עם סיומה של מערכת הבחירות המנומנמת ביותר בעשורים האחרונים, יצטרך ראש העירייה הנכנס להפשיל שרוולים ולטפל באתגרים הרבים שימתינו על שולחנו. בחדרה שהתחילה את קיומה כמושבה וכעת היא בדרך להפוך למטרופולין, יש לא מעט משימות, שחלקן נובעות מהשינויים הצפויים בעיר ומהגידול באוכלוסייה.
העיר גדלה
על פי הערכות פוטנציאל הגדילה של חדרה עומד על 300 אלף תושבים. כיום מונה העיר קצת יותר ממאה אלף תושבים. כבר היום תושבים מתלוננים על היעדר שירותים מספקים, מקומות חניה, מוסדות חינוך ועל פקקי ענק. ראש העירייה יצטרך לראות את פני העתיד מבחינת תשתיות, מבני ציבור ומוסדות חינוך על מנת לספק שירותים למספר הולך וגדל של תושבים. בתוך כך יצטרך ראש העירייה לנסות ולשמור על איזון בין צביונה של העיר שלאורך שנות קיומה הייתה קטנה ומסורתית, לבין תנופת הבניה וההגירה החיובית לעיר. חדרה, יש להזכיר, קיבלה את שמה בגלל השדות הירוקים שבה (בערבית פירוש המילה "חדרה" היא "ירוקה"). בין המגדלים והבטון ראש העירייה יצטרך לשמור את הירוק שעדיין נשאר בעיר.
תשתיות ובינוי
אחד האתגרים שיונחו בהקדם על שולחנו של ראש העירייה הוא מלחמה בתוכנית הוותמ"ל להקמת אלפי יחידות במזרח בית אליעזר. תוכנית שעוררה מחלוקת מהרגע הראשון וכעת שבה להיות רלוונטית. עוד אתגר בנושא תשתיות ובינוי הוא לסיים את התוכניות הרובעיות וליישם את המדיניות בפועל בשכונות, תוך שמירה על צביונן של חלק מהשכונות.
נושא נוסף הוא חיבור השירותים בין מרכז העיר לשכונות הפריפריאליות כמו גבעת אולגה במערב ובית אליעזר במזרח, כפי שגם עולה מחזון תוכנית המתאר חד' 2020 ועדיין לא ממומש לגמרי. טיילת חוף הים בגבעת אולגה, שפיתוחה נתקע שנים בגלל מחלוקת משפטית עם חברה "אסיה חדרה", עומדת כיהלום לא מלוטש והחוף לא ממצה את הפוטנציאל שלו וזהו עוד אתגר לחמש השנים הבאות. עוד אתגרים בנושא: שימת לב לשכונות הוותיקות כמו בית"ר ופאר, מבחינת כבישים מדרכות, תאורה, מגרשי שעשועים וגינון, וגם הנגשת כלל השירותים בעיר לטובת מוגבלי התנועה.
בעיות חינוך
גם בחינוך מחכים אתגרים לראש העירייה. תלמידים דיפרנציאלים בחינוך המיוחד סובלים מהיעדר מסגרות מתאימות בתוך העיר. מדובר על תלמידים מאוכלוסיית מש"ה (מעוכבים שכלית התפתחותית) שחלקם יוצאים ללמוד מחוץ לעיר ביישובים סמוכים, מה שמצריך הסעות, נושא שתמיד מייצר בעיות, מאחר והתלמידים נוסעים שעות ארוכות למוסדות החינוך. בעיה נוספת היא מצוקת כוח האדם בנושא סייעות. מדובר במגזר שחש מקופח ולא מתוגמל ביחס להשקעה שלו, כמו גם כזה שלא הצליח עד כה להתאגד. לשביעות הרצון של הסייעות מתפקידן יש השפעה חשובה על האקלים בגן הילדים וכן על היכולת של הגן לתפקד כהלכה. אתגר נוסף בחינוך, נובע מרצונם של הורים רבים לרשום את ילדיהם למוסדות חינוך לפי השקפתם ולא לפי אזורי רישום, כפי שקורה היום.
איפה מבלים?
