קיץ כל כך עמוס להב מג'די טיארה, קצין כבאות והצלה המכהן כמפקד משמרת מבצעית בתחנת כיבוי אש חדרה, לא זוכר כבר הרבה שנים. כמעט אין יום ללא שריפה או חילוץ.
קראו עוד:
הסיבות מגוונות: חוסר זהירות, לעתים חשד להצתות, תאונות דרכים ועוד. אבל השורה התחתונה ברורה: השטח בוער. ומי שצריך לכבות אותו הוא טיארה ולוחמי האש שלו.
חולם על כבאות
טיארה נכנס לתפקידו בחודש יולי 2021. בחודש האחרון אירעו שלל שריפות באזור, בפארק נחל חדרה וביער חדרה, מבנים נשרפו באור עקיבא, קיסריה, וואדי עארה. בנוסף היו תאונות דרכים עם לכודים שנזקקו לחילוץ. מי שברוב המקרים הגיע ראשון למקום הוא טיארה, שחי ונושם את מערך כבאות האש מאז היה ילד וסייע לאביו בעבודתו ככבאי יערות בקק"ל.
את תחנת כבאות חדרה הוא מכנה "משפחה" וכשהוא לא במשמרת הוא מתגעגע לעבודה, לתחנה וללוחמים שלו. "גם כאני ישן בלילה אני חולם על כבאות", הוא אומר.
טיארה (33) נשוי פלוס שניים, מתגורר בכפר קרע. הוא החל להתנדב ב'צופי האש' של תחנת כיבוי אש חדרה בגיל 14. כשיצא לעבודה עם אביו, נקשרה נפשו לעבודת הכבאים. "מהיום הראשון שלי כמתנדב ידעתי שאהיה יום אחד מפקד", הוא אומר. "הרגשתי שאני תורם לא פחות מהלוחמים באירוע, בבית הייתי קורא על כיבוי, במשמרות יוזם, עוזר, מנקה ושוטף, הסתכלתי על כל מיני מפקדים כדוגמא אישית ואמרתי לעצמי שכשאהיה מפקד אקח מהם את הדברים שאני מתחבר אליהם".
בגיל 18 החל לעבוד כיומנאי בתחנת חדרה. בתום משמרת העבודה, במקום לחזור לביתו, נשאר להתנדב עם לוחמי האש. הוא ניגש למכרז לתפקיד לוחם אש, התקבל ואחרי קורס כבאים הפך ללוחם אש מן המניין בתחנת חדרה: "בלילות הייתי חולם להיות מפקד משמרת, ולא סתם מפקד משמרת, אלא הכי מוצלח שיש", הוא אומר. "ביוני 2020 סיימתי קורס קצינים, וזכיתי במכרז לפיקוד על תחנת כיבוי אום אל פאחם. אבל רציתי להתקדם עוד, אז ניגשתי למכרז של סגן מפקד משמרת בחדרה, וזכיתי בו. הספקתי לפקד כסגן, וכשמפקד המשמרת יצא לפנסיה אני נכנסתי במקומו ביולי האחרון. מאז אני מככב באירועים".
"לפני שלוש שנים בחנוכה הצלחנו להוציא מבית בוער סבתא, בת ונכדה, בסוף אירוע כשאתה מקיים תחקיר ואומרים לך שהן במצב טוב בבית חולים, זה סיפוק אדיר"
מה כל כך מושך אותך בעבודה?
"המשמרת היא כמו משפחה. כל תחנת כיבוי חדרה היא משפחה אחת גדולה וזה חלק ניכר מאהבתי לדבר. בנוסף, התחושה של הצלת חיים היא משהו שקשה לתאר במילים. יש מקרים שזכורים לי במיוחד, למשל לפני שלוש שנים בחנוכה הצלחנו להוציא מבית בוער סבתא, בת ונכדה, בסוף אירוע כשאתה מקיים תחקיר ואומרים לך שהן במצב טוב בבית חולים, זה סיפוק אדיר. לפני שבוע הצלנו כלב מבית בוער באור עקיבא, שבעל הבית בכלל לא האמין שיצא חי. להוציא אותו, ולראות את ההתרגשות על פני הבעלים שלו, זה ממלא את הלב".
יש מקרים שלא מצליחים להציל.
"בתקופה שהתנדבתי, היה לנו אירוע ברחוב הגיבורים בחדרה שלא הצלחנו לחלץ ילדה בת 5, וחשבתי על זה המון זמן אחרי האירוע. כשחזרתי לתחנה ניסיתי לחשוב אם יכולנו לעשות אחרת. המצב שם היה שהאש דלקה זמן רב לפני שהגענו והייתה קרינה מטורפת. את האב הצלחנו לחלץ, אך לא את הילדה. זה קשה וכואב, אבל גם זה חלק מהעבודה ומנסים לא לחשוב על זה ולהמשיך הלאה. מקרה נוסף אירע לפני כמה שבועות בתאונה בין אופנוע ומשאית. האופנוען נלכד מתחת לגלגלי המשאית, לא הצלחנו לחלץ אותו, כי כשהגענו הוא כבר לא היה בין החיים".
