבה. "ביני ובין מיכל נוצר חיבור מיוחד", היא אומרת, "אני שואבת ממנה כל הזמן את השפה, המקצועיות והתנועתיות. כל אימון יומי נמשך ארבע שעות, ואנחנו מבלות ימים שלמים ביחד ומופיעות בכל ההפקות. כל רגע איתה הוא עוד שיעור חדש לחיים".
קראו גם:
"בלהקה רוקדות נשים מגילאי ה-20 עד ה-60", אומרת נתן. "יעל היא הכי צעירה ואני הכי ותיקה. כשכולנו עולות על הבמה השוני מטשטש, הפערים נעלמים והגיל הופך לחסר משמעות. הדבר היחיד שמשנה הוא המקצועיות".