עבור צעירים רבים בחדרה, תחום הפנאי תקוע במשך שנים. למרות התפתחותה של העיר בתחומים שונים בתחום מקומות הבילוי אין שיפור ניכר. לבני הנוער של העיר אין היכן לבלות בסופי שבוע. במצב דברים זה, "הבילוי" של נערים בגילאי 14-16 הוא מפגשים בגנים ציבוריים או טיול רגלי לצומת המשטרה, שם יש סופרמרקט ופיצוציות פתוחות. הנערים בעלי הרישיון כבר יכולים לצאת את העיר, אולם אלה ללא יכולת התניידות "תקועים" בעיר בחוסר מעש. על ראש העירייה לעודד הקמת מקומות בילוי שיהוו פתרון מקומי לבני הנוער ויגרמו להם להישאר בעיר.
רבותיי, ההיסטוריה
חדרה גדושה בבתי ראשונים ובאתרים היסטוריים שבערים אחרות כנראה היו הופכים למוזיאונים ולאתרי למידה שמושכים מבקרים מרחבי הארץ. למעט מוזיאון החאן, בית פיינברג וחפציבה, רוב האתרים ההיסטוריים בעיר אינם שמורים. בית חנקין הולך ונהרס מאחר והוא ממוקם על מצוק בחוף כפר הים, שהולך וקורס. צפונה משם סמוך לחוף חדרה (אזור החוף הישן) ממוקם בית שהוא שריד לתוכנית גדולה של תנחום חנקין, להקים במקום מעין עיירת קיץ. באזור בו היתה בעבר מעברת אגרובנק אין זכר לאתר ההיסטורי החשוב שהיא היוותה, זאת למרות שטחי בטון של הצריפים והאוהלים שעדיין קיימים שם בחלקם. אין שיחזור של אוהל או צריף או אזכור כלשהו למעברה הענקית שתושביה נפוצו ברובם לשכונת גבעת אולגה ולבית אליעזר. מדובר בתעודת עניות לעיריית חדרה לדורותיה ורבים בעיר חשים, שהיעדר ההנצחה והשימור מקבילים למחיקת חלק מההיסטוריה של העיר.
קראו גם:
עוד נכסים הסטורים שלא זוכים לכבוד הראוי הם בית נחומובסקי, המוכתר הראשון של חדרה ברחוב הרצל, שהולך ונהרס. בשכונת נחליאל יש שני בתי ראשונים לשימור שלא מטופלים ובמרכז העיר (מאחורי בנק הפועלים) קיים "בית פועלים" אחד שנותר מתוך 20 שהקימה חברת עזרא והוא אינו מטופל. בין שתי המחצבות שממערב למסילת הרכבת היה ישוב קדום שגם נעשו בו חפירות ארכיאולוגיות בעבר. גם במקרה זה, אין שום גידור, אזכור וטיפוח האזור כבעל ערך מורשת.
בלי חקירות, בבקשה
לאור ניסיון העבר של העיר, שחוותה שלושה ראשי עירייה שהסתבכו עם מערכת החוק: ישראל סדן, חיים אביטן וצביקה גנדלמן, האתגר האישי של ראש העירייה הנבחר יהיה לא להסתבך בפלילים. נבחרי הציבור המתמודדים כיום על כיסא ראש העירייה, מדווחים כי לנושא השפעה שלילית על המוטיבציה של התושבים לצאת ולבחור: "בחדרה ספציפית לא רק מצב הרוח הלאומי הירוד עקב המלחמה הוא משהו שמשאיר אנשים בבתים וגורם להם לא לצאת להצביע. משיחות עם תושבים עולה כי הם מיואשים מנבחרי הציבור ויש להם פחות אמון במערכת", הסביר אחד המתמודדים בבחירות. "גם אם יש להם בעיות אקוטיות ברמה המוניציפאלית, הם מבהירים שהם לא מצביעים עקרונית, כי התייאשו מנבחרי הציבור שכולם נראים להם אותו הדבר, כאלה שמפזרים הבטחות בחירות ובשטח לא מקיימים דבר. זה משהו שהתפקיד שלנו לשנות מהשורש".
פורסם לראשונה: 08:00, 29.02.24
