סיון עומרי בן ה-16 מקיבוץ מעברות בעמק חפר התעלף ביום חמישי האחרון במי הבריכה של הקיבוץ וטבע. פעולת זיהוי זריזה של המצילה ופעולת החייאה שהעניקה לו מימי גלמן, תושבת הקיבוץ ואחות אחראית מחלקת נשים במרכז הרפואי הלל יפה – הצילו את חייו.
ביום חמישי האחרון בילה סיון, תלמיד כיתה י"א בבית הספר "רמות ים" בבריכה עם חברים. בשעה 10:28 התקבל דיווח במוקד מד"א על נער שנמצא מחוסר הכרה בבריכה בקיבוץ מעברות. הוא פונה לבית החולים הלל יפה בחדר במצב קשה, כשהוא מורדם ומונשם.
"סיון הגיע לבריכה בבוקר והתאמן בצלילה יחד עם חברים שלו'', מספרת אמו מיטל ומוסיפה כי בנה הוא ספורטאי בכל הווייתו ומתאמן לאחרונה בתחום הצלילה החופשית. "התקשרה אליי השכנה תוך כדי שאני בעבודה וסיפרה לי שמשהו קרה לבן שלי בבריכה", היא משחזרת את היום בו בנה נכנס לבית החולים לאחר שטבע בבריכה בקיבוץ. "אני זוכרת שהיא ניסתה כל השיחה להרגיע אותי ואמרה לי שהוא טבע אבל יש לו דופק ועושים לו החייאה, אבל כדאי שאגיע מהר. היא גם עדכנה אותי שבעלי אלון כבר הגיע למקום. ברור שמיד עזבתי הכל והגעתי לבריכה תוך שתי דקות".
היא מוסיפה: "הגעתי לשם וראיתי אותם עושים לו החייאה. ראיתי גם שאלון בעלי עושה לו החייאה ואז בדיוק הגיעו ממד"א. עמדתי והסתכלתי וכל הזמן שמרתי על אורך רוח. לא חששתי שיקרה אסון כי ידעתי שסיון שלי חזק וייצא מזה, אבל הלב שלי דפק מהר".
עכשיו כשאתם אחרי, את כבר יודעת מה קרה?
"רק שבשלב מסוים סיון חווה עילפון, איבד את הכרתו ושקע לקרקעית הבריכה. הוא התאמן בצלילה חופשית שזו צלילה לאורך זמן ללא בלוני חמצן ממש כמו בסרט משימה בלתי אפשרית. אני יודעת גם שהמצילה בבריכה הבחינה כי הוא אינו עולה לפני המים זמן ארוך מדי ומיד קפצה ומשתה אותו החוצה. באותו הזמן, במקרה לחלוטין, הגיעה מימי גלמן וכשהיא ראתה שמושים מישהו מהמים, היא מיהרה למקום והחלה לבצע פעולות החייאה. במקביל הוזעק אמבולנס למקום שהעביר את סיון לחדר מיון ילדים של המרכז הרפואי הלל יפה''.
בחדר המיון כבר המתינו לסיון, מנהלת המיון ד"ר נעמה קוצ'ינסקי וצוותה, וד"ר קובי דסקל, רופא בכיר במחלקה לטיפול נמרץ כללי. הם העניקו לו טיפול ראשוני, שבסיומו הועבר סיון כשהוא מונשם ומורדם למחלקה לטיפול נמרץ כללי בבית החולים. "קיבלנו את סיון במצב קשה לאחר שייצבו אותו בחדר המיון'', מספר ד"ר בוריס איסקוביץ, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים. ''המשכנו טיפול כמקובל במקרים אלו. לשמחתנו הוא הגיב היטב לטיפול והוא כבר הועבר להמשך טיפול במחלקת ילדים, כשהוא ערני ובמצב טוב. העובדה שההחייאה נעשתה במהירות ושכל שרשרת הטיפול היתה נכונה וזריזה – תמיד קריטיים במצבים כגון אלו''.