אין לי אגו
טיארה זוקף לזכות צוות לוחמי האש שלו את התקדמותו בעבודה. "למרות שלא עשיתי צבא, אני חושב שבתור מפקד משמרת אני עושה עבודה טובה", הוא אומר. "אני תמיד מדבר עם כולם בגובה העיניים, ואם צריך גם עם בנות הזוג שלהם. אין לי אגו ואני לא מאמין בהפרדה בין מפקד ולוחמים. אנחנו ביחד תמיד, אוכלים יחד, גיבושים ביחד, וגם כשאנחנו מחוץ לעבודה אנחנו יוצאים, עושים יחד על האש, אני מרגיש שהצלחתי לגבש אותם בעזרתם. בלעדיהם לא הייתי מצליח. אני מרגיש כמו אבא עם 30 ילדים, וגם כשאני לא במשמרת אני מתקשר, מתעניין, מדבר ותמיד זמין, בכל רגע וחושב עליהם".
כמפקד משמרת, הוא אחראי על כ-30 לוחמי אש ועל שבע תחנות כיבוי: חדרה, תחנת אום אל פאחם, באקה אל גרביה, גבעת אולגה, אור עקיבא, זכרון יעקב ותחנת חוף הכרמל. בעוד כשנה תצטרף לרשימה גם תחנה חדשה בחריש.
בחודש האחרון יש עלייה בכמות השריפות. מה הסיבות לכך?
"יש עליה בשריפות, אנחנו מרגישים אותה, אני לא יכול לומר מה מקורן כי אנחנו לא מטפלים בחקירת שריפות, זה תפקיד המשטרה וחוקרי כיבוי שריפות בכיבוי אש. אנחנו בשטח לא יודעים ממה נגרמה השריפה. אנחנו עובדים אצל האזרחים כשעבודתנו היא מניעת סכנות וסיוע לאזרחים, יחד עם זה, יש הרבה בנייה לגובה בחדרה וקורות לפעמים תקלות חשמל שגורמות לאש. יש לא מעט שריפות מאופניים חשמליים שנותרים בטעינה. גם קיץ חם בקיצוניות יכול להביא לשריפות חורש. יש לנו מחלקה בתחנת חדרה למניעת דליקות ויחד עם יחידת דוברות והסברה הם עושים עבודה טובה בהעלאת המודעות להימנעות משריפות מיותרות".
בתקופת מבצע שומר החומות לא הייתה מתיחות בתחנה?
"המשמרת כוללת 30 לוחמי אש מכל המגזרים, יהודים, ערבים, נוצרים, דרוזים, בני הקהילה האתיופית. אין דבר כזה מתיחות. אנחנו לא נכנסים לפוליטיקה בכלל ולדעות. כל שריפה אם היא בחדרה, כרכור, או ואדי ערה היא אותו הדבר מבחינתנו, אזרחי המדינה כולם שווים ואנחנו נותנים את אותו השירות לכולם".
"המשמרת כוללת 30 לוחמי אש מכל המגזרים, יהודים, ערבים, נוצרים, דרוזים, בני הקהילה האתיופית. אין דבר כזה מתיחות. אנחנו לא נכנסים לפוליטיקה בכלל ולדעות"
במהלך העבודה אין חשש?
"אני כל כך אוהב את העבודה שאני יוצא גם לאירועים שאני לא צריך לצאת אליהם. התחנה בחדרה והכבאות זורמים לי בדם וזה לא דעך לאורך השנים ולא ידעך. לא משנה באיזה שעה יתקשרו שאגיע לתחנה אני תמיד זמין. לפעמים אישתי לא רואה אותי שלושה-ארבעה ימים והיא מספקת לי את הגב הזה, מבינה את תחושותיי ומפרגנת לי. אני מרגיש שאני רוצה לעשות דברים במשמרת, להראות דוגמא אישית. אני רק מדבר על כבאות ומתרגש. באירועים אני תמיד מנסה לשדר רוגע ומקצועיות וכשאני עושה כך, זה מקרין רוגע ללוחמים וכולם עושים את העבודה כמו שצריך".
לוחמי האש עובדים במתכונת 24-48: 24 שעות משמרת, ו-48 שעות מנוחה. כל משמרת מתחילה ב7:00 ומסתיימת ב7:00 למחרת וכוללת פעולות כמו: בדיקת ציוד אישי ללוחמים, שיחה ותיאום ציפיות, בדיקת ציוד והנעת כלים, הדרכות ייעודיות, סיורי שטח, אימוני כושר, וכמובן טיפול בשריפות. "יש לא מעט עבודה במשמרת ואני מאוד מודה ללוחמים שלי, למפקד תחנת חדרה ולמפקד המחוז. אין מפקד מצליח בלי הלוחמים, הם נותנים לי את התשוקה והכוח להמשיך. הם חלק משמעותי בהצלחה שלי, אנחנו באותו קו והם מסייעים לי".
מה החלום?
"להתקדם לפי סולם הדרגות. מאז סיום קורס קצינים, אני מסתובב עם דף בכיס בו כתובים יעדים, ואיפה אני רואה את עצמי עוד 10 שנים. בינתיים אני די בסדר עם הדף".