מימי גלמן, מי שהגיעה ראשונה למקום האירוע, מספרת: "הגעתי לבריכה במקרה כשהורדתי את בתי בקרבת מקום. תוך דקות מצאתי את עצמי מבצעת החייאה לנער שאני מכירה את משפחתו היטב. אני שמחה שזה נגמר כך ומאחלת לסיוון בריאות שלמה. בבית החולים אנחנו עוברים כל העת סדנאות החייאה. המקרה של סיוון הוכיח את ערכן ואת חשיבותן גם מחוץ לכותלי בית החולים''.
"הפעולות הראשונות האלו, לצד הטיפול המקצועי שקיבל בבית החולים בחדר מיון ילדים ובמחלקה לטיפול נמרץ כללי של הלל יפה עשו את כל ההבדל'', מספרת מיטל שמודה שגם היא עדיין לא מתאוששת מכך שבילוי שגרתי של בנה בבריכה עם חברים נגמר במחלקה לטיפול נמרץ כשהוא מונשם ומורדם.
"סיון הגיע במצב קשה לבית החולים'', משחזרת מיטל את הימים האחרונים בהם חיכתה לנס שבנה יתעורר. "היה קשה לייצב אותו בבית החולים ולכן הוא היה מורדם ומונשם תוך שיש לו דופק'', היא מסבירה את אשר אמרו להם הרופאים. "הם ממש אמרו לנו להתפלל כי הוא הגיע במצב קשה כשהוא עם קושי נשימתי וסיכוי גבוה שיצטרכו לחבר אותו למכונת לב ריאה. הם ממש אמרו לנו שאלו השעות הקריטיות ומאותו הרגע נשארתי בבית החולים. לא עזבתי אותו לרגע''.
מה היה בימים האלה בבית החולים?
"החזקתי לו את היד, נישקתי אותו וכל הזמן דיברתי אליו ואמרתי לו שהוא חזק מזה, שהוא אלוף ולוחם והוא ייצא מזה. אמרתי לו בכל יום, באוזן תוך שאני מנשקת ומלטפת אותו 'אני מאמינה בך וסומכת עליך ואני יודעת שאתה תצא מזה'. ידעתי בלב שלי שהוא ייצא מזה והנה קרה לנו נס והוא התעורר ביום שישי בשעה 08:00 בבוקר. הוא לא דיבר כי היה לו קשה לדבר כשהוא מחובר למכשירי הנשמה, אבל הנה כמה ימים אחרי (שני) הוא התחיל לדבר".
מה הדבר הראשון שהוא שאל?
"הוא שאל למה הוא בבית החולים ומה קרה. הוא לא זכר כלום. הוא זוכר רק שהוא בילה עם חברים ולא מעבר לזה".
מיטל מספרת שכל עמק חפר עטפו את המשפחה מהרגע שנודע כי בנם טבע. "כולם הגיעו לבקר בבית החולים כדי לראות מה קורה איתו, מהנהלת בית הספר, המורים שלו למגמות ערבית וימאות וחברים שלו לכיתה".
קראו גם:
מה הלאה?
"הוא ילד ים, גולש גלים ויש לו כוכב צלילה וסקיפר. הוא לא מתכוון לתת למה שקרה לעצור אותו. הוא מתעקש שברגע שהוא ירגיש טוב הוא יחזור לצלול צלילה חופשית ללא בלונים. המקרה הזה זה לא מה שיעצור את הבן שלי. הוא נער אחראי שמקפיד על כל כללי הבטיחות''.
לדבריה, "העובדה שהוא קיבל טיפול מיטבי ומיידי השפיעה באופן משמעותי על ההתאוששות המהירה שלו. הצוות כאן עשה הכל בשביל להציל את הבן שלי, באופן שקשה לתאר. כל מומחה, כל טכנולוגיה וכל תרופה שנדרשה – נתנו לו הכל במסירות שאהיה אסירת תודה עליה לנצח. אני מודה למימי, לצוות במיון ילדים, לצוות בטיפול נמרץ כללי ולכל מי שהיתה לו יד בכך שהילד שלי בסדר ומאושפז כעת להמשך טיפול והשגחה במחלקת ילדים, בתקווה שהוא ישוחרר בימים הקרובים''.
